פעם עסקו בשטייגן בלימוד התורה היום עסוקים בשטייגן בהפגנות

עד להיכן הרחיקו נלמד את הקורה בעולם המחבלי ממי שעומד בראש והוא ר' שמואל אויערבך אשר השקיע את זמנו להטיף ללימוד התורה עד כדי שיש שמספרים שהוא היה אומר כאשר באים לחדר אוכל ואין מה לאכול אז לומדים עוד דף גמרא במקום האוכל, הכל סובב מסביב ל'שטייגן', נדמה היה כי הוא דובר אמת וכי לזה הוא מתכוון, אבל שימו לב מה קרה מאז שהוא פתח במאבק על השלטון הליטאי הוא ביקש לעצמו 'גדלות' הוא רצה להיות 'גדול התורה' של הליטאים, לשם מטרה זו סגרו את הגמרות ופתחו ב'גזירות' ו'הפגנות' הכל הפך להיות מותר לא צריך עוד 'שטייגן' שכחו מזה לגמרי, כששואלים מחבל האם אתה עסוק ב'שטייגן' הוא אומר בודאי, אני עושה 'שטייגן בהפגנות' הוא רץ מהפגנה להפגנה

השאלה היא האם גם השטייגן מעיקרא היה למען השלטון של מי שמבקש 'גדלות' או שה'שטייגן' היה לשם 'שטייגן'. מי שלומד את המציאות ימצא כי הכל סובב סביב דבר אחד ויחיד מי ישלוט ברחוב הליטאי, מי יהיה הראש של ראשי הישיבות מי יישב בראש למי שישירו 'ימים על ימי מלך' מסביב לזה כל ה'שטייגן'

נוצר מצב חדש שעושים 'שטייגן' בין הפגנה להפגנה, בעבר למדו כל היום ופה ושם יצאו למשהו אם היה צריך, היום העיקר זה הפגנות ומלחמות פנימיים, והלימוד הפך להיות הכי פחות חשוב

היום ברחוב הליטאי ובמיוחד אצל המחבלים לא מודדים אותך עוד על פי כמה תלמיד חכם שאתה, אלא על פי כמה עשית למען ראש המפלגה אם זה בצד הזה או בצד האחר, זו מציאות כואבת, אצל המחבלים זה בולט מאוד, מפני ששם מסירות נפש למען הראיס זה מה שקובע איך ישבצו אותך בעתיד ועם איזה תואר יהללו אותך בעיתונם

חיים שאולזון