מי שהגיע להלווייתו של
הגאון רבי אריה לייב שפירא
זצ"ל,
מרבני ישיבת וולוזין
בירושלים שיצאה אתמול יום חמישי,
מכולל וולוזין בירושלים
נחשף לראשי ישיבות ותלמידי חכמים מופלגים
עומדים מצד אחד של המיטה,
ולבעלי בתים שהיו שותים
בצמא את שיעורו בגמרא שהיה יודע בבהירות
נדירה להסביר נושאים מורכבים בפשטות
נדירה מצד השני.
המספידים
הרבים, הגאון
ר' זאב
שפירא ראש ישיבת בית מאיר גיסו הגאון רבי
אליהו מן מראשי ישיבת אור ישראל,
הגאון רבי נחמיה צוקרמן
המשגיח של ישיבת בריסק בן הצדיק רבי מרדכי
צוקרמן, הגאון'
ר שעייה קוסבסקי,
גיסו הגאון רבי יעקב
מרקוביץ מבני ברק,
גיסו הגאון רבי פישל הירשמן,
וגיסו הרה"ג
ר' אליהו
הירשמן, ובנו
הרה"ג
דוב מאיר שפירא,
ראש ישיבת
בריסק הגאון רבי אברהם יהושע סולובייציק
השתתף בלוייה אבל לא הספיד.
ר'
אריה, כפי
שהכירו אותו כולם,
נולד בכט אייר תש"ח
בשם אריה לייב,
לאביו הגאון רבי רפאל
שפירא זצ"ל
ראש ישיבת תפארת הכרמל בחיפה,
ולאימו הרבנית זהבה לבית
רוטמן.
הוא נישא
לאשתו הרבנית לאה "אשת
חבר" שעמדה
לצידו במסירות נפש כל חייו,
ואיפשרה לו להתמסר ללימוד
התורה, כפי
שזכה בשבעים שנות חייו.
על הייחוס
שלו המפורסם, לא
צריך להרחיב, הוא
בן אחר בן של ר'
רפאל וולוז'ינר,
ראש ישיבת וולוזין בליטא
הגאון הגדול רבי רפאל שפירא זצ"ל.
ר אריה הצליח
לייצר ייחוס עצמי,
בכמעט שבעים שנות חייו,
לשלב דמות מיוחדת,
של תלמיד חכם מובהק,
ישרות מיוחדת בדיני ממונות
אפילו פחות משווה פרוטה,
ומאור פנים מיוחד לזולת,
פשטות וצניעות גדולה,
וזהירות לא לפגוע בזולת.
הבחינה
אצל הגאון מבריסק
בילדותו זכה
להיבחן אצל הגאון מבריסק ששאל אותו כמה
ארצות כבש עוג מלך הבשן?
(פיפל שטאט האט עויג איין
גינומן?) ענה
הילד אריה ד)
שִׁשִּׁ֥ים עִיר֙ כָּל־חֶ֣בֶל
אַרְגֹּ֔ב מַמְלֶ֥כֶת ע֖וֹג בַּבָּשָֽׁן:
הגאון מבריסק חייך ונהנה
מהתשובה המהירה.
הוא למד
בבחרותו בישיבת בריסק,
אצל הגאון הגדול רבי ר יושע
בר סולובייציק זצ"ל,
אפילו
פחות משווה פרוטה
רבים מהמספידים
חזרו על סיפור הישרות הנדירה שלו בנוגע
לממונות, כשנפלו
מקלות כביסה מהשכנים מלמעלה,
הוא היה מוטרד שזה יוחזר
לשכנים, והתקשר
כמה פעמים מהכולל לאשתו לוודא שהם הוחזרו,
שהגיע גיסו לבקר יום לפני
פטירתו בבית החולים מעייני הישועה,
הגאון ר'
אליהו מן הם לקחו כוס מים,
והוא חשש שאולי זה מיועד
רק ללחולה ולא לאורחים,
והוא ביקש לשאול רשות מבית
החולים,
"חומרות"
לא
על חשבון השני
הוא נהג כמנהג
בריסק לעשר כל אוכל שאכל,
אבל שהיה מתארח בבתים אחרים
לא היה מעשר על מנת לא לפגוע בשני.
"אם זה על חשבון השני
אין חומרות"
כך אמר לילדיו.
בהירות
בלימוד התורה
למד והיה
מרבני כולל וולוזין בירושלים,
במשך השלושים השנים
האחרונות,
מקראי קודש,
שבת ראש השנה יומא,
יצפנני בסוכו על
סוכה,
מקרא מגילה על
מגילה,
זבח פסח
על מסכת פסחים,
והוציא על זרעים "אמונת
עיתך"
כמה שעות לפני
פטירתו נכנס אחד מתלמידיו לחדרו בבית
החולים מעייני הישועה,
וציטט לו מספר "פלתי"
ואמר לו שזה נמצא במקום
מסוים, ותיקן
ואמר לו זה נמצא בסימן אחר.
הרבצת
תורה לבעלי בתים בזכרון משה
הוא ביקש
להיקבר בהר המנחות לייד השווער שלו,
הגאון רבי שמואל הירשמן
מיקירי ירושלים וממגידי השיעורים הידועים
בזכרון משה בירושלים במשך עשרות שנים,
הרב הירשמן נפטר בתשס"ה
לפני 13 שנים
ומאז ר אריה מילא את מקומו כמגיד שיעור
בזכרון משה מידי יום בין 2.30
בצהרים עד 4.00
בשבת בבוקר היה שיעור
בבוקר בשעה 6
בבוקר,
הוא יצא מביתו בחורף ובקיץ
מסנהדריה המורחבת מ 5.30
בבוקר על מנת להגיד שיעור
בזכרון משה,
בשלושת רבעי
השנה בשיא מחלתו התחיל להגיד שיעור מידי
יום שישי בבית הכנסת אוריאל בשכונת פאגי
בירושלים, והיו
מגיעים תלמידי חכמים מובהקים בני שישים
ושבעים לשמוע את השיעור שלו,
את השיעור
האחרון לפני שלושה שבועות,
מסר בישיבת וולוזין ביום
פטירתו של אביו בט'
כסלו,
הותיר אחריו את בניו
הרה"ג ר'
דוב מאיר שפירא מבני ברק,
הרה"ג ר'
שלמה שפירא ממודיעין עילית,
חתניו הרה"ג
ר מאיר לוי מבני ברק,
והרה"ג ר
משה ברונר, הרה"ג
ר יואל כהן. יהי
זכרו ברוך
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.