ר' יואל כהן, המשפיע האגדי של הדור השביעי, יורד למקומו הטבעי במרכז 770 ומתוועד עם התמימים ואז חבורת הבהמות באות ומפריעות לו עם צרחות יחי וכל מיני מרעין בישין כולל רמקול שצורח "לדוד משה היתה פרה איייא איייא או". היינו כחולמים.
כמה שעות קודם מגיע הרב גלוכובסקי לישיבת תו"ת המרכזית בכפר חב"ד ומתקבל בנאום תקיף חוצב להבות אש של הרב אליהו לנדא נגד התערבות הבי"ד בעתידם של התמימים וגזירת הגיוס. הרב גלוכובסקי יוצא החוצה והתמימים מלווים אותו בשירת עוצו עצה ותופר....
אפשר לקשר בין שני האירועים האלו ואפשר שלא. אבל ניתן גם לבחור בצד הטוב ולומר שפך השמן הטהור ישאר טהור ואיש לא יוכל לגעת בו. לא בר' יואל ולא בתמימים, ט"ו אלול ישאר כאן לנצח וכל האוייבים שיש להם כוח מדומה הם אלו שיאבדו בסוף
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.