בנוגע הדרשה של האדמו"ר מויז'ניץ מרכז.
האמת
הוא שזה לא פעם הראשונה שהוא מדבר כאלו דברים. בתקופה הראשונה לאחר שהחל
להנהיג באדמורו"ת, דיבר דרשה בפני הבחורים, ושם דיבר באותו סגנון. בתוך דבריו הזכיר שחסיד צריך לבוא אל הרבי, כי בעת אכילת הזופ הרבי מטהר ומקדש
את החסיד. ואם אין להחסיד יראת שמים, זאת הוא מפני שבשבת בעת שהרבי אכל, לא
הסתכל החסיד על הרבי, רק הסתכל אנה ואנה, ובשביל זה אין לו עכשיו יראת
שמים.
עוד אמר שם שיש אנשים שיש להם חלישות הדעת, כי לפני שהחל לנהג
באדמורו"ת היה שם באטע (זיץ) ולא טיש (דהיינו שהרבי לא אכל הסעודה אצל
השלחן, רק היה שם פירות), ואז ניגנו הרבה יותר ניגונים, והיום כל הזמן הולך
על אכילה ומסתכלים איך שהרבי אוכל, וזה מגרע מהניגונים שהיו מנגנים כל
הקהל.
אמנם זה לא השקפה טהורה, כיון שהעיקר הטיש הוא ההסתכלות על הרבי בעת
שאוכל. גם אמר שם שהרבי יכול לראות על פניו של החסיד כל מה שעשה במשך כל
השבוע.
הדרשה נדפס בשעתו באופן פנימי, והיה מחולק בין החסידים.
אני לא מתפלא על הדרשה, כיון שזה הסגנון שלו, וזה מה שחושב כל השנים, ואין זה חידוש אצל החסידים שלו, שמכירים אותו ואת משנתו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.