מזכיר לי מה שכתב רבינו יוסף על אותו צומ"ר שהכריח קהל להניח תפלין בט"ב
בשחרית; יוהרא. כל הדמגוגיה הזו על ביטול תורה כביכול אינה אלא מסוה של
צביעות והתמדה. ותחתיה גאוה סרוחה והיכן המצוה לשמח חתן וכלה. וכל גדולי
הרבנים שישבו ויושבים בחתונות בשמחה ובמתון. אלה "המתמידים" כביכול אין להם
זמן וחוששים לביטול תורה. אבל לשונם חרב חדה תיהלך בארץ ברכילות ולשון הרע
מבוקר עד ערב. באפם הרגו איש יום יום שבוע שבוע באמצעות הלויין הארור
ובהלבנת פנים ברבים כפי שעושה זה האיש....
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.