דבר תורה אשר קידש כבוד האדמו"ר רבי יאשיהו יוסף פינטו שליט"א ליום שלישי כה' ניסן התשע"ו

"קדושים תהיו כי קדוש אני ה אלוקיכם"
וכוונת הדברים אפשר לבאר על פי מה שמובא בתורה (דברים לב ט) "כי חלק ה' עמו יעקב חבל נחלתו", שעם ישראל נותנים כח בפמליה של מעלה כמו שכתוב (תהילים סח לה) "תנו עוז לאלוקים" ולא רק בברואי מעלה הם מוסיפים כח, אלא כביכול גם בגדולתו של הקב"ה.

וכך דקדקו בשם קדושי עליון על מה שמובא במדרש (ויקרא רבה כד ט) קדושים תהיו, יכול כמוני? תלמוד לומר כי קדוש אני ה', קדושתי למעלה מקדושתכם, והיינו שקדושתי למעלה, רצה לומר הקדושה של הקב"ה למעלה, היא מקדושתכם. רצה לומר ‏שבני ישראל גורמים למעלה קדושה כביכול על ידי מעשיהם הטובים וזהו קדושתי למעלה היא מקדושתכם, ממה שאתם מקדשים עצמכם למטה, קדושתי עולה ומתחזקת ומתגדלת למעלה.

וצריך יהודי לדעת שכל פעולה שעושה למטה, מחזקת את כח הקב"ה למעלה.
וזה מה שאמר "כי חבל נחלתו" שיעקב אבינו (עם ישראל) הם כמו חבל ארוך, כשמנענעים אותו למטה הוא מתנוענע גם למעלה. וזהו כי חבל יעקב, כי חבל נחלתו כמו חבל.

וחז"ל משלו משל למלך שהייתה בארמונו תלויה נברשת גדולה מאוד של כסף וזהב, אבנים טובות ומרגליות. והייתה מחוברת לגג הבית בחבל עבה וקשה, שמחזיק למעלה שלא תיפול. פעם עבר ליד הארמון אחד מהכפריים שהיה צריך חבל חזק לקשור את תרמילו, וראה על גג הארמון חבל קשור מבחוץ, עלה לגג של הארמון והתחיל לחתוך את החבל. כשחתך את החבל בשביל התרמיל, כל הנברשת היקרה נפלה ונשברה והיה נזק קשה ביותר. השומרים של המלך מיד תפסו אותו ושמו אותו בבית האסורים, התחילו לצעוק עליו צעקות קשות על הנזק הגדול שעשה. אבל אותו אדם אמר להם: מה עשיתי? רק רציתי חבל קטן בשביל לקשור את התרמיל שלי.

לפעמים דבר קטן מזעזע ומפיל או מרים עולם ומלואו.
וזהו שנאמר "כי חלק ה' עמו" בני ישראל הם נעשים כחלק ממש מהקב"ה, והם נותנים "תנו עוז לאלוקים" הם נותנים עוז וכח להקב"ה.

וזהו מה שנאמר בפרשת השבוע "קדושים תהיו כי קדוש אני" קדושתי גדולה משלכם, הקדושה  של הקב"ה מתגדלת ועולה מקדושתם של עם ישראל.

לכן כל יהודי צריך לדעת, ביותר בימים אלו שמתחיל ימי הקיץ, כמה שיותר מתחזק ומתקדש, מטהר ומחזק את עצמו, מסגף את עצמו ונזהר מכל הפיתויים ומכל היצרים שנמצאים בחוץ, שומר על עצמו בקדושה גדולה מחזק את כוחו של הקב"ה בעולם, ומרומם את כוחו של הקב"ה בעולם.

לכן יקפיד ביותר בימים אלו בכל עניין, משום שמצוה גוררת מצוה וחס ושלום עבירה גוררת עבירה.