תקופת ספיה"ע מקשרת חגה"פ עם חגה"ש, זמן מ"ת. ומזה מובן שיש צד השווה בין
ב' החגים ובהמ"ט ימים של ספיה"ע מתחזקים בנקודה כללית זו. א' הדברים
שמודגשים הן בחה"פ והן בחה"ש הוא הדגש על חינוך הילדים. חגה"פ: בליל הסדר
עושים פעולות מיוחדות "שלא יישנו התינוקות", ומדגישים "כנגד ארבעה בנים
דברה תורה": על ההורים להתמסר הן עם ה"בן חכם" שכבר יודע הרבה ולא צריך
השתדלות מיוחדת – כדי לעודדו להוסיף עוד,והן עם ה"שאינו יודע לשאול" ולא
להתייאש ממנו ח"ו. וזה בא לאחרי אמירת ההקדמה הכללית "כנגד ארבעה בנים דברי
תורה" כדי להדגיש, שהחילוק ביניהם הוא רק בסגנון הדיבור ולא בנוגע ל"ישיבה
ליד השולחן" – כמות החום, הלבביות וההשתדלות בחינוכם
*[המשך יבוא].*
_משיחת יום א' פ' במדבר, כ"ג אייר ה'תשל"ו, לנשי ובנות חב"ד תחיינה_
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.