מצד א' מודגש בקרבן פסח [כמ"ש ברביעי דפ בא] ענין הציבור: כל הציבור צריך
להיות נוכח בהקרבת הקרבן "ושחטו אותו כל קהל עדת ישראל, וכאו"א
מהציבור צריך לאכול (לפחות זית) מהקרבן. אבל מצד שני ה"ה
קרבן יחיד, שלכן "אינו נאכל אלא למנויו" – לאותם יחידים שהתחלקו משאר
הציבור ונתמנו על שה זה דוקא. וביותר מודגש ענין ה"יחיד" שבקרבן פסח בפסח
מצרים (אפי' לגבי שאר קרבנות יחיד), שאפי' ה"מזבח" של הקרבן, "המשקוף ושתי
המזוזות", הי' של הבית פרטי של כל חבורה וחבורה. ועוד ענין שבו מודגש ענין
ה"יחיד" שבקרבן פסח (בכל הדורות) אפי' לגבי שאר קרבנות יחיד הוא
בשחיטת הקרבן: בשאר הקרבנות אין את ההדגשה שמביא הקרבן הוא, או שלוחו, צריך
לשחוט את הקרבן, משא"כ בקרבן פסח נאמר "ושחטו אותו כל קהל עדת ישראל"
"מכאן ששלוחו של אדם כמותו" –ההדגשה שהוא, או שלוחו, צריך לשחוט הקרבן.
והנפק"מ: אם אינו רוצה שההוא ישחט עבורו או שהוא מודר הנאה ממנו – בשאר
הקרבנות יכול ההוא לשחוט הקרבן משא"כ בקרבן פסח.
משיחת אור לי"ג ניסן ה'תשל"ט
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.