ווארטים

לאחר ראש השנה ולקראת יום הכיפורים, הגיע הזמן לחשבון נפש פנימי, לסלוח, לשכוח ולהשלים עם הדברים שלא תמיד איתם אנחנו מסכימים או מקבלים.. ישנם דברים שלמעלה כתובים על פי רצונו של השוכן במרומים, הבחירה לא תמיד היא בידינו, למרות בקשותינו ותחנונינו, לכן נבקש מבורא העולם אבינו הטוב והרחמן שיתבונן שוב לפני הגזרה...כי הרשות נתונה והיד מוכנה לכתיבה וחתימה..

להאריך ימים   

לפני יום הכיפורים, שואל הרב בדרשתו את הנוכחים: "מי כאן מוכן לסלוח לאויבים שלו?"
כל הנוכחים מרימים את ידיהם, למעט מוישה הזקן.
"מוישה", שואל הרב, "האם לא תהיה מוכן לסלוח לאויביך?"
"אין לי אויבים", משיב מוישה.
"בן כמה אתה?", שואל הרב.
"בן 90  ",   משיב מוישה.
מחייך הרב: "תוכל לגלות לכולנו מה צריך לעשות כדי להגיע לגיל 90 בלי כל אויבים?"
"לא צריך לעשות כלום", משיב מוישה, "פשוט להאריך ימים יותר מהחולירות האלה"...