זמן שמחתנו - ניפוץ העבודה זרה השכיסטית

ימינו אלה הם ימי חשבון נפש זה התחיל בחשבון נפש כללי עולמי בתקופת ראש השנה, והמשיך בחשבון נפש אישי בתקופת יום הכיפורים, ועתה אנו עוברים לחשבון נפש ציבורי של הנעשה בציבור החרדי. חג הסוכות הוא חג שבו אנו מקריבים 70 קרבנות לאומות העולם, אבל אז אנו מגיעים לשמיני עצרת ומקריבים קרבן אחד בלבד לעם ישראל וזה מספיק בשביל שלרגע נעשה חושבים, מה קורה אצלנו בביתנו

חג הסוכות הוא חג שאנו מתעלים עוד יותר, ואיך, על ידי איזון, בניגוד למי שחושבים שסוכות בא להוריד אותנו מן ההתעלות הרוחנית של יום הכיפורים, ההיפך הוא הנכון, האיזון היא דרגה נעלית מפני שהיא ורק היא מסוגלת להעמיד את האדם במקום הנכון לחשוב נכון ולהכריע נכון, בכל דרך אחרת הקיצוניות חוגגת והתוצאות הרות אסון, רק שיקול דעת ומחשבה מעמיקה רגועה ושקולה היא אשר מובילה לדרך הנכונה, וכפי שמצאנו וראינו בכל התקופות, כל אידיאה שבנו אותה על קיצוניות או מתוך 'ווילדקייט' סיימה לא טוב

זוכים אנו בימים אלה להכנס לזמן שמחתנו, לאחר הימים הנוראים מגיע לנו לשמוח, ובמה אנו שמחים, בחזרה לדרך הנכונה, כשחזרנו למסלול הנכון אין שמחה גדולה מזו מפני שזו מבטיחה להגיע לאיזשהו מקום, כשאתה בדרך לא דרך אתה עלול להגיע למדבר ליער למקומות מסוכנים אינך יודע מה צפוי לך

היהדות החרדית עברה תקופות סוערות, לא אתחיל מן ההיסטוריה שלה אסתפק בזו שבארץ ישראל, עמדו בראשה גדולי ישראל מכל העדות והחוגים, וכשאנו  עוסקים בציבור הליטאי היו אלו החזון איש ורבה של בריסק שעמדו בראש, ולא רק הם, היו עוד הרבה אחרים שהיו הרבה יותר רגועים מהם ולא הסכימו עם דרכם הקיצונית בכמה תחומים, זו הסיבה מדוע מן החזון איש'ניקים ומן הבריסקאים לא גדל דור במספרים גדולים אלא נשאר מצומצם יחסית, במשך של שישים שנה כבר היינו צריכים לראות מהם אלפים רבים ואין זה כך, מפני שדרכם טובה לקבוצה מסויימת בלבד ולא לכל התלמידים, שימו לב, בבריסק למדו אלפים רבים במשך השנים אבל מעט מאוד נתפסו לדרכם ושיטתם, היא נשארה דרך לכמה משפחות, ובכל זאת היתה להם השפעה רבה בעיצוב הפנים הליטאית. מי שהכיר את העולם הליטאי באותם שנים ואיך שהם נראים היום ימצא עולמות אחרים, השניים החזון איש ורבה של בריסק שינו את פני העולם הליטאי מן הקצה אל הקצה

מה שטוב היה באותן שנים הוא האיזון, החזון איש ורבה של בריסק מצד זה, וכל כך הרבה גדולים ליטאים אחרים מן העבר האחר שאיזנו את הקיצוניות הבריסקאית והחזון איש'ניקית וככה פיתחו דור של ישיבות, הקימו עוד ועוד ישיבות ורבים הצטרפו, רוב רובם של התלמידים באותן ישיבות היו חסידים וספרדים מעט מאוד ליטאים מפני שמקורם היה רקוב, רוב הליטאים שהגיעו לארץ היו חילונים רפורמים וקונסרבטיבים ואם הם היו בונים רק על הליטאים המקוריים הם היו נשארים עם בודדים

מי שילמד את היסטוריית רוב רובם של הליטאים של ימינו ימצא שמקורם מחסידים אפילו הסטייפלר מקורו מחסידים, וגם שמואל אויערבך מקורו  מחסידים. מי שמקורו היה ליטאי הוא הרב שך, וזו הסיבה מדוע הוא לא זכה לילדים שיילכו בדרכו, בנו היה פרופסור ונכדיו מחללי שבת אוכלי נבלות וטריפות. בשביל להבין למה זה היה ככה, עלינו ללמוד איך שנראה היה הבית הליטאי באותן ימים, אשתו של הרב שך מעולם לא כיסתה ראשה , ולא רק בבית הזה בעוד בתים רובם של הליטאים לא ידעו מדבר כזה לכסות את ראש האשה לאחר הנישואין, רבה של בריסק והחזון איש הם אלו שהחדירו את האוירה האחרת ששינו את פני הליטאיות גם בתחום הזה

כאשר הרב שך תפס את השלטון ברחוב הליטאי, הוא הפעיל המון כח, ובקיצוניות שאין שני לה ניסה להכתיב דברים חדשים, הוא שינה את עולם הישיבות והכתיב דרך חדשה, כאשר לצידו קבוצת מסוכנים מי אשר ראשם היה אחד איך להשתלט על היהדות החרדית, הם פיתחו דרך ושיטה שמגמתה היתה השתלטות טוטלית. לדוגמא, כשבבני ברק הלך  לעולמו הרב יעקב לנדא זצ"ל הם לחמו כאריות למינוי רב ליטאי, וכשהרוב בעיר לא רצה זז הם מינו רב לעצמם שאיש לא התייחס אליו וכשהוא מת כבר לא העמידו לו יורש. אותו דבר בכשרות, הם ביקשו להשתלט על מערכות הכשרות, הקימו עיתון משלהם בתקוה כי יכתיבו דרך משלהם ויכפו אותה על אחרים, אלו התפתחו חזק בתקופת חייו וגם קצת אחרי זה, אבל ראו מה קרה במשך השנים, אלו התדרדרו טוטלית, עד כדי שעתה מנסים להחיות מתים. לדוגמא, ההכשר של שארית ישראל שנים היה מחוץ לתחום אצל גדולי הליטאים, ר' חיים קנייבסקי לא אכל מן ההכשר שלהם וכן רבים אחרים, ורק עתה כשהם תפסו את השלטון הליטאי הם עושים מאמצים להחזיר את שארית ישראל לחיים אבל לא עוד כארגון שיוכל לשלוט בכשרות הכללית ברחוב החרדי מקסימום יספק כשרות לציבור שלהם

מה שכן, במשך שנים דרך 'יתד נאמן' הם הטיפו לשכיזם לדרך שהמציאו כמה שודדים בביתו של הרב שך, העמידו צוות שבראשו עמדו כמה שמואלים שעשו הכל איך להשתלט על כל חלקה טובה בעולם הליטאי, הם ביקשו לשלוט בישיבת פונוביז', הם עשו מאמצים חזקים לחדור לישיבות ולהרוס אותם מבפנים. מי היה מאמין שעיתון ששמו 'יתד נאמן' יכנה את ישיבת מיר 'ישיבת מחסה לשפנים', בכל שבוע לעגו שם להגראי"ל שטיינמן מפני שדרכו שונה משלהם, הם האמינו כי הקימו דור חדש המאמין בשכיזם וכי זו תשלוט בעתיד העולם החרדי

ישאל בודאי השואל מה רע באידיאה השכיסטית. התשובה לכך היא, שמקורה ועניינה הוא אחד ויחיד לשבור לנתוץ ולהרוס הכל למען השכיזם שתפקידו להשתלט על כלל החרדים בכל תחום ובכל מקום ובכל ענין, זה ה'שרשם של דברים' שבראשו עמד נתי גרוסמן שתפקידו היה להבטיח כי השלטון הרוסי הוא זה השולט ברחוב הליטאי וכי יש מי שמכתיב וכולם אומרים אמן אחרת אחת דתם, כפי שעשו בשעתו לגדולי הדור כמו הגאון רבי חיים גריינימן ויבדל לחיים הגאון רבי דב לנדו ראש ישיבת סלבודקא ועוד רבים אחרים. אם הם היו שולטים הם היו חוזרים למלחמה בחב"ד ואחר כך בברסלב והיו עושים כל מאמץ להרוס את גור ולהוציאה מתוך הכלל חסידי שישארו לבד ואז הם אוטומטית בחוץ, המטרה השכיסטית היתה לשלוט על הכל. למי שהספיק לשכוח, הרב שך פרש ממועצת גדולי התורה מפני שהוא ביקש לשלוט שלטון יחיד שם והרבי מגור לא איפשר לו, הוא צריך היה לעבוד יחד עמו ולזה הוא לא הסכים. הוא כעס כשהצביעו נגד דעתו, ולחם כי דעתו היא הקובעת ולא כל דיעה אחרת. כך זה היה עם היחודיים והרוטציה היכן שמועצת גדולי התורה פעמיים הצביעה נגד דעתו של הרב שך והוא לא מוכן היה לקבל את הכרעת רוב הגדולים כולל חלק מן הליטאים שסברו כי הרבי ה'לב שמחה' מגור צודק ולא הרב שך

היהדות החרדית ניצבה בפני סכנה איומה וקשה. אם חלילה אחרי הרב אלישיב שמואל אויערבך היה משתלט על הציבור הליטאי, היה היום דם ברחובות, הם היו עושים הכל לחדש את המלחמה בחסידים מתוך חשבון שזה יאחד אותם. למי שהספיק לשכוח, הרב שך ניצב בפני אותה בעיה, באותן ימים הליטאים הירושלמים לא אהבו אותו ואף הצביעו במועצת נגדו, וכשביקש להקים מפלגה הוא נאלץ להכנע לירושלים להעמיד את שנוא נפשו אברהם רביץ בראש הרשימה מפני שבלעדי זאת הירושלמים כמו הישיבות חברון מיר ועוד כמה אחרים לא היו הולכים עמו. בבחירות הפנימיות הם הוכיחו כי הם מעדיפים את פרוש ולא לורנץ שהיה נציג הרב שך, אז מה עשה הרב שך הוא פתח במלחמה אנטי חסידית ועשה זאת כמלחמת מתנגדים בחסידים ואז לא היתה ברירה לליטאים כולם להתאחד במאבק הזה, והרב שך דאג שהמלחמה הזו תמשך כמה יותר שרק אפשר מפני שזה הבטיח לו דחיית הצרות מבית. כך היו עושים שמואל אויערבך ואנשיו, היו מפתחים מחלוקות שיאחדו את הליטאים וככה ישכחו מן המאבק האחר של שונאים ומחבלים זה ידחה לתקופה מאוחרת יותר, ובינתיים הם היו משתלטים על כל חלקה טובה, וכולנו היינו בצרות

חסד גדול עשה  עמנו הקב"ה שגלגל את הגלגל בצורה שכזו, ששחרר את כולם את כלל היהדות החרדית מידי שודדים ורוצחים גזלנים שופכי דמים שביקשו לשדוד כמה שרק יותר, והחזיר את הגלגל לאותם מי אשר מן היום הראשון של הרב שך סלדו מדרכו ואף הביעו זאת בעל פה ובכתב

נתי גרוסמן במשך של שנים ניסה לעשות מן השכיזם 'עבודה זרה', בתקוה כי זה יחדור עמוק ולא יוכלו לנפץ את זה. אבל כאן קרה נס שהציבור התפקח ומהר, דווקא בשל ההשתוללות של שמואל אויערבך. אם הוא היה שותק מקבל את הדין ויושב לצידו של הרב שטיינמן, הסכנה הזו היתה ממשיכה לרחף, מפני שביום שהוא היה תופס את השלטון כל מה שתיארנו פה היה מתרחש. אז מן השמים גלגלו שהוא ילחם בצורה ודרך שיהפוך לזקן ממרא למי שהוא היום הכי מאוס על ראשי הישיבות הליטאים ואין לו עוד כל סיכוי להיות מנהיג הכלל ליטאים. כן, הוא יהיה מנהיג המחבלים, שיארב להם שיחיו עמו אנחנו כולנו מפרגנים להם צודרייטער ווילדער כהגדרת גדולי ישראל אותו

בידי מסמך שכתב אחד מראשי הישיבות לפני שנים שבו הוא קובע כי שמואל אויערבך אדם חולה נפשית, מספר מה קרה עמו בעבר וממה הוא סובל זה מסביר את התפרצויותיו והתנהגותו

עתה בערב חג הסוכות בזמן שמחתנו, השמחה הגדולה שלי, שעבודתי לא היתה לריק, עמלתי שלשים שנה לנפץ את העבודה זרה הזו, עשיתי כל מה שרק יכולתי לפקוח עיני עוורים, באמצעות עיתונים ספרים ובלוגים, כתבתי המון בנושא, וכשאני נכנס לחג הסוכות השמחה שלי כל כך גדולה, ובראש וראשונה אני מודה להקב"ה על החסד הגדול שעשה עם היהדות החרדית שהצילנו מידי גזלנים שודדים רוצחים אכזרים שופכי דמים - כל מה שהזכרתי כאן אני יכול להוכיח - והחזירנו לשפיות. גם אם יש הרבה טענות על זה או אחר, אלו טבעם של דברים, אין דבר כזה שלימות, התורה מדגישה בכל מנהיג ישראל במה חטא ובמה נכשל, ומדוע? בשביל שנזכור כולנו כי אין דבר כזה שלימות לכולם חסרונות וכולם באיזשהו מקום חוטאים, ובזכות המצב הזה אנו יכולים ביום הכיפורים להתייצב בפני הקב"ה ולבקש ממנו שימחל לנו מפני שהוא ברא יצורים שאינם שלמים ואינם יכולים להיות כאלו

מתקרבים אנו לעידן חדש, זמנים חדשים, ואין מנוס אלא לשוב למקורות והוא הנהרא נהרא ופשטי', כל דרך כל שיטה יש לה בעולמו של הקב"ה מקום, ואי אפשר לפסול אף אחד ואסור להלחם בשיטות והשקפות שמקורם חיובי. המאבק הוא בנגטיביות במי שכל כולם שלילה חיים על איך להרוס ולהרוג את השני, להוכיח כמה השני לא טוב, אלו הם בבחינת הבא להרגך השכם והרגו

מקוה אני שהקב"ה יפקח עיני עוורים ושישובו בתשובה שלימה, ונזכה כולנו יחד לעבוד את ה' מתוך שמחה וטוב לבב ונזכה לגאולה האמיתית והשלימה בקרוב ממש ובעגלא דידן

חיים שאולזון