מספר הגה"ח הרב לייבל שפירא, ראש ישיבת ליובאוויטש במיאמי :
בשנים הראשונות, כשהרבי התגורר בבניין מגורים על פינת הרחובות ניו - יורק ופרזידנט, והיה חוזר לביתו בכל יום בשעה קבועה, היה שם יהודי - לא מחסידי חב"ד - שפעמים רבות הזדמן לו להמצא במקום בדיוק כשהרבי היה שב לביתו, ובכל פעם הרבי היה מרכין קלות את ראשו לעברו כאות לאמירת שלום. פעם הבחין אותו יהודי שאיזה גוי, להבדיל עמד שם, וכשהרבי עבר והגוי אמר לו שלום, הרבי עצר והחליף אתו מספר מילים.
בהזדמנות הבאה התאזר אותו יהודי באומץ, ניגש אל הרבי ושאל:
-מדוע אלי הרבי רק מרכין את ראשו לאות שלום, אבל לא אומר לי אפילו מילה אחת, ואילו אותו גוי זוכה שהרבי ידבר אתו?
בשנים הראשונות, כשהרבי התגורר בבניין מגורים על פינת הרחובות ניו - יורק ופרזידנט, והיה חוזר לביתו בכל יום בשעה קבועה, היה שם יהודי - לא מחסידי חב"ד - שפעמים רבות הזדמן לו להמצא במקום בדיוק כשהרבי היה שב לביתו, ובכל פעם הרבי היה מרכין קלות את ראשו לעברו כאות לאמירת שלום. פעם הבחין אותו יהודי שאיזה גוי, להבדיל עמד שם, וכשהרבי עבר והגוי אמר לו שלום, הרבי עצר והחליף אתו מספר מילים.
בהזדמנות הבאה התאזר אותו יהודי באומץ, ניגש אל הרבי ושאל:
-מדוע אלי הרבי רק מרכין את ראשו לאות שלום, אבל לא אומר לי אפילו מילה אחת, ואילו אותו גוי זוכה שהרבי ידבר אתו?
ענה לו הרבי
-בחיי לא הרכנתי מעולם את ראשי כלפי גוי, ולכן לא הייתה לי ברירה וכדי להראות שאינני מתעלם ממנו, החלפתי עימו כמה מילים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.