ויקרא אל משה וידבר הוי"ה אליו מאוהל מועד לאמר.
ופירש רש"י: הקול הולך ומגיע לאוזניו, וכל ישראל לא שומעים וכו', משה שומע וכל ישראל לא שמעו.
ויש לומר, על-פי המבואר בדברי רבנו ז"ל (ליקו"מ סימן א')
שאיש הישראלי צריך תמיד להסתכל בשכל שיש בכל דבר, ולקשר עצמו אל החכמה ואל
השכל שיש בכל דבר, כדי שיאיר לו השכל שיש בכל דבר להתקרב אל השם יתברך
על-ידי אותו הדבר, כי השכל הוא אור גדול, ומאיר לו בכל דרכיו.
היינו כי באמת אין שום מציאות בלעדיו יתברך כלל, והוא יתברך
מחייה, מהווה ומקיים את כל הבריאה כולה, ודומם צומח חי מדבר, זה עצם עצמיות אלוקותו יתברך, וכשבר ישראל נוטה אוזנו לשמוע בקול הפנימי של הבריאה, אז ישמע רק את הקדוש ברוך הוא בעצמו, הקורא לו בכל דבר,
וכמובא בדברי רבנו ז"ל (שיחות-הר"ן, סימן נב) מכל הדברים צועק כבוד השם יתברך , כי "מלא כל הארץ כבודו", ואפילו מסיפורי הגויים צועק כבוד השם יתברך כמו שכתוב (תהילים צו) "ספרו בגויים כבודו" שאפילו בסיפורי הגויים, תמיד צועק כבוד השם יתברך, כי כבודו יתברך צועק תמיד וקורא ומרמז לאדם שיתקרב אליו, והוא יתברך יקרב אותו ברחמים ואהבה ובחיבה גדולה.
וזה "ויקרא אל משה", וכתוב אלף זעירא, להורות, שאלופו של עול
גנוז בכל פרטי הבריאה, וצריכים רק להטות אוזנו אל האלוקות שיש בתוך הבריאה, ואז ישמע איך שהקדוש ברוך הוא מדבר אליו. כי קודם צריכים להטות אוזנו היטב אל הרמזים שהקדוש ברוך הוא מרמז לו וקורא לו.
ולכן מתחיל ויקרא אל משה, ולא כתוב מי קוראו, אלא מרמז
שהקדוש ברוך הוא קורא לכל עם ישראל, ואם הוא נוטה אוזן לשמוע אל קול הקריאה, אז וידבר הוי"ה אליו מאוהל מועד לאמר, כי יגלה לו הקדוש ברוך הוא, דברים נעלמים ונסתרים עד מאוד. וזה שייך אל כל בר ישראל, העיקר, שקודם יטה אוזניו אל קול הקריאה שקוראים לו, ואחר-כך ישמע את הקול מדבר אליו, והבן למעשה.
היינו כי באמת אין שום מציאות בלעדיו יתברך כלל, והוא יתברך
מחייה, מהווה ומקיים את כל הבריאה כולה, ודומם צומח חי מדבר, זה עצם עצמיות אלוקותו יתברך, וכשבר ישראל נוטה אוזנו לשמוע בקול הפנימי של הבריאה, אז ישמע רק את הקדוש ברוך הוא בעצמו, הקורא לו בכל דבר,
וכמובא בדברי רבנו ז"ל (שיחות-הר"ן, סימן נב) מכל הדברים צועק כבוד השם יתברך , כי "מלא כל הארץ כבודו", ואפילו מסיפורי הגויים צועק כבוד השם יתברך כמו שכתוב (תהילים צו) "ספרו בגויים כבודו" שאפילו בסיפורי הגויים, תמיד צועק כבוד השם יתברך, כי כבודו יתברך צועק תמיד וקורא ומרמז לאדם שיתקרב אליו, והוא יתברך יקרב אותו ברחמים ואהבה ובחיבה גדולה.
וזה "ויקרא אל משה", וכתוב אלף זעירא, להורות, שאלופו של עול
גנוז בכל פרטי הבריאה, וצריכים רק להטות אוזנו אל האלוקות שיש בתוך הבריאה, ואז ישמע איך שהקדוש ברוך הוא מדבר אליו. כי קודם צריכים להטות אוזנו היטב אל הרמזים שהקדוש ברוך הוא מרמז לו וקורא לו.
ולכן מתחיל ויקרא אל משה, ולא כתוב מי קוראו, אלא מרמז
שהקדוש ברוך הוא קורא לכל עם ישראל, ואם הוא נוטה אוזן לשמוע אל קול הקריאה, אז וידבר הוי"ה אליו מאוהל מועד לאמר, כי יגלה לו הקדוש ברוך הוא, דברים נעלמים ונסתרים עד מאוד. וזה שייך אל כל בר ישראל, העיקר, שקודם יטה אוזניו אל קול הקריאה שקוראים לו, ואחר-כך ישמע את הקול מדבר אליו, והבן למעשה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.