עד היום הוא היה רגיל לחיים קלים מספסלי האופוזיציה האחוריים והנידחים, כל שהוא היה עושה זה להעמיד פני בוכה ולזעוק בקול שבור וחיוור כסיד ההיכל: "נורא נורא, נורא נוראות, חלילה וחלילה, ממש ממש, יותר ויותר מיותר".
והנה הגיע היום והוא היה חייב לקבל הכרעה לארבעת אלפים המחבלים איש ואשה בעלי זכות הצבעה הסרים למרותו, מה עושים?
בשלב הראשון, מקבלים תכתיבים מנתי גרוסמן ויוסי פטרוף ומזדרזים להודיע בעיתון בכותרת גדולה וצעקנית כי כל מי שמצביע בבחירות לנציגות החרדית הרי הוא שותף לעוברי עבירה. לא פחות.
בשלב השני, מכריזים על כנס גדול בארנה ומצהירים בדרמות מיותרות וחגיגיות כי זה הולך להיות לא רק גופי תורה תלויים בה אלא גוף התורה בעצמה ממש. הציפיות בציבור כמובן בשמיים.
בשלב השלישי, מופתעים לראשונה לקבל 'שיכנועים' ממנהיגי המחבלים האותנטיים והמנוסים שנים בקרב הרבנים מרקוביץ ודויטש ואליהם מצטרף הרב ארנברג אשר מבהירים לו בשפה נחרצת ולא משתמעת לשתי פנים שלא יעז לעשות להם נזק תדמיתי בלתי הפיך של טירונים ויצרף אותם למפלגת 'אסור להשתתף' של נטורי קרתא, אלא ייתן להם לסגור דיל עם אריה מכלוף דרעי וש"ס תמורת פרסום של ש"ס בעיתון הפלס ועוד מתנות מסוג זה.
בשלב הרביעי, נכנעים שוב ל'שיכנועים' הנגדיים של נתי גרוסמן ופטרוף ואז חוזר חלילה ולפתע מתקשים להירדם או לקבל כל החלטה. ההחלטה הראשונה על 'מסייע לעוברי עבירה' כמובן מבוטלת בינתיים.
בשלב החמישי, מגיעים לכנס ארנה - אחרי שדאגו שלא יהיו באצטדיון יותר מששת אלפים מושבים - מותשים עייפים סחוטים עם עיניים כבויות ובמקום להורות ולהכריע לציבור מה לעשות ביום הבחירות אחרי הציפיות הגדולות שהיו בעיתון, נסוגים אחורה ולא מעזים להזכיר את נושא הבחירות ולו במילה או רמז אחד, ובמקום זה משעממים את הציבור מחוסר ברירה ומדברים על שלג דאשתקד.
בשלב השישי, כשההנהגה יורדת למחתרת מבלי שהיא מסוגלת להכריע נוצרת אוטומטית אנרכיה בתוך אנרכיה ושני הצדדים המאיימים מכריזים כל אחד מה שבא לו, בשם הרב או שלא בשמו.
בשלב השביעי, יום הבחירות. הציבור נבוך ומבולבל ומסוכסך בתוך עצמו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.