מכתבים קצרצרים

אין שני מלכים מושלים בכיפה אחת
לציבור החרדי והדתי בעיה פנימית קשה, אין הנהגה אחידה, אנו מפולגים ומפורדים בקבוצות קבוצות כשלכל אחד הגדול שלו, וכשצריכים להכריע כל אחד מושך לכיוון אחר, ולך תעשה משהו, אין כמעט נושא כלשהו שאפשר למצוא בו הסכמה כללית, והגיעו הדברים לידי כך שכשאר זה אומר יום האחר אומר לילה, ומזל שהרבנים לא זועקים שצריך לשמור שבת וכשרות, מפני שאז יתכן והיו קמים מי שמוכיחים אחרת, חיים אנו בתקופה שלמרות שאחדות חרדית ודתית חשובה לגבור על האוייב החיצוני, מוותרים על כל זה למען האגו האישי הכבוד הפרטי, הרצון שיכריעו כפי שאני רוצה, ולא מפני שזה טוב, אלא מפני שזה מוכיח כי אני שולט ולא האחר, כאן החורבן הגדול, האינטרס קובע ולא טובת הציבור

טעותו של אלי ישי
עושה רושם כי אלי ישי חשב שאצל הדתיים זה יותר טוב מאשר אצל החרדים, אז הוא למד בדרך הקשה שאצל הדתיים לאומיים המצב לא פחות מסובך, ואי אפשר להביא את הרבנים לשולחן אחד להסכים, לכל אחד מהם דעה וגישה אחרת, והחלום של להקים מפלגה שתאחד את כולם מקצה לקצה הוא מתוק, אבל לא מציאותי, מפני שאין נושא שהרבנים לא חלוקים בהם, ואחדות ככל הנראה לא מדבר לא לחרדים ולא לדתיים, אולי הגיע הזמן להרגיל את הציבור לחיות עם איחוד טכני שפירושו שיום לאחר הבחירות כל אחד עושה לנפשו, וכמו באגודת ישראל ששם ארבע חכי"ם שהם ארבעה מפלגות אחרות לכל אחד מהם גדול אחר שמכריע בשבילם, כך ייאלצו לעשות גם במקומות אחרים ובמיוחד אצל הדתיים לאומיים שזה עשרות שנים הם חלוקים זה על זה והגיעו למצב שמפלגתם נפלה עד לאשפה ממש, מ-12 בעבר ירדו לארבעה בקושי, ורק הרוח הדתית-חילונית זו שלא הרבנים מכריעים בה החזירה אותה לחיים, מפני שאז אין עוד את הבעיה הזו מי אמר מה ואיך נוהגים, הם חיים עם דעת בעלי בתים, ושומרים על מפלגה חזקה. מציאות היא, שנפתלי בנט בשיטה הזו הצליח לקחת מפלגה בת ארבעה מנדטים ולהחזיר לה את ה-12 שהיו לה בעבר, ועל פי הסקרים הוא גודל עוד יתר ודוקא מפני שלא הרבנים קובעים איך הם ינהגו

'דעת תורה' לא תמיד מועילה - במפלגה היא הרסנית
אקדים שבעית הבעיות שלנו שאין 'דעת תורה' אחידה, מה ש'דעת תורה' אצל הליטאי אינו 'דעת תורה' אצל החסיד, ומה ש'דעת תורה' בסאטמאר אינו 'דעת תורה' בבעלז, כמו שלכל אחד הגדול שלו, כך לכל אחד ה'דעת תורה'  שלו, ולכן כשעוסקים במפלגות היכן שאי אפשר לחיות לבד חייבים ללכת יחד אחרת כולם ישארו בבית, ה'דעת תורה' מתנגשת זו עם זו, כל אחד זועק כי לו 'דעת תורה' משלו, ולך תעשה משהו. הדרך האחת ויחידה היא, ואולי העדיפה שלא לבזות את ה'דעת תורה' ולעסוק בדעת בעלי בתים, זה מתאים הרבה יותר למפלגות המייצגות פוליטיקה שהיא הבת זוג של השקר, שאלו הם תרתי דסתרי מתורה. מציאות היא, שאגודת ישראל חיה ככה כבר שנים, ויתכן כי לא יהיה מנוס בעתיד גם לליטאים לחיות כך. היום שולטים השונאים ולא נותנים למחבלים דריסת רגל אז הם יכולים לחיות על פי 'דעת תורה' אחת ויחידה, אבל אם נשמע טוב את מה שאומרים המחבלים, הם תובעים שגם הליטאים יהפכו להיות כמו אגודת ישראל 'שלכל אחד הנוסח שלו', הם רוצים נוסח אחר, שפירושו אין עוד 'דעת תורה' אחידה

עדיף לחיות עם האמת מאשר לשקר את עצמנו
הרעה החולה של העולם החרדי ולדעתי זה מה שגורם לנשירה, היא החיים החרדים שהם שקריים ולא מציאותיים. כמעט בכל תחום נשמע את השקר זועק ואומרים כי זו ה'השקפה' וה'שיטה' וישנם מי שאומרים כי זו 'דעת תורה', כאשר גלוי וברור כי לא השקפה ולא שיטה ולא דעת תורה, אלא האגו השלטון הרצון למשול בכיפה היא אשר מובילה אותנו למצב הזה, כשנאבקים על חמריות על כסאות ותקציבים, זועקים 'תורה'. זה מזכיר לי את המלחמה בסאטמאר בשעתו כשהתפלגו, האהרונים רצו לבית המשפט נגד הזאלונים, הם התכנסו ושם זעק אלישע הורביץ אין לנו מאבק על נדל"ן יש לנו מאבק ומחלוקת על דרך בעבודת ה', אתם מבינים, הם פנו לבית המשפט שהשופט הגוי יכריע בדרך בעבודת ה'. במקום לומר את האמת, כן, אנו רבים על רכוש בסך של 150 מילון דולר אנו מבקשים להציל כמה שאפשר ואז יקבלו דברי אמת, אז הוא עמד שעה ודרש בפני הציבור להוכיח כי המאבק הוא על דרך בעבודת ה'. אותו דבר קורה גם עם הקבוצות האחרות וכמעט בכל מקום, כשפרצה מחלוקת פוליטית בביתר היתה קבוצה חסידית שזעקה כי המאבק הוא בין אור לחושך, במקום לומר את האמת כי המאבק הוא על שלטון מי יישב בעיריה ומי ישלוט בה, אז דיברו על אור וחושך, והם חושבים שיש מי שקונה את השטויות האלו. הגיע הזמן שנדבר אמת, זה עדיף, כך נציל דור מנשירה, אם נמשיך בדרך הזו של לשקר את עצמנו כי אנו נאבקים למען התורה כשגלוי וברור כי אנו נאבקים למען הכסא הכבוד והכסף, נפסיד בגדול