הרבי ה'לב שמחה' לחם בכל כוחו למען הרוטציה, הוא תבע להחליף את החכי"ם שישבו הרבה שנים, שלמה לורנץ לא רצה לקבל את גישתו ויצא בהכרזה כי 'לכל אחד הגדול שלו' שפירושו שאינו מחוייב להכרעות 'מועצת גדולי התורה' אלא כל ח"כ צריך לשמוע ל'גדול' שלו, והוא מקבל את דעת הרב שך ולא את דעת הרבי ה'לב שמחה' מגור, זה היה תחילת הסוף של החיים יחדיו של חסידים ומתנגדים באגודת ישראל, לאחר תקופה קצרה הרב שך פרש מאגודת ישראל הזמין לביתו את הרב עובדיה יוסף והקים את 'ש"ס' הארצית, וכמה שנים מאוחר יותר את 'דגל התורה'
הקדנציה הזו האחרונה הוכיחה, אין זה משנה הותק אלא האדם, יעקב אשר לדוגמא נבחר לכנסת רק לפני שנתיים ועובד כמו ח"כ ותיק ומצליח לא פחות טוב מהאחרים, זו ההוכחה שטוב יהיה אם יחליפו את הסוסים יכניסו דם חדש לכנסת, ויבטיחו תמיכה גדולה יותר בבחירות, הציבור לא אוהב שכמה בודדים משתלטים על המקומות בכנסת כאילו מדובר בנכס שלהם, כשמתחלפים בכל כמה שנים אתה חש כי מדובר בנכס ציבורי ולכן תתמוך, במיוחד כשימצא הדרך איך שכל אדם מוכשר יוכל להציב את מועמדותו לתפקיד אז נראה איך שהמונים נוספים מצביעים למען 'יהדות התורה'
בימינו אלה כשחובתנו לעשות הכל שבסופו של בחירות ימצאו בכנסת יותר נציגים חרדים או לפחות לא פחות ממה שיש היום, עלינו לעשות הכל מה שיבטיח תמיכה רחבה יותר וממילא נציגות גדולה יותר, החלפת הנציגים הותיקים, או בחירות פנימיות ואז אין זה משנה מי שנבחר מפני שהוא נבחר בבחירות פנימיות וזכותו המלאה לייצג את הציבור שבחר בו
חיים שאולזון
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.