הקדמה, אני מביא את הדברים בגלל שהם כל כך אמיתיים ומסבירים לא רק את ההבטחה הזו עוד הרבה אחרים, וכי אין להשוות ממצב של זמן מסויים לזמן אחר מפני שאינם שווים, וכי מצב ההבטחה חייב להיות אותו מצב ואם הוא השתנה ההבטחה אינה קיימת עוד. ומי שרוצה את ההבטחה קודם עליו להחזיר את הגלגל אחורנית
זה גם מראה את ההבדל בין תקופת החזון איש לימינו, ואת ההבדל העקרוני בין אותה תקופה לתקופתינו, וחשוב לשנן זאת להבין כי לא רק ירידת הדורות גורם, אלא עוד הרבה דברים אחרים שהובילו למצב הזה, מפני שאין עוד כל אמת בתורה ועבודה של ימינו, ואצל כולם חסידים ומתנגדים חיים היום חיי שקר
רבים שואלים אחרי כל הרסיסים שנפלו בב"ב: איפה ההבטחה של החזון איש? אז הנה מה שהלך למעלה בשישי האחרון. החזון איש מדדה עם מקלו לעבר כיסא הכבוד ומתחיל במתקפה: רבש"ע, כולם מדברים על מה שאמרתי או הבטחתי לפני כמה עשורים שב"ב מוגנת מפני טילים וכאלה, מה שקורה עכשיו עם כל הרסיסים יוצר איזשהו חילול השם קטנטן, אתה לא חושב? עונה לו הקב"ה בקול אבהי ומתוק: אל דאגה ר' אברוהום ישעיוהו, העם לא עיוור והגדויילים לא סתומים, בזמנך תושבי העיר היו קצת שונים. כשרב מסויים היה בונה ישיבה כל האחרים יצאו מגדריהם כדי לעזור לו, כדי שזה יצליח וכו'. בזמנך האנשים ישרי הלב קמו בבוקר לעבוד וחפשו זמנים פנויים בין לבין כדי לנצל לאמירת תהילים, לחטוף עוד משנה או דף גמרא. בזמנך הפיתוי היה להציץ בעמוד הראשי של "הבוקר" "דבר" או "הארץ", וגם בזה הם עמדו. בזמנך היו מכבדים ראשי ישיבות. בזמנך הנשים היו יוצאות כשראשם מכוסה עם מטפחת או פיאה שלא משאיר שום מקום לדימיון, עם חצאית ובגדים כמו בעיירות שמהם הגעתם לב"ב. אבל היום ר' אי"ש יקר, ראש ישיבה לא יכול ללכת ברחוב בלי לחשוש מאיזה מרפסת יצנח עליו גביע לבן. היום רב מנסה לשים רגל לשני כדי שהישיבה שלו תצליח יותר. היום גם מי שאין לו, ישיג רכב מפואר כדי להוציא ת'עינים לשני ולהרבות קינאה. היום יש אלפי חבורעס (קבוצות) שמעבירים מידע אחד לשני באייפון (יסבירו לך אח"כ) ואתה לא רוצה לדעת איזה תמונות וסרטים הם רואים שם, ולא רק הפושטקים של העיר, כולם. גם אלה עם הכשרים והמוגנים שמנסים לפרוץ אותם בכל דרך אפשרית. היום אדמו"ר לפני שהוא נפטר הוא דואג לקנות שולחנות כמספר הבנים שיש לו כי הרי הם לא יישבו באותו שולחן. היום נשים כשהם צועדות על המדרכה (לקופת חולים עם הילד ואפילו למכולת) הם מדמיינות שהם הולכות על מסלול בפריז או ברומא והצבעים (הצמודים והקצרים כמובן) חוגגים, הן דואגות שכולם יידעו עם איזה מחותן הן הולכות, הן דואגות שכולם יראו הכל, הן כבר לא משאירות מקום לדימיון. אתה מבין ר' קרליץ היקר, אנחנו לא מדברים על אותה העיר, אתה זוכר שטייטלע והיום זה ספארי. אז הם קיבלו כמה רסיסים, מה קרה!? קצת לנענע אותם אולי יפתחו להם העיניים שמוסתרות עם יותר מדי רימל (גם על זה הסבר אח"כ). אל תדאג, אותך אף אחד לא יאשים. וגם לגדויילים שם קצת סתמנו את העיניים, בזמן צרה - הצרה היא לכולם, כמו באירופה שלפני כ 70 שנה שיד ה' הייתה בכולם, גם בצדיקים וקדושים. אז גם אליהם א"א לבוא בטענות. אנחנו החלפנו לשעון מעורר את הצורה במקצת, הוא נראה ארוך יותר ומאיים יותר. אבל עוד מעט זה נגמר - ובטוב. זה הכל תלוי בהם, לא בך. זהו חזון איש, אתה יכול לחזור למקומך. הי, אתה צריך עזרה עם המקל ? גבריאל בא רגע, תחזיק אותו ביד...
שאולזון אתה מנוול חסר תקנה
השבמחקעכשיו גם על החזון איש אתה מדבר ואיך אתה מדבר על הקדוש ברוך הוא גועל נפש של בן אדם
אם אתה עושה צחוק מהחזון איש אז הפסדת את כל המערכות שניהלת במשך כל השנים
השבמחקשטויות במיץ עגבניות.
השבמחקמסר מגעיל ומזלזל ב"כסא הכבוד" ובחזון איש. ומזה מבינים מאוד היכן היראת שמים של הכותב.
אין פה משפט אחד נכון בכל השטויות שהוא גיבב.
ונהפוכו הדור שלנו קידם ועשה ופיתח המון דברים שאילו החזון היה יורד ורואה אותם היה בוכה מתהרגשות ובגופו היה מונע מהטילים להגיע לבני ברק.
תפסיקו לתת לכל פישר במה.
המגיבים בהלם מוחלט שאין בעמוד זה שום ע"ז של סיפורי ציזבטים על החזו"א.
השבמחקהע"ז הגיעה למימדים מבהילים, ובגלל שהכל מתפוצץ בפנים, שכל הנבואות התמוססו, כך ההלם.