"לשמוח ב'תיקון' שלי"

פרשת השבוע קורח - מפי ראש ישיבת נחלי נצח הגאון הרב שמואל שטרן שליט"א:

מובא בזוהר (ח"ג קעו.), וז"ל: "ויקח ֹקרח" - מאי 'ויקח'? נסיב עיטא בישא לגרמיה, כל דרדיף בתר דלאו דיליה, איהו עריק מקמיה, ולא עוד אלא מה דאית ביה אתאביד מניה, קֹרח רדיף בתר דלאו דיליה, דידיה אביד, ואחרא לא רווח (תרגום: "ויקח ֹקרח" - מה לקח? לקח עצה לא טובה לעצמו, שרדף אחרי מה שלא שלו וזה נאבד ממנו, ולא עוד אלא מה שהיה לו נאבד ממנו. ֹקרח רדף אחרי מה שלא שלו, אז שלו נאבד ממנו ולא זכה בדבר אחר).

הזוהר הקדוש אומר שהחטא של ֹקרח היה שרצה את מה שלא שלו. קֹרח רצה להיות כהן גדול, שזה דבר שלא היה שייך לו. משה אמר לֹקרח שהתיקון שלו זה להיות לויו לשיר לכבוד ה', אבלֹ קרח לא רצה את מה שמיועד לו, ולכן הפסיד גם את מה שרצה, שלא נהיה כהן גדול, וגם הפסיד את התיקון שלו להיות לוי ולנגן לפני ה', ובכך לשמח לב אלקים ואנשים.

עלינו ללמוד מזה שכל אחד צריך לשמוח במה שה' נותן לו, ולא להסתכל על אחרים, כי לכל אחד יש תיקון אחר, ולכל אחד יש את מה שמיועד לו, ואין מלכות נוגעת בחברתה אפילו כמלא הנימה. לכן אסור להסתכל על ההצלחות של אחרים, ולא להתבלבל מזה, כי לכל אחד יש את הנקודה שלו, ואם הוא יעשה את מה שמיועד לחבר שלו הוא לא היה מתחבר לזה באמת, ולא היה עושה את זה כראוי, כי זה לא שייך לו. כי לכל אדם יש את הניצוצות שלו ואת הבירורים שלו, ששייכים לשורש נשמתו, וה' שולח לכל אחד את המלאכה שלו ואת העשייה שלו לפי שורש נשמתו, ואין לנו מה להסתכל על אחרים.

על זה אומר הזוהר שאם אדם לא עושה את מה שהוא צריך לעשות, הוא מפסיד גם את שלו וגם את של חברו. וכך מספר רבינו הקדוש והנורא על התם בסיפורי מעשיות, שענה לאשתו ואמר לה: מדוע את שואלת אותי על אחרים?! מה זה נוגע אליי?! זה מעשה שלו וזה מעשה שלי, ולמה לנו לדבר מאחרים? כי לכל אחד יש את התיקון שלו בעולם לפי מה שה' רוצה ממנו.

לכן צריך לשמוח במה שיש, ולא להסתכל על אחרים, ולדעת שהתיקון שלהם זה לא התיקון שלי. ככל שאדם שמח יותר בנקודה ששייכת לו, כך הוא יצליח יותר במה שהוא עושה, וגם ינצל את הכוחות שלו ולא יתפזר. ֹקרח רצה להתפזר ולא להתעסק במה ששייך לו לשורש נשמתו, ואיבד את כל מה שהיה לו - גם את עצמו, גם את אנשיו, גם את משפחתו, גם את כספו וגם את עולמו.

להמשך כנסו כאן:

למדנו אם כן שזה דבר מאד חמור להתעסק במה שלא שייך לך. אבל כל אחד יקום וישאל: איך אני יכול לדעת שאני עושה את מה ששייך לי, את מה ששייך לשורש נשמתי? אולי אני צריך לעשות משהו אחר... לכן ציוה אותנו רבינו הקדוש לעשות בכל יום שעה התבודדות וחשבון נפש. ובאמת רבינו אומר שהעצה נמצאת בלב של כל אחד, כמו שכתוב "מים עמוקים עצה בלב איש", כי העצה נמצאת בתוכנו, וכל שיתחבר לשורש נשמתו בהתבודדות על ידי תפילה ובקשה, יזכה להרגיש את התיקון שלו, כמו שכותב
רבינו הקדוש בתורה ל"ד, שעל ידי הנקודה שבינו לבין קונו אפשר להתחבר לנקודה הפנימית שלו. ואם ישאל השואל: אבל יש מושג שנקרא "קנאת סופרים תרבה חכמה", וזה קשה, אם כך צריך להסתכל על אחרים ולעשות כמוהם... התשובה היא מה שאמרו רבותינו ז"ל: "איזהו חכם? הלמד מכל אדם", שצריך ללמוד מאחרים, אבל לעשות את מה ששייך לי לשורש נשמתי.

זאת אומרת, שאני לא עושה את זה בשביל שאני יצליח יותר מאחרים, אלא אני עושה את מה ששייך לי, ומה שאני לומד מהחבר שלי שמצליח, זה לא בשביל להצליח יותר ממנו, אלא בשביל שאני במקום שלי יעשה את התפקיד שה' נתן לי, ורוצה ממני יותר טוב, ולא שאני יעשה את זה יותר טוב מחברי.
אחת הבעיות שלנו בדור הזה היא שמסתכלים על השני ורואים את ההצלחות שלו, ואז רוצים להצליח יותר ממנו, ולפעמים מגיעים למצב כזה ש'העיקר שהשני לא יצליח' ח"ו, וזו רעה חולה! כי מה אכפת לך שהחבר שלך מצליח?! למה אתה מקנא בו?! הרי ה' נותן לו את מה שמגיע לו, ולך את מה שמגיע לך.

אז מה שנשאר לנו לעשות בכל המצב הזה,
שלא ניפול לקנאה הזו של ֹקרח במשה ובאהרן, היא לשמוח במה שה' נותן לנו, ולהתפלל כל הזמן שאנחנו נעשה את התיקון שלנו ולא נעשה תיקונים של אנשים אחרים. גם מצינו בתנ"ך שירבעם בן נבט עשה שני עגלים, בצפון ובדרום, כדי שעם ישראל לא יעלו לרגל ויראו שמלכי בית דוד יושבים בעזרה והוא צריך לעמוד, והקנאה הזו שהיתה לו על מלכי בית דוד הביאה אותו לשאול תחתיות. ואז ה' פנה אליו ואמר לו: בוא תעשה את התיקון שלך, ואני ואתה ובן דוד נהלך יחדיו בגן עדן. אבל ירבעם לא רצה לעשות את התיקון שלו, אלא הסתכל על בן דוד, ושאל "מי בראש?", ואז ה' אמר לו: "התיקון שלך הוא שבן דוד יהיה בראש"... אבל ירבעם לא הסכים לקבל את התיקון שלו, אלא רצה להיות בראש, שזה התיקון של בן דוד, שהוא זה שיושב בעזרה, והוא זה שהולך בראש, ואם ירבעם היה אומר לעצמו: "זה מעשה שלו וזה מעשה שלי", הוא היה זוכה לגן עדן, ומכיון שלא עשה כך ירש גיהנום, ה' ישמרנו.

לכן אל לנו לחפש לעשות תיקונים ששייכים למישהו אחר, כי זה לא יצלח, וגם נוכל לאבד חלילה את מה שכבר זכינו ח"ו. רק מוטל עלינו לבקש ולהתפלל ולעשות התבודדות וחשבון נפש תמיד, שנזכה לעסוק בתיקון הפרטי השייך לנו ולשורש נשמתנו.

שבת שלום ומבורך