אנו חיים בדור שהוא בחינת דור תהפוכות המה. על כל אחד עובר מה שעובר. כמעט ואין אחד שלא עובר עליו עליות וירידות אין ספור, ואם עליו לא עובר הרבה, ודאי שעל הקרובים אליו עובר, וכמעט כולנו מוקפים בצורה זו או אחרת בתהפוכות הללו. ואם כן מה שנשאר לנו זה רק להתחזק באמונה, ולהשליך את השכל מבלי לחקור חקירות, ולהאמין שמי שעושה לנו את כל זה - זה ה' יתברך, והוא ודאי יודע מה עושה.
שמעתי פעם סיפור שהיה עם ראש ישיבת "אש התורה", הרב ויינברג זצ"ל, שירד לכותל להתפלל וראה שם יהודי שנראה מחו"ל עם הכיפה מקרטון, ועומד ומתפלל בדביקות. שאל אותו הרב ויינברג: "האם אתה רוצה לעלות לישיבתינו כאן ליד הכותל ואנו נכיר לך את ה'?". אמר לו אותו יהודי: "אני מכיר את ה' יותר טוב ממך". שאל אותו הרב "מדוע?". והשיב לו אותו בחור "אספר לך סיפור, והוא שפעם אחת נסעתי על אופנוע בארה"ב בדרך בין עירונית, ולפתע הגיחה מאחוריי משאית והעיפה אותי כמה עשרות מטרים, ונחתתי על הדשא שהיה בצידי הכביש, ונחבלתי, והאופנוע כולו התרסק, אבל יצאתי אני חי, ואכן באותו רגע הרגשתי שאין לי כלום חוץ
מבורא עולם. ואני חושב שאני מכיר את ה'".
אמר לו הרב: "אני רואה שניצלת בנס גדול ונשארת בזכות ה' בחיים, אבל ברצוני לשאול אותך מי הוא זה שעשה לך את התאונה ואת החבלות ואת האופנוע שהתרסק? אותו אתה גם מכיר? אותו בחור שהיה חכם הבין למה הרב התכוון, שיש שני צדדים - את נס ההצלה, אבל גם את המכה ה' עשה, ואת הצד הזה שה' נותן מכות, את הצד הזה של ה' הוא לא מכיר. ובודאי כדאי ללמוד מדוע ה' מכה, וכך התלווה אל הרב ויינברג לישיבתו "אש התורה", שם הכיר את ה' וחזר בתשובה שלימה.
אנו למדים מן הסיפור שה' מכה ורופא, והוא גם זה שמקדים רפואה למכה. ודאי שאף אחד לא רוצה את הקשיים ואת ה"תיקונים", את הירידות והמכות ח"ו, אבל זה קורה בכל מיני אופנים. וברוך ה' ברחמנות גדולה תמיד, למשל הרחמנות היא שה' עושה לאדם את הקשיים בממון ולא בדברים אחרים, ומשלח חמתו בעצים ואבנים, וכשזה קורה אנו צריכים להתחזק באמונה, ולהאמין שהכל לטובה, ובודאי ה' יעזור לנו להתגבר על כל הקשיים, כי הרפואה כבר מוכנה
לנו רק צריכים להחזיק מעמד.
אחד הדברים המחזקים הוא להסתכל אחורה ולראות איך ה' יתברך עזר לי עד היום, ולהתחזק מזה, שכמו שה' עזר לי עד היום, כך הוא יעזור לי הלאה. כל אחד מאתנו צריך להאמין שכל מאורעותיו הם לטובתו, ובודאי כל מה דעביד רחמנא לטב עביד. ולכן אחד הדברים החשובים הוא להתחזק בזה שה' רוצה אותנו ושמח במה שאנחנו עושים, כי אנחנו רוצים אותו באמת, ולכן הוא שמח בנו, ויושיע לנו בסופו של דבר, וכמו שרחמיו וחסדיו לא עזבונו עד היום - כך הם לא יעזבונו לנצח.
אחד הדברים שאנו צריכים להתחזק הוא להאמין שאנו יכולים ומסוגלים להתגבר על כל הניסיונות והמשברים. מי שלא האמין בזה ונפל והחטיא את הרבים בגלל שלא האמין בישועה הם המרגלים, שראו בארץ ענקים ונפילים וחשבו שהם לא יכולים להיכנס לארץ ישראל, אבל כל זה היה ניסיון באמונה. רבי נתן אומר שלפעמים אנחנו לא מתגברים על המשברים בגלל שאנו לא מאמינים מספיק בעצמנו ושאנו עושים דברים שחשובים לפני ה', ולכן אנו נחלשים ונופלים.
חטא המרגלים היה, שהם לא האמינו בעצמם שהם מסוגלים לכבוש את ארץ ישראל, אבל כמובן שצריך לזה אמונה, כי בלי אמונה אי אפשר לכבוש את ארץ ישראל. והמרגלים פגמו בכך שלא התחזקו באמונה שה' הוא כל יכול, והוא יכול להכניע את כל האויבים בלי שום מאמץ, כמו שהיה
ביריחו, שכבשו את יריחו על ידי שהקיפו אותה וכך נפלה החומה.
לכל אדם יש את הארץ ישראל שלו ואת הפחד שלו מלכבוש את ארץ ישראל, אבל מוטל על כל אחד מאתנו להתחזק באמונה ולהאמין שאני יכול לכבוש את ארץ ישראל ולעלות בקדושה ולנצח את כל המפריעים שיש לי בעבודת ה', רק להמשיך לבקש ולהתפלל. אנו רואים שעם ישראל נענשו על כך שנפלו באמונה, ולא האמינו שה' הוא כל יכול והישועה תגיע.
כך גם אנחנו בחיי היום יום עומדים באין־ספור ניסיונות, ועלינו להחזיק מעמד ולא להתייאש, ולדעת שבכל ניסיון שעובר עלינו - ה' איתנו, והוא יעביר אותנו ויכניס אותנו אל הקדושה, אבל בתנאי אחד - שלא ניפול באמונה, כי אם נתחזק באמונה נזכה לראות ניסים ונפלאות.
בברסלב אומרים שמי שלא עבר את ה'שבע מימות' הוא לא יכול להוציא את הבת הקיסר, את השכינה הקדושה, כי כל אחד צריך לעבור את ה'שבע מימות'. ושמעתי על זה מדוע יש שבע מימות, וההסבר הוא שאדם צריך לדעת שככל שהוא עולה במדרגות ההתקרבות שלו לה', הניסיונות שלו גדלים וקשים יותר, כמו במעשה הזה, ולכן ה'שבע מימות', כל אחד יותר גדול מחברו, כי בהתחלה היו צריכים להתחבא בבור, ואחר כך זה גדל והתחבאו בבאר, ואחר כך זה גדל במעיין, שהוא יותר גדול מבאר, ואחר־כך בנחל שיותר גדול ממעיין, ואחר כך בנהר, ואחר כך במקום יותר גדול, באגם, ואחר כך בים, כי חייבים לעבור על כל אחד ה'שבע מימות', ואם הוא עובר את הראשון, בא ניסיון יותר גדול, ואם הוא עובר את זה, בא שוב יותר גדול, וכן הלאה. נמצא שהניסיונות הם אלו שמעלים אותנו. אבל בעזרת ה' אם נמשיך לרצות ולא נתלונן
נזכה לבסוף לירש את ארץ הקדושה.
שבת שלום ומבורך!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.