מסר מהאוטיסט בנימין גולדן: אני רוצה להגיד לכל עם ישראל שכל רגע מתקרב הסוף. כל רגע, כל שניה, כל דקה מתקרבים לתקופה הקשה ביותר של עם ישראל מאז שיצאו ממצרים, וזה לא רק הרגע האחרון של הגלות של עם ישראל.
זה יום הדין של כל העולם ''ופתאום יבוא אל היכלו האדון אשר אתם מבקשים... ומי מכלכל את יום בואו ומי העומד בהראותו, כי הוא כאש מצרף וכבורית מכבסים''
אבל בכדי לזכות לזה, אני מבקש מהאחים והאחיות שלי, עם ישראל, לשבת על הרצפה, ולבכות ולבכות ולבכות, להוריד לגמרי את הגאווה לחזור בתשובה על כל חטא וחטא, להצטער עד לדמעות ולהחליט שלא לחטוא יותר.
להתקרב לאבינו שבשמים הקב''ה ולא לצאת מתחת כנפיו, כביכול ולא להתעסק בגשמיות מיותרת או הבלי העולם הזה. עם ישראל, בימים הבאים ובשבועות הבאים לא יהיה שום מקלט בטוח, רק בבית ה'. מי שיתקרב בימים אלה לקב''ה, היהודי הזה ינצל. גם מהפחד וגם מכל דבר קשה שיבוא לעולם.
עכשיו נדבר על המצב של הצניעות והחשיבות של הצניעות. כמובן שנוכל לדבר רק על החרדים, כי לחילונים אין מושג בסיסי מה זה צניעות, ולעולם הדתי לאומי הרעיון של צניעות מעוות מההתחלה.
החרדים צריכים להיות הקדושים ביותר, אבל רבים ואפילו רוב החרדים, מבולבלים בנושא זה. ואלה שרוצים גם את העולם החילוני, הגויי, ההלניסטי [תרבות יוון], הם בכלל מעונינים לערבב את האידישקייט עם המושגים הגויים, ובמיוחד בקשר לצניעות.
"קדושים תהיו" זה הבסיס של אידישקייט [יהדות]. אבל ''קדושים'' זה מושג שקיבל היום צורה מעוותת. קדושים לפי המושגים ההלניסטיים: יהודי חרדי לומד, לובש שחור, חולצה לבנה, כובע שחור מעיל ארוך או קצר, אבל שחור לבן.
אבל הרבה פעמים אשתו הולכת עם פאה יפה, שער אמיתי ושביל לבן, ממש שער יפה, ממש כמו דוגמנית גויה. החולצה ממש מגיעה למרפק, הכפתור פתוח למעלה, צמוד על הגוף, החצאית קצרה לא רחבה, גרביים שקופות. ונעלים, אם היא רוצה נוחות, הולכת עם נעלי ספורט לבנות, או נעלים עם עקב שעושות רעש גדול, פלוס איפור פלוס תכשיטים - ממש כמו הגוים. לצערנו זה המראה של הרבה זוגות חרדים היום.
יש נשים צדקניות יותר, שבעליהן ממש יושבים ולומדים כמו שצריך, והן או נשים של רבנים, של תלמידי חכמים ידועים, לובשות פאה קצרה מסכנה, אולי עם כובע, בגדים די צנועים, גרביים עבות. בנוסף לזה יש את הירושלמיות. יש צדיקות יותר, שהולכות עם שַאַל על הראש ועל הכתפיים, בגדים רחבים, בלי איפור, בלי תכשיטים, וכל השאר צנוע. ממש דוגמה של צניעות.
אבל יש ירושלמיות עם מטפחות שחורות, אבל עם כיוון אחר לגמרי: חצאיות קצרות וכו'. אמנם יש ירושלמיות שלובשות חצאיות ארוכות יותר אבל צרות, גרביים אולי שחורות, אך שקופות שרואים את הרגלים, תכשיטים, איפור, וזה דבר משונה ביותר ומצער ביותר.
וכל אלו צוחקות ומתבדחות מהצדיקות ביותר עם שַאַל על הראש ועל הכתפיים, שמלות רחבות וכו'. כי הן מפחדות מאד שידרשו מהן לעזוב את ''עגל הזהב'' [חיי גשמיות ועוה''ז] שהן כל כך אוהבות. ממש פוחדות שלא יהיה להן את הצעצועים של העוה"ז שהן כל כך אוהבות וזה האסון של הדור שלנו שהורס את הכל.
וכל אשה חרדית שסוטה מהאמת גורמת לעוד אסון בעם ישראל [''בעוון נבלות פה צרות רבות וגזירות קשות מתחדשות ובחורי שונאי ישראל מתים וכו''' - שבת לג] ל"ע, וגורמת לנפילת הדור [מדרגתו הרוחנית, וכעצת בלעם: אלקיהן של ישראל שונא זימה וגו' (סנהדרין קו ע''ש) וכל בעל שרוצה את הדבר הזה אשם לא פחות מאשתו - כי זה גם מה שהלב שלו רוצה. כל אשה שמתלבשת לא בדרך התורה משפיעה לרעה על כל הסובבים אותה ''ולא יראה בך ערות דבר ושב מאחריך''
ואם היא במקרה ''רבנית'' ומבססת את ההתנהגות האנטי יהודית שלה על התורה [שזה כאילו מותר] זה אסון עצום [ראה יומא פו ושערו תשובה ש''ד ו גדול העוון של חיול השם ר''ל] ואני לא מקנא ברבנית הזאת. הרב, בעלה, בוודאי יכעס מאד על אוטיסט מיסכן שמעיז לומר דבר כזה. אך ב"ה יש רשימות ארוכות וחשובות, רשימות שעושות רושם גדול, של רבנים שמתנגדים בצורה חריפה לפאות ולפריצות של האופנה שנכנסה לעולם החרדי.
מסר מהאוטיסט בנימין גולדן:
השבמחקאני רוצה להגיד לכל עם ישראל שכל רגע מתקרב הסוף. כל רגע, כל שניה, כל דקה מתקרבים לתקופה הקשה ביותר של עם ישראל מאז שיצאו ממצרים, וזה לא רק הרגע האחרון של הגלות של עם ישראל.
זה יום הדין של כל העולם ''ופתאום יבוא אל היכלו האדון אשר אתם מבקשים... ומי מכלכל את יום בואו ומי העומד בהראותו, כי הוא כאש מצרף וכבורית מכבסים''
אבל בכדי לזכות לזה, אני מבקש מהאחים והאחיות שלי, עם ישראל, לשבת על הרצפה, ולבכות ולבכות ולבכות, להוריד לגמרי את הגאווה לחזור בתשובה על כל חטא וחטא, להצטער עד לדמעות ולהחליט שלא לחטוא יותר.
להתקרב לאבינו שבשמים הקב''ה ולא לצאת מתחת כנפיו, כביכול ולא להתעסק בגשמיות מיותרת או הבלי העולם הזה. עם ישראל, בימים הבאים ובשבועות הבאים לא יהיה שום מקלט בטוח, רק בבית ה'. מי שיתקרב בימים אלה לקב''ה, היהודי הזה ינצל. גם מהפחד וגם מכל דבר קשה שיבוא לעולם.
עכשיו נדבר על המצב של הצניעות והחשיבות של הצניעות. כמובן שנוכל לדבר רק על החרדים, כי לחילונים אין מושג בסיסי מה זה צניעות, ולעולם הדתי לאומי הרעיון של צניעות מעוות מההתחלה.
החרדים צריכים להיות הקדושים ביותר, אבל רבים ואפילו רוב החרדים, מבולבלים בנושא זה. ואלה שרוצים גם את העולם החילוני, הגויי, ההלניסטי [תרבות יוון], הם בכלל מעונינים לערבב את האידישקייט עם המושגים הגויים, ובמיוחד בקשר לצניעות.
"קדושים תהיו" זה הבסיס של אידישקייט [יהדות]. אבל ''קדושים'' זה מושג שקיבל היום צורה מעוותת. קדושים לפי המושגים ההלניסטיים: יהודי חרדי לומד, לובש שחור, חולצה לבנה, כובע שחור מעיל ארוך או קצר, אבל שחור לבן.
אבל הרבה פעמים אשתו הולכת עם פאה יפה, שער אמיתי ושביל לבן, ממש שער יפה, ממש כמו דוגמנית גויה. החולצה ממש מגיעה למרפק, הכפתור פתוח למעלה, צמוד על הגוף, החצאית קצרה לא רחבה, גרביים שקופות. ונעלים, אם היא רוצה נוחות, הולכת עם נעלי ספורט לבנות, או נעלים עם עקב שעושות רעש גדול, פלוס איפור פלוס תכשיטים - ממש כמו הגוים. לצערנו זה המראה של הרבה זוגות חרדים היום.
יש נשים צדקניות יותר, שבעליהן ממש יושבים ולומדים כמו שצריך, והן או נשים של רבנים, של תלמידי חכמים ידועים, לובשות פאה קצרה מסכנה, אולי עם כובע, בגדים די צנועים, גרביים עבות. בנוסף לזה יש את הירושלמיות. יש צדיקות יותר, שהולכות עם שַאַל על הראש ועל הכתפיים, בגדים רחבים, בלי איפור, בלי תכשיטים, וכל השאר צנוע. ממש דוגמה של צניעות.
אבל יש ירושלמיות עם מטפחות שחורות, אבל עם כיוון אחר לגמרי: חצאיות קצרות וכו'. אמנם יש ירושלמיות שלובשות חצאיות ארוכות יותר אבל צרות, גרביים אולי שחורות, אך שקופות שרואים את הרגלים, תכשיטים, איפור, וזה דבר משונה ביותר ומצער ביותר.
וכל אלו צוחקות ומתבדחות מהצדיקות ביותר עם שַאַל על הראש ועל הכתפיים, שמלות רחבות וכו'. כי הן מפחדות מאד שידרשו מהן לעזוב את ''עגל הזהב'' [חיי גשמיות ועוה''ז] שהן כל כך אוהבות. ממש פוחדות שלא יהיה להן את הצעצועים של העוה"ז שהן כל כך אוהבות וזה האסון של הדור שלנו שהורס את הכל.
וכל אשה חרדית שסוטה מהאמת גורמת לעוד אסון בעם ישראל [''בעוון נבלות פה צרות רבות וגזירות קשות מתחדשות ובחורי שונאי ישראל מתים וכו''' - שבת לג] ל"ע, וגורמת לנפילת הדור [מדרגתו הרוחנית, וכעצת בלעם: אלקיהן של ישראל שונא זימה וגו' (סנהדרין קו ע''ש) וכל בעל שרוצה את הדבר הזה אשם לא פחות מאשתו - כי זה גם מה שהלב שלו רוצה. כל אשה שמתלבשת לא בדרך התורה משפיעה לרעה על כל הסובבים אותה ''ולא יראה בך ערות דבר ושב מאחריך''
ואם היא במקרה ''רבנית'' ומבססת את ההתנהגות האנטי יהודית שלה על התורה [שזה כאילו מותר] זה אסון עצום [ראה יומא פו ושערו תשובה ש''ד ו גדול העוון של חיול השם ר''ל] ואני לא מקנא ברבנית הזאת. הרב, בעלה, בוודאי יכעס מאד על אוטיסט מיסכן שמעיז לומר דבר כזה. אך ב"ה יש רשימות ארוכות וחשובות, רשימות שעושות רושם גדול, של רבנים שמתנגדים בצורה חריפה לפאות ולפריצות של האופנה שנכנסה לעולם החרדי.