לכבוד הרב שאולזון, הנה סיפור קטן שקרה באמת
הזמן: בין יום הכיפורים לסוכות
בית העלמין ירקון
הגברת המנוחה מ' מבני ברק מובאת למנוחת עולמים
סביב מיטתה עשרות נכדיה נכדותיה וחתניהם
מצד ימין, האברכים תומכי "עץ"
מצד שמאל, העובדים ושאר תומכי "אגודה"
ואחרים
אחד החתנים מן הצד השמאלי ניגש לשאול דבר מה מאחד
האברכים שמצד ימין
הוא נענה בהתעלמות וזלזול מופגן וחזר פגוע למקומו
המנוחה מורדת אל מנוחתה האחרונה, קברה מכוסה בעפר
ובנה מבקש לומר קדיש
מביט סביב הנה והנה, יש מניין? לא בטוח... אמנם יש
שם עשרה אבל מניין?!
בזמן האחרון מאד קל לכל מיני בעלי
מחלוקת להוציא את יריביהם "מחוץ לגדר" וכל מי שחושב קצת אחרת כבר אסור
לצרפו ואסור לקרבו וכו'
פלא שהגיע חוק הגיוס? ראו מה אומר
הקב"ה! הנה נתתי לכם ללמוד בשקט ובשלווה ומה עשיתם? רבתם וחלקתם והוצאתם אחד
את השני מחוץ לקהל
אז אדרבה, נשלח לכם גזירות ואולי תוכלו
להפגין יחד...
חבל חבל חבל, שנת בצורת באה עלינו ולא
יצאנו לעצרת המונים נגד עצירת הגשמים, אז הקב"ה שולח גזירות על גבי גזירות...
לא צריך עצרת המונים עכשיו, צריך אהבת
חינם ופיוס!
המצפה לישועות
ג.ט.ח

אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.