ראשי המפלגות החרדיות כועסים עד הגג על זה שהרחיקו אותם ממעגל מקבלי ההשפעות בקואליציה והעיפו אותם לכל הרוחות, אבל זה לא מונע מהם לעשות את אותו הדבר לאחרים,
חנוך זייברט שרוצה בכל מאודו להיות
ראש עיריית בני ברק, עדיין בוחש בנעשה באשדוד, שם הוא התגורר עשרות שנים,
ומנסה בכל כוחו להדיר את הציבור הכלל חסידי מלהציב נציג במקום ריאלי ברשימה
המקומית, וזאת לטובת נציג ויז'ניץ שהם קהילה יותר קטנה מהציבור הכלל חסידי
בעיר,
וזאת משני סיבות, א. הנציג הכלל
חסידי מזוהה עם פרוש, ולזייברט לא מתאים שלפרוש יהיה נציג במעוז גוראי
מובהק, בזמן שלסיעה המרכזית אין כל זכר באלעד ביתר וברכפלד מודיעין עילית,
ב. את הכסא הוא מייעד לויז'ניץ בתור דמי לא יחרץ ובכך הוא רוצה שקט תעשייתי
במירוץ לעיריית בני ברק,
בשלוש מערכות בחירות האחרונות
באשדוד, הצביעו הציבור הכלל חסידי בעיר עבור אגודת ישראל, מתוך תמימות שיום
יבא והם יקבלו את חלקם בעוגה, אך כשהם היו מבקשים שטח עבור החיידר או בית
הספר לבנות הנמצאים במבנים רעועים, היה כל אחד מהנציגים מתנער, באמרו - אני
לא הנציג שלכם, אני מייצג את קהילתי,
בבחירות האחרונות נחתם הסכים ולפיו
תהיה רוטציה על המקום השלישי בין ויז'ניץ לכלל חסידי, ואכן החישובים מראים
שהנציג השלישי הויז'ניצאי נכנס למועצת העיר אך ורק בזכות קולות הכלל
חסידי, אך כשהגיע זמן קיום הרוטציה, הוא התנער ברומניות אופיינית משל לא
היו דברים מעולם,
כעת רוצה זייברט להציע לכלל חסידי
את המקום הרביעי הלא ריאלי, ואת המקום השלישי לויז'ניץ, בכלל חסידי אומרים,
שאם המקום הרביעי ריאלי אז כעת התור של ויז'ניץ לקבל את זה, ואם לא הם
יצביעו לקול הלב ואז גם המקום השלישי לא יהיה ריאלי,
האדמו"ר מגור מול רבבת משפחות: מי נדחה מפני מי?
השבמחקהאם זכותו של האדמו"ר מגור לכפות את דעותיו ושיטותיו על קהילתו הגדולה??? האם זכותו לשדד מערכות ולבצע מהפכים כה קיצוניים ומרחיקי לכת??? האם זו טענה הגיונית לומר שזכותו לעשות ככל שהוא מבין, ומי שלא מוצא חן בעיניו, מוזמן לעזוב את החסידות???
לאחרונה נידונה בבלוג נכבד זה, השאלה דלעיל הראויה להתייחסות מיוחדת.
את החסידות, אמנם, הקימו זקיניו לפני כמה יובלות שנים, אך החסידים? הם לא רכושו, ואין שום צידוק מוסרי שיתנהג בהם כאילו היו כחומר ביד היוצר, ברצותו מרחיב וברצותו מקצר, ברצותו אוחז וברצותו שִׁלַּח, ברצותו מיישר וברצותו מעקם.
האם האדמו"ר יכול לעשות ככל העולה על רוחו??? שמא אם מעוניין הוא לבצע מהפכים כה קיצוניים, מבלי להתחשב בקהל עדת מרעיתו, ובדמויות החשובות של הקהילה, יתכבד נא להקים חסידות אחרת ויניח אותנו לנפשנו. במצב הנוכחי הוא מבקש לנצל לרעה שילטון ומנדט שניתן לו, תוך הפעלת טרור והשלטת פחד, וניצול עדר הכבשים שאינו מעוניין להסתבך איתו ועם המאפייה שלו.
גם בשאר אסאד אומר שמי שהמדיניות שלו אינה מוצאת חן בעיניו שיקום ויעזוב, אז כנראה שזאת לא טענה רצינית הגיונות ועניינית, להשתלט בכח הזרוע על קהילה/מדינה, ולבצע מהפכות של 180 מעלות, להשליט טרור ולרצוח אנשים ונשים. ומסתבר שבחסות הטיעון המהולל הזה של "מי שאינו מרוצה שיעזוב", מנהיג אינו יכול להשתולל ולבצע מה שליבו חפץ.
למי שזכרונו קצר, נמנה כמה פרטים קטנים מהמהפכות שזמם וביצע: ביטול לימוד העיון לחלוטין (אם בכל אופן יש כמה מאות בחורים שמתאים לסוג הראש שלהם ללמוד עיון – שיעזבו את החסידות), ושימת דגש על כמות במקום איכות, ביטול לימוד משניות - הילד קופץ מלימוד חומש עם טייטש ישירות ללימוד גמרא!!! (איך שאר גדולי ישראל לא חשבו על הסטרטאפ המבריק הזה?), ולאחרונה ממש ביטול לימוד התוספות בישיבות (מישהו מאמין שרעיון לא שפוי כזה יכול לעלות במוח של בר דעת?), ובנוסף, משהו שלא הרבה מדברים עליו: החזון החינוכי של אחרית הימים של האדמו"ר, לדבר אידישקיט עם ילדים בני 3, שלא טעמו עם חטא, ולהכניס להם בכוח בעיות (לחסידי גור שמבינים את המשמעות של הטירוף, מיותר להסביר את הנוולה הזאת), ועוד כהנה וכהנה. וזה עוד לפני שהזכרנו את ההטסה של כל אדם מוכשר ובעל צורה בכל תחום (ע"ע ר' שאול אלטר, ר' איצ'ה ויינברג האדמו"ר מטאלנא, ר' מנדל שפרן, ר' יעקב שלמה מוזסון, ר' בצלאל וקסלשטיין, ר' אברהם אטלס, ואכמ"ל).
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה: מאז ייסוד החסידות, חלו בינתים כמה שינויים קיצוניים במוסד המתקרא "חסידות", ומקבוצה של עובדים יראים ושלמים שהכתירו לעצמם מנהיג, התמסדה השיטה והפכה למסגרת קהילתית לכל דבר ועניין, והקהילה החסידית היום היא קבוצת אזרחים-צרכנים שהתאגדו כאחד לצורך מתן שירותי קהילה. להיות חסיד בעלז או ויזניץ (או כל חסידות אחרת), היום, זה דומה לחברות בקופת חולים, ולא משהו מעבר לזה, ובניגוד לאלו שיאחזו בקרנות המזבח ויתכחשו לעובדות. (ובשונה מקופות החולים, אין תנועה בין החסידויות והקהילות השונות, כי המסגרות חזקות, וכמעט אין מצב לעזוב קבוצה כל שהיא ולנדוד בין הקהילות. מציאות זו לכשעצמה מעמידה באור לא מוסרי מנהיג המנצל את העובדה שהוא מחזיק בידים "לקוחות שבויים", ועושה בהם ככל העולה על רוחו).
בראש המסגרות והקבוצות הנ"ל, עומדים אדמורי"ם, המשמשים בתפקיד של "ראשי הקהל", אך אינם יכולים להתחמק ממבחן הציבור.
אמור מעתה: אילו האדמו"ר מגור (וחבר מרעיו המאפיונרים והגנגסטרים) היה מבקש להשתמש במנדט שקיבל בגבולות הסבירות ובגבולות הטעם הטוב, באמת לא היה לשום חסיד טענה, אבל כיון שלא זה המצב, הטענה היא הפוכה לחלוטין: אם האדמו"ר אינו מעוניין, שיקום ויעזוב את החסידות ואת החסידים התמימים לנפשם. ויפה שעה אחת קודם!
איפה שיש גור יש מחלוקת
השבמחקכשאומרים גור אומרים זבל, צר לי
השבמחקיש להם טבע להשניא את עצמם על כולם, אני שואל את עצמי מדוע כל פעם שאני שומע על מעשיהם אני שונא אותם יותר, בעיני הם שודדים במלבוש חסידי
השבמחק