ותופתעו, גזירה זו עברה דוקא בזמן שר' שמחה פלדר לא היה עוד בעירית ניו יורק, אם הוא היה שם בגללו זה לא היה קורה. בלומברג כבר הרבה זמן רצה לעשות זאת ונמנע מכך מפני שחייב היה לפלדר הכרת הטוב בגללו הוא מכהן כהונה שלישית כראש העיריה, אבל עתה הוא לא חייב עוד לחרדים ולדתיים דבר, וחוקק חוק האוסר 'מציצה בפה', חוק שעוכב על ידי בית המשפט ולפני כמה שעות פרסמה השופטת היהודיה את הכרעתה כי היא מאשרת את החוק והוא נכנס לתוקף
אבל השאלה כאן היא אחרת, מדוע במאבק הזה ראינו רק את החסידים. כן ונכון שהיה איזה בודד או שניים מן הליטאים שהצטרפו למאבק הזה. אבל מי שישב באסיפות ועקב אחר הקורה מצא רק חסידים על כל חלקיה. תופתעו סאטמאר עבדה יחד עם חב"ד ואחרים, הבינו שבענין שכזה צריך להזיז כל חשבון פוליטי, עד כדי כך שהאהרוני שלא יושב יחד עם הזאלוני בענין זה הסכים לשבת עם אחיו. אבל מצידם של הליטאים ראינו אחד או שניים שהצטרפו אבל את ההמון הגדול את הרבנים המרכזיים שלהם לא ראו שם, הם משום מה לא עשו מזה ענין
ומדוע? יתכן והם באמת מאמינים כי אין זו גזירה נוראה מפני שיש מספיק פוסקים הסבורים כי אין צורך במציצה בפה, לטענתם אפילו החזון איש לא היה בעד מציצה בפה. ובכל זאת, מציאות היא ששתיקתם היא אשר עודדה את ראש העיר, מפני שהוא התעניין וביקש לשמוע את דעת הרבנים וכשהבין כי זו מחלוקת בין חסידים לליטאים הוא הלך על זה ועד הסוף
שימו לב, מי שעומד בראש אגודת ישראל באמריקה מר צוויבל ניסה להוכיח כי הוא מסוגל ויכול, השתתף בישיבות קיוה כי יצליחו ואז יאמר כי מדובר בהישג שלו, נכשל כאן כשלון טוטלי, מפני שלא הצליח להפעיל קשר כלשהו ולא מנע את הגזירה
אין לי ספק כי אם היהדות החרדית היתה בענין זה מאוחדת היינו מונעים את הגזירה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.