מכתבים קצרצרים

החרדים במלוא קלונם - הוכח שוב כי אנו גרועים מן החילונים
כבר מזמן קיים טשטוש ברחוב החרדי בין העיקר והטפל, נמצא איך שעל דרבנן חומרא או מנהג ייאבקו וילחמו בכל הכח, ואילו כשמדובר בדאורייתא יתעלמו או אפילו ירמסו אותו בריש גלי, היום מסתכלים על מי אתה לאיזה מחנה אתה שייך, ולא עוד על מעשיך, האם הם תואמים את ההלכה. אם אתה קורא לעצמך חרדי גם אם אתה רומס את ההלכה בריש גלי זה בסדר, אתה יכול לעבור על כל איסורי התורה ויעלימו עין ימצאו תירוצים להצדיק את מעשיך, וכשמי שאינו נמנה על מחניך יעבור על איזה חומרה או מנהג ירמסו אותו בחוצות כאילו שעבר על כל התורה כולה, כך ברחנו משיקול דעת אמיתי, מלבחון מה נכון ומה צודק, מה טוב ומה לא טוב, הטוב לא נקבע עוד על פי טוב ורע, אלא פי מוסכמות שבדרך כלל רחוקים מן האמת וההלכה, לשם כך בנו 'שיטה' ו'השקפה' שמטרתם לעקוף את ההלכה, כשאתה מעיר על איזה מעשה כזה או אחר עונים לך זה ה'שיטה' של הרבי זה ה'השקפה' של הראש ישיבה ופוטרים עצמם מלענות על האמת המרה, כי אתם רומסים את ההלכה

חילוני בעל עבירה - חרדי אפיקורס בעל עבירה וצבוע!
אין וויכוח כי חילוני הוא אוטומטית בעל עבירה, הוא עובר על איסורים חמורים, אבל הוא לא מכחיש. אולי הוא לא חושב כי הוא עובר עבירה עבורו אלו החיים המקובלים בחברה שלהם ומחשיב את עצמו כאזרח טוב שומר חוק, אבל הוא לא מרמה אף אחד, הוא לא מנסה לטעון כי מעשיו הם על פי הלכה, וכי יש 'לו 'שיטה' או 'השקפה', הוא אומר כי הוא חילוני ומתנהג על פי חוק המדינה רק זה מחייב אותו כל היתר אם בא לו יעשה לא בא לו לא יעשה. כאשר אנו עוברים לחרדי כאן הבעיה היא קשה. מפני שאנו יודעים כי אנו עוברים יום יום על איסורים חמורים, ובמקום להודות כי אלו איסורים אנו מצדיקים זאת ב'שיטה' ו'השקפה' מוצאים איזה סיפור מרבי או ראש ישיבה שעשה מעשה כזה וכזה, וממשיכים לעבור על דאורייתא'ס וזה לא מפריע. ניתן לכם דוגמא קטנה של הלבנת פנים, לפגוע זה בזה בצורה כל כך חמורה וקשה, היום החברה החרדית אם אתה לא מוצא חן בעיני לא מאמין ברבי שלי או דעתך כדעת מי שחולק עלי יירדו עליך יבזו אותך ויוקיעו אותך לעיני השמש ויעברו על איסורי דאורייתא וזה לא מפריע לאף אחד, ההיפך, רואים בזה גדולה, עשיתי למען הרבי למען הראש ישיבה או יותר טוב למען 'כבוד התורה'. וזה כולל גם כשאדם הולך לעולמו יבזוהו בצורה שאי אפשר לתאר ולא כאן המקום להרחיב זה נושא בפני עצמו, ועד כדי שנגיע למדריגת אפיקורס שהוא יודע את בוראו ומתכוון למרוד בו, חילוני לא יודע את בוראו הוא עם הארץ ולא יכול להיות אפיקורס אפילו אם ירצה, רק חרדי במיוחד מי שיודע ספר ותלמיד חכם הוא יכול להיות אפיקורס, ובמקרים רבים לא שמים לב איך שהופכים לאפיקורסים ממש - אבל זה נושא בפני עצמו ובל"נ בהזדמנות אחרת הוכיח לכם איך האפיקורסות תפסה חלק גדול בחיי החרדי

השנאה הפנים חרדית היא הקשה ביותר במדרגת השנאות
אני כותב שורות אלו בגלל מה שעברנו בשבועיים האחרונים ובשל שלשת השבועות ותשעת הימים, מן השמים גלגלו שמה שקורה יקרה דוקא עכשיו בזמן שלכאורה היינו צריכים להיות כל כך זהירים, ושימו לב, אנחנו החרדים שצריכים לדעת להבחין בין התקופה הזו לתקופה אחרת, לא היה מי שעצר בעד הגלגל הזה מלהתגלגל, אלא הוסיפו שמן למדורה, בשלשת השבועות כינסו 'מועצת גודלי התורה' להרבות מחלוקת ושנאה בישראל. עוברים אנו במשך כל השנה מצב של שנאה קשה הנוצרת ממחלוקות שטוטיות, רבים על תפקיד פוליטי או על גבאות וחברות בהנהלה זו או אחרת, שבסיומו של דבר הכוונה לשלטון וכסף, ומקדשים אותה, עד כדי שעושים ממנה אור וחושך. לעולם לא אשכח את אותה מחלוקת בעיר חרדית על ראשות העיר, וראשי אותה קהילה זעקו כי מדובר במחלוקת שבין האור והחושך, ואיך אפשר לצאת ממחלוקת כזו. ככה זה בכל מחלוקת, מכניסים לענין 'שיטה' 'השקפה' טוענים כי זו דעת הגדולים, נאבקים למען התורה או כבוד התורה, עושים הכל לנעול את המחלוקת ולהביאה למצב שאין דרך לצאת ממנה, וככה גם כשכבר מגיעים לאיזו הסכמה השנאה נשארת. קחו את הימים האלה ממש. הנה הגיעו להסכמות בין אגודת ישראל לדגל התורה, משה גפני שלח מכתב וחזר בו ממועמדותו, אבל האם זה ריפא את הפצע, או שמא גם בכנסת אתמול חשת בשנאה קשה, רגעים לפני ההצבעה לא התבייש יענקל ליצמן לתקוף את משה גפני ולשאול אותו למי יצביע. ולא שגפני יותר טוב, כולם כל החרדים מקצה לקצה בענין הזה רעים, מפני שכאשר זה מגיע לרבי שלך לקהילה שלך, אין דבר כזה לסיים מחלוקת, תראו כמה זמן לקח לבעלזא למצוא פתרון למחלוקת עם מחנובקה, ואתה שואל את עצמך האם את זה לא יכלו לעשות לפני עשרים שנה והיו חוסכים כל כך הרבה שפך דם ומחלוקת ובעיקר שנאה שחדרה לליבות החסידים בכל הצדדים, דבר שקשה להוציא, צריך לעבור דור שלם מפני שרק הדור החדש אולי יוכל לחיות בשלום זה עם זה

החרדים מעכבים את הגאולה לא החילונים!!!
במשך שנים אנו מחנכים בדרך לא דרך מעוותים את האמת ואת המציאות וזו הסיבה מדוע הגאולה מתעכבת. טוענים כי החילונים חוטאים וזה מה שמעכב את הגאולה. אין זה אמת. החילונים אכן חוטאים בג' עבירות, אבל על כך הקב"ה מוחל מהר למדנו זאת בבית ראשון לאחר 70 שנה בנו את הבית שני. אבל על שנאת חינם כאן אין מחילה עד שלא ימצאו פתרון לענין הזה. וכל עוד שאנו שונאים זה את זה, הגאולה לא יכולה לבא. וכשאנו בוחנים מי הם השונאים זה את זה נמצא כי החרדים הם אלו שמטפחים שנאה. ומדוע? בשל התחרות הפנימית ובשביל להבטיח כי ישארו אצלך ולא יפזלו לאחר מפתחים שנאה קשה. תלמדו את מלחמת סאטמאר בקלויזנבורג, כשהרבי ר' יואל שמע וראה כי חסידים תלמידי חכמים הולכים לרבי מקלויזנבורג הוא הפך אותו לאפיקורס ורשע החדיר שנאה קשה בסאטמארים נגד קלויזנבורג וכך הבטיח את עצמו. לא רק הוא ככה זה בכל מקום כמעט - פרט לבודדים שעבדו בשיטה ההפוכה של לחזק את עצמם וממילא באו אליהם - בימינו מבטלים את האחר עושים מהם אפסים ורשעים, מוצאים להם עבירות כשהמטרה היא אחת להבטיח בשר תותחים שאתה צריך להתמודדויות הפנימיות והחיצוניות. זו הסיבה לעיכוב הגאולה, בשל השנאה שאנחנו מפתחים אנו משלמים מחיר

הרב שך טען כי המחלוקת היא ששמרה על כלל ישראל והתעלם מן השנאה
בוויכוחים שהיו בעבר עם הרב שך בענין המחלוקות, טענו כי הוא בעל מחלוקת תשובתו היתה כי המחלוקות הפנימיות בעולם היהודי זה מה ששמר עלינו כל כך הרבה שנים, אם לא היו מחלוקות מזמן היינו נכחדים. בואו נקבל לרגע את דבריו, אבל האם זה אומר שצריכים לפתח שנאה? כשנעבור לתקופות התנאים והאמוראים נמצא הרבה מאוד מחלוקות, אבל האם בשל כך שנאו זה את זה? נכון שהיו גם אז מקרים של שנאה אבל היו אלו בודדים, ומאוחר יותר כשהשנאת חינם התפתחה, בא החורבן. היום כל מחלוקת מביאה עימה שנאה קשה, אז מה הרווחנו אם במחיר המחלוקות אנו מעכבים את הגאולה שלא תבא כל עוד שהשנאה הזו תימשך

'אהבת ישראל' החרדית היא כמו החסידה שהיא טריפה
היו ממנהיגי הדורות האחרונים שעסקו רבות ב'אהבת ישראל', היו כמה מהם שהתכוונו ברצינות, אבל מה קרה במשך הזמן, פיתחו אותה פנימית, כאילו שחברים באותה קהילה מתחזקים בלאהוב אחד את השני, אבל לא מצאנו מי מאותן הקהילות פיתחו את ה'אהבת ישראל' למחוץ מקהילותיהם, ההיפך, מצאנו קנאות ורשעות התקפות קשות ורחוקים מאוד מלאהוב יהודים שאינם מקהילתם. נכון שהיו בודדים שהיו שונים בענין, אבל הכלל גם אם יש מי שעוסק ב'אהבת ישראל' אז רק בתוכם ולא בחוץ, ומה לנו יותר מן הגמחי"ם ופעולות חסד אחרים שנעשים למסגרות סגורות ולא לכלל ישראל, ושכחו כי החסידה טריפה מפני שעושה חסד עם חברותיה בלבד ולא עם אחרים. כל מי שמפתח אהבה רק עם חבריו, הוא בגדר אותה חסידה שהיא טריפה, ואין ערך למעשיהם. לדוגמא, סאטמאר זועקת כי הם אנשי חסד, אבל לעצמם בלבד, אותו דבר כמה קהילות אחרות שעוזרות הרבה אבל למסגרת סגורה ולא לכלל ישראל. כל עוד לא ימצא ארגון שיעשה חסד עם כלל ישראל כולם בלי יוצא מן הכלל תשכחו מן הגאולה. השנאה כל כך קשה ובשביל להוציאה צריך להרבות באהבת ישראל אמיתית, שסאטמארי יאהב בעלזאי, ובעלזאי יאהב מחנובקער, הליטאים שיאהבו חסידים, וחסידים ליטאים, שהמחבלים יאהבו את השונאים והשונאים את המחבלים, וכל עוד שזה לא קורה, אני חושש מאוד שאין עוד צורך לזרוק את הקינות לגניזה כפי שנוהגים בכל שנה מתוך אמונה שבשנה הבאה כבר לא יצטרכו אותם. אם נעמיק את השנאה כפי שזה קורה עתה, הגאולה תבא רק בעיתה ולא נזכה לאחישנה. וגם אם יאמרו מי שיאמרו שכבר הגענו ל'בעיתה', טעות בידכם, כי גם ה'בעיתה' יכול להיות שונה אם יהיו לנו זכויות או חלילה להיפך. כל עוד גדולי ישראל לא יכנסו 'מועצת' לדון כיצד מחדירים אהבת ישראל אמיתית, כיצד מוציאים את השנאה מן הרחוב החרדי, ובמקום אלו הם יעסקו במי שיישב בוועדת המנויים לדיינים, לא רק שהם לא מנהיגי ישראל, הם המעכבים את הגאולה הם ורק הם אשמים שלא זכינו עד כה לגאולה האמיתית