רשימת הבלוגים שלי

יום שבת, 31 במרץ 2012

מה יעשה עתה האהרוני האם הוא יוכל עוד להעלים את פגישותיו עם האדמו"ר מויזניץ?

בכל המהומה הגדולה בויזניץ בשבועות האחרונים נעלם דבר גדול וקשה אליו נקלע עתה האהרוני. מי שילמד את יחסיו עם חמיו ימצא כי הוא עשה הכל להעלים כל מפגש עמו. כאשר ביקר בבני ברק גם כשחמיו עוד היה במצב שאפשר היה לדבר עמו הוא עשה כל מאמץ שלא יהיו תמונות מהמפגש הזה. גם לאחרונה כשביקר בארץ הוא הגיע לבית חמיו ועשה הכל שלא ידברו על כך, שלא יהיו שם צלמים ושלא ידווחו על המפגש הזה. לעומת זאת עם גיסיו בני האדמו"ר הוא נפגש בטענה כי אינם ויזניץ, הם משפחה

עתה לא עוד. גיסיו הפכו לאדמורי"ם ואחד מהם לפחות יקרא אדמו"ר מויזניץ, מה הוא יעשה עתה, האם יפגש עמו רגיל כאילו לא קרה דבר ויכשיר את ויזניץ או שימשיך במה שטען בעבר כי הוא מבקר את חמיו בתורת חמיו אבל לא את ויזניץ מפני שזו מנודה ואסורה בסאטמאר

מעניין יהיה כאשר ישראל'צע יסע לאמריקה איך יקבל אותו האהרוני - מבחינת האידיאולוגיה של סאטמאר אין כל הבדל בין בעלז לויזניץ שניהם לוקחים כסף מן המדינה ומשתתפים בבחירות לכנסת המינים

אסור לשכוח, האהרוני וישראל'צע לא רק גיסים הם גם מחותנים. האהרונים בפורומים שלהם לועגים לויזניץ ולישראל'צע

לאפות מצות גברים ונשים יחדיו מותר?

עד לאחרונה לא עשו מזה ענין, זה היה מקובל. בשנים האחרונות בשל המצב הרוחני הירוד הרחיקו הרבה יותר כשהכוונה ככל הנראה טובה אבל התוצאה לא כל כך. ובכל זאת, כאשר מסתובבים במאפיות המצות נמצא גברים ונשים עובדים יחד ולא עושים מזה ענין

גם אם נניח שבמקרה זה מדובר במשפחה, ובכל זאת משום מראית עין אסור היה לאפשר זאת. לדעתי אין כל פסול באפיית המצות גברים ונשים יחד, ובכל זאת לא נראה את מי מוחים

יום שישי, 30 במרץ 2012

חולים, סוטים, או סתם ליצנים?

חבל להתווכח עימם זה פשוט לא יעזור. השוחד מעוור עיני חכמים ופקחים ועל אחת כמה וכמה סוטים חולים וליצנים, אבל בשביל שלא יאמרו כי מדשתקי שמע מינא דניחא להו, אז בואו נקבע ברורות, כי נטורי קרתא של ימינו מחולקת לכמה קבוצות. חלקם לא יעשו מעשה שכזה, הם אף פרסמו כמה פעמים הודעות כי הם מסתייגים מאלו, וישנם מי שיעשו זאת, אבל גם אלו מחולקים לקבוצות

מי שעומד מאחורי כל אלו הוא דוד ווייס ממונסי, הוא עושה כאן הון רב, הוא הצליח לשכנע את המוסלמים ואת הערבים כי הוא משלהם, הוא שיחק בשעתו כעני שאין לו כסף מהיכן לממן את הפעילות, היהודים לא יתנו לו. והמוסלמים כולל הפלשתינים והיום האירנים מממנים אותם, עד כדי שחלקם לפחות הפכו לעשירים

עמו קבוצה אחרת שאף הם נהנים מן הענין פיננסית, וקבוצה אחרת הקרויה באידיש נאכשלעפערס, משה בער בעק העומד בראש הקבוצה הוא הרבי שלהם והם עושים על פי ציוויו. כלשצידם גם מי שאפשר לקבוע בוודאות גמורה כי מדובר בסוטים ממש ולא אוסיף

ובאשר לחולים, פרט לליצנים מהקבוצה של משפחת הירש שמטרתם היא אחת ויחידה כסף, רוב רובם של אלו שאתם רואים בתמונות הם חולים הזקוקים לרפואת הנפש. גם מי שעושה זאת מתוך אמונה, הללו כל כך חולים שאינם יודעים עוד להבחין בין המותר והאסור. כל מי שנלחמים בכל כוחם נגד המדינה ונגד הציונים ועדיין לא חלו, זועקים כי הללו מטורפים וחולים, חרגו ועברו את הקו האדום

למען טהרת ישראל באיצטדיון? האם לקחו בחשבון את הנזק הרוחני והחינוכי?

כל כינוס באיצטדיון ואין זה משנה לאיזו מטרה, גוררת עימה סכנה גדולה. הצעירים ב"ה עדיין לא יודעים מה זה איצטדיון, לא נראה אותם רצים לשם. ואם כן, אז יחידים או בודדים ולא יותר מזה. רק כשמספרים להם על כינוס באיצטדיון הם מודעים למה שזה, ומי שלמד את כינוסי העבר, רבים חללים הפילה. חבל שהרבנים בועדה למען טוהר המחנה החליטו על כינוס באיצטדיון, הם בטוח לא לקחו בחשבון את גודל הנזק

מדוע לאיצטדיון לא נראה את הצעירים החרדים נוהרים, ואילו הטכנולוגיה חודרת לכל בית יהודי. מפני שכאן הצלחנו וכאן נכשלנו בחינוך. אין ילד חרדי שאינו מודע לחומרת ההליכה לאיצטדיון, זה יקרה רק אחרי שהוא כבר התקלקל, ואילו הטכנולוגיה חדרה לבתי בני ישראל הרבה לפני האינטרנט. מעולם לא שמענו קול מחאה נגד הטכנולוגיה המתפתחת עד לאינטרנט, נכשלנו באיזהו חכם הרואה את הנולד, לא חזינו בזמן את מה שאמור להגיע, אם כי אמליץ יושר, הטכנולוגיה התפתחה מהר מדי וגם עתה תופסת תאוצה כזו שקשה להתמודד עימה. כל מה שחוסמים כבר יש יצירות חדשות לא חסומות, כך שעסוקים ברוב השנה בלרדוף אחר ההתפתחות וקשה להשיגם

אבל, אין זה אומר כי מפני שנכשלנו בנושא זה עלינו לוותר. אין ספק כי הרבנים מחפשים עצות ודרכים כיצד להציל עד כמה שאפשר. עם זה אין לנו עמם כל וויכוח, ההיפך, אנו ניצבים לצידם, ואדרבה, אם רק נוכל לעזור ולסייע. אבל היכן שהם טועים טעות מרה, הוא בדרך איך שעושים את זה. מכינוס באיצטדיון לא נועיל דבר. אם יש להם ספק ספיקא שעדיין יש מי ברחוב החרדי שאינו מודע לחומרת וסכנת האינטרנט הם חיים בטעות גדולה. השאלה היא, איך מתמודדים עם המצב הזה

התשובה לכך היא אחת ויחידה, חינוך. כמו שמחנכים איך לחצות כביש, איך לשמור על כללי התנועה, איך להזהר בנהיגה ולא להסתכן, כך צריך להקדיש בענין האינטרנט. טעות היא לחסום, מפני שדוקא כך רוצים לגלוש היכן שאסור. מציאות היא, כשהדלת פתוחה כלל לא ממהרים להכנס

אם רוצים הרבנים העסוקים בטוהר המחנה להצליח, יש רק דרך אחת ויחידה והוא לחנך את הדור הבא איך לגלוש נכון, איך לטפל במחשב נכון, ועל כולם למלאות את האתרים בחומר חרדי ומה שיותר, יותר בריא, מפני שככל שאתה עסוק יותר עם חיוב אין לך זמן לשלילה

השיטה היא לעבוד על העשה טוב ואז ממילא יש לנו גם את הסור מרע. עושה רושם שהרבנים המארגנים את הכינוס עסוקים בעיקר בסור מרע ושוכחים שבלי אלטרנטיבה הם לא עשו דבר

מדוע לחם רבין למען דרעי? - לא בחינם הלך זרזיר אצל עורב כי מצא מין את מינו

יצחק רבין כאשר צעק לעברו של היועץ המשפטי - שטען כי אריה דרעי חשוד בגניבה גדולה - כי יש גנבים גדולים יותר במדינה ושיטפל קודם בהם, הזכיר לי סיפור

באחת הקהילות הלך לעולמו אדם רע שלא היה דבר טוב לומר עליו. ראשי הקהילה ביקשו מהרב שיעשה את ההלויה, אבל הרב לא הסכים בטענה כי אינו רוצה לשקר ואת האמת הוא לא יכול לומר. ראשי הקהילה אמרו לרב שזה תפקידו אחרת יפוטר. הרב התעקש, וראשי הקהילה לחצו, לבסוף הרב אמר להם, אם תביאו לי מי שהיה גרוע ממנו אעשה את ההלויה ואספידו.

היה זה מי שהתנדב בא ואמר לרב כי הוא הרבה יותר גרוע ממנו, והרב אמר כי אפשר להכין את ההלויה, וכולם המתינו לשמוע מה יאמר הרב, שפתח ואמר כי הוא לא היה כל כך רע יש יותר גרוע ממנו

לאחר תקופה הלך לעולמו אותו אחד שהתנדב ואמר כי הוא היה רע יותר וראשי הקהילה חששו כי הרב הפעם לא יסכים לעשות את ההלויה, אבל הופתעו, הרב מיד הסכים לערוך את ההלויה ולהספידו. הכל המתינו לשמוע את הרב מה יאמר עליו, והרב פתח ואמר כי בזכות האיש הזה קברו את אותו רשע

יצחק רבין לא אהב את דרעי, הוא היה זקוק לו, בפוליטיקה המצב הפוליטי הוא הקובע ולא טוב ורע. יצחק רבין ידע כי מדובר באחד הגנבים הכי גדולים במדינה וזה כלל לא הפריע לו מפני שהיה זקוק לו, ברור היה לו כי בלעדיו אין לו ממשלה, אז מצידו שיגנוב עוד מיליונים והעיקר שהוא יוכל להמשיך ולכהן כראש ממשלה

מדוע התאהב שמעון פרס באריה דרעי?

נדיר לשמוע מילים כאלו משמעון פרס, הוא לא מאלה שמחפה על גנבים מי שישבו בכלא בשל עבירות קלון, ואילו כאן הוא יוצא מגדרו עד שהוא טוען כי הוא כבר שילם את חובו הוא לא צריך לשלם פעמיים, ולדעתו על אריה דרעי להתמודד בבחירות, הוא לא מפחד שמא הוא ישוב לגנוב, זה בכלל לא מטריד אותו. חשוב לו משהו אחר שאת זה כמובן הוא לא אומר

מי שישים לב לסקרים, ההבדל במספרים לאפשרות הקמת ממשלת ימין או שמאל הוא קטן מאוד, השמאל זקוק לכמה מנדטים בודדים שיעבור לצד שלהם והם חוזרים לשלוט. ברור לשמעון פרס שבמצב הנוכחי כשהמפלגות החרדיות ממוסדות כמעט ואין סיכוי שזה יקרה. רק כשמי ינגוס מן החרדים הדתיים והמסורתיים-ספרדים כמה מנדטים ויתכן כי זקוקים בסך הכל לשנים או שלשה מנדטים בלבד, זה מה שיעביר את השלטון לצד האחר, ואת זה יכול לעשות רק אריה דרעי. אם הוא מתמודד אין ספק שהוא ינגוס מהמפלגות החרדיות ואנו בסכנה גדולה

אסור לשכוח, אריה דרעי למרות מה שהוא כבר עבר, הוא משרת את השטן, הוא לא מוותר עליו. הוא נדבק בשטן השמאלני, החברים הכי טובים שלו הם חיים רמון ודומיו, ולכן חשוב לו ששמעון פרס ינקה אותו על מנת להכשיר אותו בציבור הכללי

אסור לשכוח, אם לא היה סיכוי שאריה דרעי יסייע לשמאל, הם היו מתנפלים עליו בשצף קצף על עצם המחשבה לשוב לפוליטיקה ולכהונת שר, הם היו קובעים כי מדובר באדם עם רקורד של גנב, אחד כזה למרות שעברו העשר שנים מן הקלון הוא חשוד שישוב לגנוב ואסור לאפשר לו לשוב לשולחן הממשלה. אבל פה הם שותקים, מתעלמים מעברו, מפני שזה נוח להם

ואם זה נוח להם, זה לא נוח לנו הציבור שמבקש לשמור על עם ישראל, ארץ ישראל, ותורת ישראל

יום חמישי, 29 במרץ 2012

אמנון יצחק חולה או מושחת?

מי שילמד את המלחמה הזו ייאלץ לשאול את עצמו בני כמה השניים. המלחמה הזו מתאימה לילדים בני 5 בקושי, מי שרצים לגננת ובוכים שהילד האחר אמר כי הוא ילד רע. מה שבטוח, השניים לא מבוגרים, מפני שאם היו מבוגרים היו מתעלמים ולא מגיבים. גם אם נניח שיצחק פנגר אמר כי אמנון יצחק מפחיד בדבריו ולכן הוא לא מסכים עם דרכו, הוא לא היה צריך להתנצל מפני שזכותו להאמין כי אמנון יצחק בדבריו מפחיד וזו לא שיטה ולא דרך. וזכותו של אמנון יצחק להאמין בדרכו

לחרף ולגדף בצורה ודרך כפי שעשה אמנון יצחק מוכיח כי הוא עדיין לא התבגר, וכי יש לו בעיה פסיכולוגית קשה, ומבין אני את בית הדין שחיפש מוצא של פשרה, כי אחרת אמנון יצחק לא היה מפסיק להשתולל. בבית חולים לחולי נפש עובדים עם טקטיקה אחרת לא כזו המקובלת בבית חולים לאנשים שפויים, וטוב שפייסו בדרך כזו. אבל עדיין מותיר צלקת קשה הקובעת כי משהו חולה במחזירים בתשובה, מי שצריכים היו להוות דוגמא של התעלות מי שיודעים להבליג גם כשהם נפגעים, להיות בבחינת שומעים חרפתם ואינם משיבים, וכאן הם נכשלים כשלון חרוץ

אם היה מי שחשב כי זקוקים לאמנון יצחק להחזיר יהודים בתשובה, אקבע קביעה קשה וכואבת, כי אמנון יצחק זקוק לחילונים למען חיותו והאגו שלו. לא הציבור זקוק לקלטות שלו, הוא זקוק להם יותר מן הציבור, אותו זה מחיה כשהוא שומע כי מספר גדול יותר של קלטות חולקו ברחוב וכי שומעים אותו

תקופה ארוכה שאני מסתפק אם אמנון יצחק הוא אדם חולה או מושחת, וההבדל הוא תהומי. אם הוא חולה אתפלל ואבקש רחמים עליו. אבל אם הוא מושחת, אין ברירה אלא להתרחק ממנו, ואולי לנסות להחזיר אותו בתשובה

מצאתי את שני הצדדים בו ואיני יודע אם הוא מושחת בגלל שהוא חולה, או שהוא חולה מפני שהוא מושחת, ובינתיים אדון לכף זכות ונבקש כולנו רחמים עליו

יום רביעי, 28 במרץ 2012

בויזניץ חוזרים לפשקווילים

אספתי חלק מן הפשקווילים שהתפרסמו בעשור האחרון בין הוויזניצאים, הם עסיסיים, יש בהם הרבה מן המרתק, נמנעתי מלהעלותם בשבועות האחרונים מפני ששיחקו שלום, אז מצידנו לפחות, צריך לסייע ולא חלילה לקלקל. אבל משום מה שוב התחילו לפזר פשקווילים בוויזניץ, אין ספק שלצד מסויים יש ענין בהם

יתכן ומדובר בבודדים ואולי עושים זאת מי שלא אוהבים את השלום המדומה. אבל נזכיר להם, כי הצד של ר' ישראל בעבר פרסם הרבה פשקווילים עסיסיים על ר' מנדלי, ואינם צריכים להכין חדשים על מנת להכות בחזרה

טובה גדולה יעשו שני הצדדים לעצמם אם הם ימנעו מכתיבת פשקווילים זה על זה, עדיף שתתרכזו כל צד בפיתוח קהילתו ושלום על ישראל. הציבור בויזניץ פחות או יותר כבר החליט להיכן הוא הולך, ובואו נשלים עם המציאות הזו. עדיף כך מאשר להרוס אחד לשני, במלחמה מן הסוג הזה שני הצדדים משלמים מחיר ולשם מה זה טוב

יחצנו"ת לשם יחצנו"ת - המנהיגות החרדית היתה מורת הדרך לרדוף אחר מחלקי התפוחים

היה זה לפני עשרים שנה ויותר כאשר נשאל הרב שך האם להצטרף לממשלה זו או אחרת, הוא אמר חייבים לקחת בחשבון את חלוקת התפוחים, היכן שמחלקים שם מקומנו, הוא לא היה הראשון שאמר ועשה כך, גם לפניו ומאוחר יותר השיקול העיקרי שהכריע את החרדים למי להצטרף היה השיקול של התפוחים, היכן שחילקו יותר שם הלכו, ומצאו אלף ואחד תירוצים מדוע להתעלם מן ההיבט האידיאולוגי

מציאות היא, שמאז קום המדינה התרחקנו מעקרונות. זה לא קרה בין לילה, אלא צעד אחר צעד. תחילה אסרו כל השתתפות בממשלה, מאוחר יותר התירו רק קואליציה ותפקידים בכנסת בלבד, לאחר מכן התירו סגני שרים, ומאוחר יותר גם ממשלה לספרדים, והיום מתירים הכל, כאשר מדובר בחלוקת תפוחים. ולא רק הרב שך, גם גור עשתה אותו דבר. הרבי מגור זעק כי אסור לכהן בתפקידי סגני שר כל עוד יענקל ליצמן היה יו"ר ועדת הכספים. אבל ברגע שהוא לא יכל עוד לכהן בתפקיד הזה תפקיד סגן השר הפך להיות כשר

כך היה גם עם התקציב למוסדות התורה. לפני שנים בקושי לקחו עשרים אחוז, מאוחר יותר היה זה הרב שך שהתיר 45 אחוז ולא יותר בטענה כי אנו צריכים להיות ערוכים למצב שלא יהיה כסף מן הממשלה. מאוחר יותר התיר 65 אחוזים ולא עברה תקופה קצרה וכבר יצאו למלחמה על 100 אחוזים, והיום כמה שרק אפשר לקחת לוקחים

לכן, קשה לבא בטענות ליחצני"ם שכל מטרתם הוא כסף. היו להםם מורים מצויינים מנהיגי היהדות החרדית שלימדו אותם כי היכן שמחלקים תפוחים יש מקום להתיר, ואין זה פלא שמוצאים אנו חרדים לצידם של חילונים אנטי חרדים

גועל נפש מהגועל נפש - מי אשם שחרדים מסתובבים במפלגות החילוניות? תנו לחרדים אפשרות להשתתף בפריימריס במפלגה חרדית ואז תוכלו לבא בטענות

משה גפני יצא הבוקר בהצהרה כי זה גועל נפש לראות חרדים במרכזי המפלגות החילוניות, הוא מגנה אותם ותוקף את מי שהיו אתמול בקדימה ולפני כמה שבעות בליכוד, ואינו שם לב כי אם גועל נפש הרי דבריו ומעשיו הם גועל נפש. בטרם הוא תוקף אחרים שיתקוף את עצמו, מפני שהוא חלק מן המערכת הגורמת למצב הזה

האם שאל משה גפני את עצמו, מדוע  אין לחרדי את היכולת להשתתף בפריימריס במפלגה חרדית? הוא יטען בודאי כי גדולי התורה הם קובעים מי ישובץ ברשימה לכנסת, אבל לא שמענו מעולם שגדולי התורה ירכיבו את ההנהלה ואת המועצה. עד לעשרים השנים האחרונות לא היה דבר כזה שגדולי תורה מרכיבים את הרשימה לכנסת. התמודדו בבחירות פנימיות ועל פי התוצאות כל סיעה מינתה את חבריה. לפני יותר משלשים שנה בבחירות הפנימיות באגודת ישראל - אז עוד יחד עם הליטאים - הציבור החרדי כולו היה שותף לבחירת חברי הועידה הכללית, זו בחרה במועצה, וזו בהנהלה. ומאז, נטלו את האפשרות הזו מן החרדים ולכן אין כל פלא שהם מחפשים מקומות אחרים

כל עוד משה גפני לא יעשה שלפחות את חברי המועצה הארצית יבחר הציבור ולא העסקנים, עדיף שיבלום את פיו. נכון, זה לא צריך להיות כך, חרדי צריך לחפש את מקומו באחת המפלגות החרדיות. ובכל זאת, כל עוד לא יאפשרו לציבור להשתתף לפחות בבחירת מוסדות המפלגה, בכל מערכת בחירות פנימיות במפלגות החילוניות (המכונה פריימריס) נמצא יותר ויותר חרדים משתתפים בהם

ראש עקום או פוליטיקאי שהשקר הפך לאמת שלו

כאשר נודע על מפלתה של ציפי לבני והצלחתו של שאול מופז, משה גפני יצא בהצהרה לתקשורת כי זה קרה ללבני בשל עויינותה לחרדים, היא ניהלה מערכת השמצה ועל כך היא משלמת את המחיר כאילו ששאול מופז צדיק הדור הוא אוהב חרדים

עוד בטרם הספיק גפני לסיים את דבריו וכבר שמענו את נאום הנצחון של שאול מופז שהדגיש כי הוא יעשה הכל לגייס את כל בחורי הישיבות לצה"ל, הוא רוצה לראות כל נער ונערה, משרתים שירות חובה, דבר שחייב היה להחריד לא כל כך בשל מלחמתו זו תקופה לגיוסם של כל בחורי הישיבות, הוא מוכן לוותר על 1500 שיישבו בישיבות אבל כל היתר שישרתו, אלא על שירות הנערות. מדובר במי שהביא את החורבן לצבא, הוא האיש בהיותו רמטכ"ל גייס נשים לפעולות מבצעיות הפך אותן לקצינות ועד היום הזה הוא דוחף אותן קדימה בכל מקום שהוא יכול

האם משה גפני באמת לא יודע מה חמור יותר גיוס בנים או גיוס בנות? איך זה שהוא שתק לאחר ששמע דברים כאלו. מי מסוכן יותר, מי שמדברת הרבה אבל לא עושה, או מי שעושה לגיוס כל נער ונערה כדבריו

שאול מופז לא נבחר בגלל שציפי לבני הסיתה נגד החרדים, מופז נבחר מפני שלבני לא הצליחה לשמור על אחדות מפלגתה, זה שנים שהם מפולגים מבפנים. מאז המחנאות הפנימית לא היה לה סיכוי להצליח. ומופז כמו לבני ימשיך להכות בחרדים כשהדבר ישתלם לו. אסור לשכוח כי יותר מדי מתחרים על אותן קולות, ומופז לא יהפוך לחרדי, ההיפך הוא יוכיח כי הוא חזק יותר נגד החרדים בתקוה כי הקולות ישארו אצלו ולא בעבודה או אצל לפיד

סיג לחכמה שתיקה. גפני היה עושה הרבה יותר בשכל אם היה שותק ולא מגיב. בתגובתו הוא לימד אותנו פרק נוסף בהגיון העקום שלו. הוא פוליטיקאי שהשקר הפך להיות האמת שלו

יום שלישי, 27 במרץ 2012

ממה הם מפחדים? מדוע אסור לצלם? - צביעות ליטאית

הרבה רינונים היו על מאפיית המצות בבית שמש שבהכשר 'שארית ישראל', ולכן הם מזהירים ואוסרים צילומים, עד כדי שהם תלו מודעה גדולה בחדר האפיה של 'אסור לצלם' דבר שהוא לכאורה תמוה, איזה איסור יש בצילום אפיית המצות. אבל כשבניו של הרב אלישיב באו לאפות מצות, הם 'שכחו' מן ה'אסור לצלם' והזמינו צלמים על מנת שיראו מי אופה אצלהם מצות

יוכלו אולי להסביר לנו מי מאנשי אותה מאפיה ובעלי המכשירים מדוע הם אוסרים לצלם את אפיית המצות, ממה הם מפחדים? אם הכל כשורה אין כל בעיה הלכתית בצורה ובדרך כפי שהם מכינים ואופים את המצות, אז מדוע שלא יצלמו?

שימו לב, את התצלום הזה ועוד רבים אחרים עשו לעיני המשגיח העומד באמצע ותחת מודעת 'אסור לצלם'

חסידים שוטים - טפשות ויזניצאית

לא כל מה שרבי אומר צריך לבצע, צריך לקחת בחשבון את הזמן העיתוי והמצב שבו נתון הרבי וכך להחליט. כאשר ר' ישראל זעק כי אינו קדוש והוא מבקש כי לא יכתבו עליו 'כבוד קדושת' הוא צריך היה לומר כך, אבל החסידים לא צריכים לקבל. לא אכנס כאן לסיבות של ר' ישראל לדבר על כך, מבחינתו של החסיד הרבי הוא 'קדוש'. גם אם נכונים דבריו של ר' ישראל שבזמננו קשה להגיע למדרגת 'קדוש' מבחינתו. אין זה נכון מבחינת המושג 'קדוש' מפני שהקב"ה בכבודו ובעצמו מבקש מכל כלל ישראל קדושים תהיו ותורה לא בשמים היא, הפירוש הוא שכל אחד מישראל יכול להגיע למדריגת קדוש ולא צריך בשביל זה שמנה בגדים להיות בן של רבי או לחיות בעולמות העליונים. אבל לא כאן אתווכח עם ר' ישראל בענין הזה, מבחינתו אפשר להבין מדוע הוא לא מאמין שהוא קדוש

אבל החסידים אסור היה להם לבצע הוראה כזו, הם חייבים היו להגיד לו, אתה אמנם מאמין ככה, אבל מבחינתנו אתה הרבי אתה בעינינו קדוש ואנו נמשיך לכתוב עליך 'כבוד קדושת' מפני שרק כך אנו מכבדים אותך

כאשר מחקו את ה'כבוד קדושת' הם בעצם מודים ואומרים כן נכון הרבי שלנו לא קדוש

יום ראשון, 25 במרץ 2012

איך היכה ישראל'צע באחיו מנדלי ומדוע זעק כי אינו קדוש?

הוא לא התכוון ואם היה חושב קודם אולי היה ממתין עם הדברים אבל אלו יצאו מפיו אולי שלא בכוונה אבל הכה מכה קשה באחיו מנדלי. ישראל'צע זעק בשבת הראשונה של אדמו"רותו כי אינו קדוש, צריך זכות גדולה בשביל להיות קדוש וכי הוא מעולם לא זכה לכך. הוא הוסיף כי בשביל קדושה צריך עבודה קשה ולהיות במדריגה גבוהה והוא לא הגיע למדריגה זו

שימו לב, הוא לא דיבר נגד כינויו כ'צדיק', מפני שתואר זה הוא כבר נושא שנים. אבל הוא יצא נגד התואר 'כבוד קדושת' הוא לא רוצה שיכתבו עליו כך מפני שאינו קדוש

שימו לב, מנדלי במשך השנים טען אחרת. הוא ראה את עצמו 'קדוש' ועד כדי כך שחינך את חסידיו בכל מילה שניה שלהם להזכיר כי מדובר ב'הייליגר רב', ואם מישהו לא ראה ולא יודע, מנדלי כשהוא מתפלל לצידו כוס מים, בכל דקה כמעט הוא נוגע במים שופך על ידו טיפת מים, המבינים אומרים כי לאחר כל מחשבה זרה הוא מיד 'מטהר עצמו' עם המים

מי צודק במחלוקת הזו בין האחים. האם באמת התואר 'כבוד קדושת' שכותבים על אדמורי"ם הם שקריים, או שצודק מנדלי כשהוא סבור שבשביל קדושה לא צריך להיות אדמו"ר, וההוכחה, הוא כבר 'קדוש' הרבה שנים עוד לפני שבכלל מונה לאדמו"ר

התשובה על שאלה זו הוא בדיון אחר, האם אפשר להיות מושחת ובו זמנית קדוש. מציאות היא כי הנפשות של בני האדמורי"ם הם מושחתות, אי אפשר לגדול בבית אדמו"ר ולא להיחשף להשחתה. החינוך, הדרך והסגנון שחיים בו היא השחתת הנפש הפנימית. מי שילמד למשל את מידותיו של מנדלי לא יצטרך הרבה להגיע למסקנה כי מדובר במושחת במידות

יהיו אולי מי שיטענו כי אין זו סתירה. אפשר להיות מושחת ובו זמנית 'קדוש'. אני לא קונה את זה. לדעתי בשביל קדושה צריך להיות בעל מידות או לפחות לשבור את המידות הרעות, להתרחק מן הגאוה, בלי זה אין קדושה

אבל האם שייכת מציאות של 'צדיק אצל בני האדמורי"ם? כבר עסקנו לפני כמה ימים בנושא, בימינו צדיקים הם 'מוצר' ולא עוד מציאות, ולכן כשמכנים מישהו 'צדיק' כמוצר, אפשר גם לכנות את מנדלי בתואר של 'קדוש' כמוצר אבל לא מפני שהוא מציאות של קדושה. בימינו הכל סינטטי, לא צריך עוד לעבוד קשה בשביל להיות צדיק וקדוש, היצרנים מגישים לך את כל מה שאתה רוצה על פי בקשתך, והעולם גולם מרמה את עצמו שהנה יש לנו צדיקים וקדושים

המחבלים-הליטאים לא רוצים בו כ'גדול' מפני שהוא 'ראש ישיבה'

בכל פעם שאני רואה או שומע אותו אני חוזר ושואל את עצמי את אותה שאלה, מדוע הם לא אוהבים אותו, מדוע הם עושים הכל להתעלם ממנו. מדובר באחד הכוחות הכי חזקים ברחוב הליטאי, מי שנושא עמו את סמל ה'ראש ישיבה' מי שהוא 'ראש ישיבה' ברמ"ח ושס"ה, ודוקא אותו מזיזים הצידה לא רוצים לעשות ממנו את מה שהוא

מכיר אני את ר' ברוך מרדכי אזרחי מלפני הרבה שנים, עבדתי עמו ב'מחנה בני תורה' לפני כמעט ארבעים שנה כבר אז הוא היה שם דבר ברחוב הליטאי ובעיקר בעולם הישיבות, ודוקא אותו דחקו הצידה. ככל שהוא היה טוב וחזק יותר, פחות אהבו אותו הפוליטיקאים הליטאים, הם פחדו ממנו, לא רצו לתת לו לגדול

שימו לב, העיתון הליטאי לא עושה ממנו את מה שאחרים עושים ממנו. מי שאמורים היו להללו לשבחו ולגדלו דוקא הם מי שרוצים שלא ישמעו ממנו. והסיבה, מפני שהוא 'ראש ישיבה' במושגים של פעם, הוא לא נכנע לכמה לבלרים ועסקנים וממלא את הוראותיהם. כך היה קורה להגאון הגדול רבי אהרן לייב שטיינמן בלעדי הרבים הזועקים והפחד ממרד כללי, המחבלים הליטאים היו עושים לו כמו שהם עושים לרבים אחרים כולל ר' ברוך מרדכי אזרחי. רק מי שמפחד ומקבל את תכתיביהם הם עושים ממנו את מה שאינו

ר' ברוך מרדכי אזרחי מכניס בכיסו הקטן את ר' שמואל אויערבך מהרבה בחינות. הוא ראש ישיבה הרבה לפניו, אבל מפני שאינו מחבל הוא לא יזכה ב'יתד נאמן' בעשירית ממה שזוכה לה שמואל אויערבך בכל שני וחמישי

העולם הליטאי הוא המפסיד הגדול כאן, מפני שהולך ונכחד זן של ראשי ישיבה מן הסוג של ר' ברוך מרדכי, מי שנושא עמו את ההדר הראש ישיבאי, נואם בחסד עליו, ומגיד שיעור מצויין

יום שבת, 24 במרץ 2012

בתיאטרון הויזניצאי ובתחרות המלחמתית לא לצלם פירושו כריתת נשמת החסידים

ההוראה הראשונה שנתן האדמו"ר החדש ר' ישראל מויזניץ, שלא לצלם אותו, הוא אסר על צילומים בשלש סעודות לאחר צאת השבת, ואסר את הצילום בעת שילוו אותו הביתה, הוא אמר במפורש כי הוא נגד שימוש בכל תמונה שלו, הוא לא אוהב את זה ולא רוצה את זה.

למעשה, הוא לא חידש דבר, מפני שהוא כבר אמר בערך את אותם דברים לפני כמה שבועות כשביקש כי לא יצלמו אותו, אבל משום מה העלים עין בחתונה הגדולה שעשה לנכדו, וכן כל ימי השבעה כאשר צילמו ללא הרף

השאלה שאני מציב כאן לר' ישראל, האם הוא יכול לאסור את התמונות לחסידיו. מילא, הוא לא רוצה, בסדר, זו זכותו המלאה. אבל אסור לו לשכוח כי הוא עומד בראש ויזניץ ואלפי וויזניצאים רוצים לצלם את הרבי שלהם, במיוחד בתקופתנו תקופת התחרות הכל כך קשה ופרועה, איך הם יכולים לוותר על תמונות שהם כל כך חיוניים בתחרות של התיאטרון, לא רק הפנים ויזניצאי, הם זקוקים לתמונות הללו בתחרות עם יתר החצרות במיוחד עם בעלזא הטוענת שלה יותר חסידים

ר' ישראל אמר בדרשתו כי הוא לא ראוי להיו רבי הוא נטל על עצמו שליחות של הציבור. ואם כן הוא צריך לשאול את הציבור שלו האם הם מסכימים ומוותרים על התמונות

אסור לשכוח. 'חסידות' או 'קהילה' בימינו בנויה מהרבה סוגי אנשים. ישנם מי שהם חסידים במושג של חסידים אבל אלו מעטים, ישנם חברי קהילה, וישנם מי שזקוקים לאליל, ובלי תמונות חייהם לא חיים, והאם אותם מותר להפקיר?

יום שישי, 23 במרץ 2012

הפרצוף האמיתי של יהודה משי זהב

הוא שיחק אותה בשעתו כאילו חזר בתשובה או שגילה את האמת, לא עוד קמבצו"ת בעדה החרדית, זו לדעתו הפכה סיקריקית, אלא הזדהות עם מדינת ישראל עד כדי הדלקת משואה ביום העצמאות, סיבוב של מאה ושמונים מעלות

מתברר שוב, כי מידות רעות לא משנים ומתקנים על ידי מהפך מן הסוג הזה. יהודה משי זהב הבין וקלט, כי בעדה החרדית הוא יכול לקבל 50 אלף דולר על רצח - כפי שעשה, לקח מאליעזר קעסטענבאום את הסכום הזה על מנת לרצוח פשוטו כמשמעו, אך נכשל, חטף את האדם הלא נכון הכניס לו 11 פעמים את הסכין בבטן עד שקלט כי טעה בזיהוי וזרק אותו תוסס דם ברחובות בורו פארק - זה כסף קטן לעומת מה שהוא יכול לעשות בזק"א, כאן גורפים מיליונים לכיס מבלי שמסתכנים בלהיתפס בעוון רצח או נסיון לרצח

משי זהב ביקש מר' אליעזר זילבר הי"ד מחילה בטרם הלך לעולמו אבל הוא לא מחל לו על מה שעשה לו, דקירות הסכין הללו קיצרו את חייו

יום חמישי, 22 במרץ 2012

מלאכים שרפים או בשר ודם?

אחד הדברים שאני מאוד לא אוהב זה כשיוצאים מפרופורציות עושים מבשר ודם מלאך ושרף כאילו שאמת הדבר מדובר במי שלא צריך לאכול לשתות ולישון הוא כמו משה רבינו כשעלה למרום לארבעים יום, לחם לא אכל ומים לא שתה. הצרה שלנו הוא עם הדור הצעיר ובעיקר התמימים שמאמינים בשטויות

תשאלו בודאי אם כן מה היחודיות באדמו"ר? התשובה על כך כבר ניתנה הרבה פעמים, מדובר במי שהפרישו, וכל מופרש מקבל קדושה. החסידים מפרישים את מי לאדמו"ר ומבחינה זו יש בו דיני קדושה, אבל הוא עדיין בשר ודם. גם מעשר פירות אם לא תשמור אותו במקרר זה יתרקב

ישנם מי שמנסים לרמות את החסידים כי האדמו"ר ער יום ולילה, וכי הוא עוסק בתורה בכל הזמן שהאחרים יושנים, ואם כבר יושן אז זה בקושי שעה בלילה. הגיע הזמן להפסיק עם השטויות האלו ולהבין, כי האדמו"ר הראש ישיבה וכל בשר ודם, אוכל ושותה ועושה כל מה שצריך בשביל לשמור על בריאותו, אחרת הוא יתמוטט כמו כל אדם אחר

אם חסידי ויזניץ מרמים עצמם כי מעתה ישראל ומנדלי כבר לא ישנו ולא יאכלו רק ב'טיש', אז הם חיים בטעות מרה, ההיפך, הם יזדקקו עתה להרבה יותר שינה מפני שהם יעבדו קשה יותר בקבלת קהל ובהכנת 'תורה' לטישים. מה שכן, יהיו להם הרבה עבדים ושפחות שיכינו להם הכל, אבל ימשיכו לחיות את חיי בשר ודם

תמונה מצמררת - הם לא החליפו מילה

במשך ימי השבעה בויזניץ נראו הרבה דברים תמוהים ומענינים, יריבים או כאלו שלא ידברו ובודאי שלא ישתדלו לראות זה את זה, ישבו זה לצד זה, אבל לא החליפו מילה. ואם כבר, אז נתנו שלום עליכם מאולץ והמשיכו. בין היתר מצאתי תמונה מצמררת, מי שיסתכל בפניו של הרב גרוס תלמיד הרב שך מנהיג חניכי הישיבות שהגיע לנחם ביום האחרון ולכן לא יכל ללכת ולשוב יבין למצבו, לפניו נכנס הרב החסיד רבי לייבל גרונר מזכירו של הרבי מליובאוויטש שעבור הרב גרוס מדובר בסטרא אחרא בכבודה ובעצמה. - למי שאינו יודע, הרב גרוס כתב כי בעיניו הרב שך היה גדול יותר מרבי שמעון בר יוחאי

גרוס ישב עמו לצד אותו שולחן, הם המתינו לכניסת האחים הצדיק והקדוש מויזניץ ולא החליפו מילה אחת. גרוס השתדל לא להסתכל לכיוונו של ר' לייבל

את מי מקליט ר' מנדלי?

תמונה מענינת, שימו לב ר' מנדלי מחזיק בידו מכשיר הקלטה או טלפון ידני שככל הנראה גם מקליט, או שאולי סתם ככה הוא משחק עם טלפון (כשר, לא כשר? איני יודע)

יום רביעי, 21 במרץ 2012

התנהגותה של ויזניץ חרפת סאטמאר

מדובר במקרים דומים, מי שילמד את יסוד המחלוקת, ימצא הבדלים בתחילתה של המחלוקת בכל מקום, אבל כאשר מגיעים לשלב הסיום כאשר שני שחקנים מתמודדים על הכתר בויזניץ ובסאטמאר קרה אותו דבר. בויזניץ 18 שנה היה בטוח מנדלי כי הוא יורש יחיד וכי הוא מלך ויזניץ. המצב הזה גרר אותו למחלוקת פנימית קשה. הוא חשב כי אין לו מתחרה ולכן הוא יכול לעשות מה שבא לו, לזלזל במי שרצה ולהלחם במי שלא מילא את פקודותיו. המצב הזה גרר שלחצו וסייעו לרבנית ולאחיות להחזיר את ישראל לזירה

בסאטמאר היה מצב דומה. אהרן טייטלבוים משוכנע היה במשך שנים רבות כי הוא מלך סאטמאר הוא כובש אותה בסערה הכל שלו, ורדף את אחיו, לחם בו בבלגיה כשהיה שם רבה של סאטמאר, ירד לחייו כשהיה רב בירושלים, אפילו את הפינה הקטנה הזו הוא לא פירגן לו, וחשב כי הוא יכול לריב עם כל העולם ולעשות ככל העולה על רוחו. הוא כמו מנדלי שכחו שעד שהכתר לא על ראשך עד שלא מינו אותך לאדמו"ר הכל פתוח. ומה קרה, משה פרידמאן יחד עם קבוצה אחרת שלא אהבה את אהרן, במיוחד אותה קבוצה עשירה שלא אהבו את יצחק רוזנברג מי שהאמין שהוא כובש את הנהגת קהילת סאטמאר כשאהרן משתלט על הענינים, החליטו כי מפלגים את סאטמאר. האדמו"ר שקלט והבין כי רק פילוג יציל את העתיד בלעדיה יהיה תוהו ובוהו, הורה לאהרן להישאר בקרית יואל שם לנהל את קהילת סאטמאר, ואת כסאו העביר ליקותיאל יהודה המכונה זלמן לייב

ובואו וראו מה קרה בסאטמאר ומה קרה בויזניץ. האהרוני כששמע כי האבא החליט על חלוקת סאטמאר וכי יהיה עוד אדמו"ר לסאטמאר, הוא השתולל, קרה למלחמה, שלח את הטרוריסטים שלו לתוך בית הכנסת של סאטמאר ברודני בווילימסבורג בשמיני עצרת ועשו שם חורבן והרס. הוא רץ לבית המשפט וטען כי האבא שלו אינו יודע מבחייכון וביומייכון. אותו דבר יכל לעשות גם מנדלי לרוץ לבית המשפט עם אותן טענות, אבל מנדלי לא מוכן היה בשום אופן לפגוע בכבוד אביו אפילו אם הוא יפסיד את מה שהוא מאמין שהוא בנה וזה שלו

ומה קרה כאשר האדמורי"ם הלכו לעולמם. בסאטמאר שוד ושבר, מלחמה קשה, בזיון שאין לו אח ורע. ובויזניץ, איזה כבוד, איזה יופי, לא היה מי שלא הילל את ההתנהגות של שני האחים. גם השונאים הגדולים ביותר הודו, כי התנהגותם היתה למופת, הם עשו כבוד גדול לאבא שלהם ולויזניץ

בואו וראו מה קורה כשנפגשים אחים. בויזניץ הם יושבים זה לצד זה בשלום ואחוה מדברים לא רק כאחים אלא כחברים הכי טובים. ומה קורה בסאטמאר, כששני האחים נפגשים בטעות, באו לנחם, איש מהם לא ידע שהשני גם מגיע באותו זמן, ישבו זה לצד זה ולא סובבו את הראש לא דיברו מילה אחת כאילו שהשני לא קיים

הסאטמארים ניסו למכור שבכל מקום זה כך, ולכן אין להם ממה להתבייש. אז הנה יש לכם את ויזניץ, מה הם יאמרו עתה, האם בכל מקום מבזים את האבא, או שעדיין יש מי שזוכרים שאת האבא מכבדים בכל מצב.

התנהגותם היפה והמכובדת של ישראל ומנדלי מויזניץ היא סטירת הלחי הגדולה ביותר לסאטמאר שיש לה הרבה מה להתבייש, שלמרות שעברו שנים מן המחלוקת עדיין זו בשיאה, לא מנסים להשלים זה עם זה. האהרוני רץ להשלים עם הבעלזאי, אבל את אחיו שגר כמה פסיעות ממנו הוא לא מוכן לראות וללחוץ את ידו

אשריכם חסידי ויזניץ, וברוכים ישראל ומנדלי, וזכותו הגדולה של ר' משה'לע

איני יודע כמה זמן יחזיק ה'שלום' המאולץ בויזניץ, אבל הכל היה כדאי בשביל לזכות לראות את המחזות שאיש עד לפני כמה חדשים לא חלם שזה בכלל יתכן. על פי הפשקווילים הנאומים והמלחמות שניהלו אלו באלו בויזניץ לא האמין איש שזה יגיע עד כדי כך. מתברר שיש מה שיכול לעשות זאת בכל מצב, ואסור להתייאש

ובכל זאת, אי אפשר להתעלם מזכותו הגדולה של ר' משה'לע, אין לי כל ספק שהוא זכה לכבוד הגדול הזה דוקא לאחר שהלך לעולמו, בשל משהו טוב שעשה. איני יודע נסתרות, אבל מה שאין לי כל ספק שכאשר מישהו זוכה למשהו טוב זה בגלל משהו טוב שהוא עשה. ולמרות המסכת הכל כך ארוכה של כל כך הרבה אכזריות לבנו כלתו ונכדיו, הוא זכה למשהו, שאם נתבונן טוב בחטא הכל כך קשה, הכבוד הגדול הזה שעשו לו לאחר מותו בניו, זה בגלל שלא הוא רצה במצב הזה. הוא נשלט ולא יכל לעצור בעד הרשע

נכון, זה לא מתאים למנהיג, זה צריך היה להיות אחרת. אבל אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו, ומי שהכיר אותו מקרוב יודע כי מדובר היה באדם חלש שנשלט על ידי סובביו, ואלו החליטו והוא נאלץ לבלוע. כך היה בעת שסילקו את ישראל מויזניץ ומהמשפחה, וכך היה בעת שסילקו את מנדלי מתפקיד יורש העצר

ועם זה אני מגיע לבנים ישראל ומנדלי ולשניהם אכריז ואומר כאן כל הכבוד, למרות כל מה שעברו, הם לא וויתרו על הכיבוד אב, ובשל כך בודאי יזכו לגדולות ונצורות. במשפחות האדמורי"ם מחקו את ה'כיבוד אב ואם' ורשימת משפילי האבא ארוכה. ישראל ומנדלי הוכיחו כי הם שונים אצלהם הכבוד של האבא אינו למכירה או להשכרה, וגם אם נאלצים לשלם מחיר משלמים ועל כבוד האבא שומרים. וכך השניים הוכיחו, כי הם ראויים להיות אדמור"ים

ואחרון אחרון חביב חסידי ויזניץ. אני חייב לתת להם קומפלימנט. בדרך כלל במצבים כאלה, מספיק משוגע אחד שיקלקל את הכל. חששתי בכל יום שישפך דם, כאשר מישהו ישתגע נגד הצד האחר שישבו יחד והיו באותו חדר ובאותו זמן כמעט בכל מקום. נשכתי את אצבעותי ספרתי את הימים שיעברו כל ימי ה'שבעה' בשלום, ועתה אני יכול לומר בפה מלא, כל הכבוד לכם, עשיתם שירות גדול בראש וראשונה לאדמו"ר זצ"ל ועל כולם לישראל ומנדלי. כל התנהגות אחרת היתה הורסת את מה שבנו בשבוע האחרון

נקוה שהשלום הזה - למרות שהוא מאולץ - ימשך מה שיותר זמן, זה בריא וטוב לויזניץ וליהדות החרדית. נמאס לנו ממלחמות כאלו, מספיק היה עם סאטמאר באבוב וכמה מקומות אחרים. הגיע הזמן שיהיה ממי ללמוד משהו חיובי, ואשריכם חסידי ויזניץ שזכיתם שאתם נושאים את הסמל הזה

יום שלישי, 20 במרץ 2012

ויזניץ - רווח נקי, הצדיק אבד שני צדיקים במקומו - קוויטל לשני האדמורי"ם

אהיה האחרון חלילה לזלזל בענין האדמורו"ת ומדוע בדורנו, זה כל כך חשוב. חיים אנו בדור הכי שפל הכי ירוד הכי מטומטם ובלי אלילים אי אפשר להתקיים. כך אצל חסידים כך אצל מתנגדים שכבר מזמן שכחו מה זו התנגדות. היום כולנו בקלחת אחת גדולה של אי יכולת לחיות עם דבקות והתבטלות אמיתית לגדול בישראל. דורנו הוא דור של שפל המחשבה, והגיעו הדברים לידי כך, שהמושג 'צדיק' אינו מציאות, אלא מוצר. קהילות מסויימות מייצרים צדיקים על פי הצורך ולעיתים יותר מדי, ואין זה פלא ש'חסידות' ו'התנגדות' הפכו להיות 'תיאטרון' שבה שחקנים משחקים בתפקידים ראשיים, כאשר לכל שחקן יחצ"ן משלו, המקדם את האינטרס ומקוה לזכות בגביע

האדמו"ר מויזניץ הלך לעולמו, המודעות והעיתונים זעקו 'הצדיק אבד', והנה לא עבר שבוע וכבר יש לנו שתי צדיקים חדשים במקומו, שעליהם מספרים כבר סיפורי מופתים ומעשים גדולים העולים עשרת מונים על צדיקי הדור הקודמים. ואם עדיין ישנם מי שמחייכים, תמתינו תקופה לא ארוכה, וגם אם תרצו לחייך, תפחדו, מפני שיצעקו עליכם כופרים ואפיקורסים שאינם מאמינים ב'צדיקים' וב'גדולים'

נתפסנו לאלילות קשה. לא ידענו להבחין בין המותר והאסור, היכן הקו הדק העובר בין התבטלות והתדבקות באדמו"ר או גדול, לבין אלילות. הקו הדק הזה הוא כל כך קריטי כמו 'אחד' ו'אחר' שבתורה, משהו קטנטן התוספת שיש בד' או החסרון שבר' היא אשר מבדילה בין אמת ושקר מותר ואסור

אסור לשכוח, מדובר במי שעשרות שנים מתכוננים לתפקיד הזה. הם נולדו עם זה. ולכן גם אם הם ירצו אינם יכולים להיות צדיקי אמת. בשביל להיות צדיק אמיתי זקוקים לשפלות וענוה. ולמרות שר' ישראל עבר את הגהינום, את ההשפלה את הגלות המר מה שהכשיר אותו להיות אדם טוב יותר, בכל זאת, שאיפתו מיומו הראשון היה האדמורו"ת. גם בגלות הוא לא ויתר על בית כנסת משלו

עם צדקות לא נולדים. צדקות היא עבודה קשה. ומבחינה מסויימת טוב שר' מנדלי עושה מעצמו 'קדוש' ולא 'צדיק' הוא ככל הנראה יודע שבינו לבין צדקות המרחק בין שמים לארץ. הענין הוא שגם בשביל קדושה צריך נורמליות, וחייו אינם כאלה. המושג של 'קדוש' ביהדות הוא חיים על פי תורה והלכה, קדושים תהיו לא נאמר רק על בן של אדמו"ר אלא כל כלל ישראל וכל אחד יכול להגיע למדריגה הזו אם יחיה ויתנהג נכון. זה לא מושג שמימי, תורה לא בשמים היא, כל אחד בלי יוצא מן הכלל יכול ומסוגל להגיע לקדושה אם רק ירצה בכך

נכון, הציבור ברובו הגדול אינו צדיק ואינו קדוש. אבל אם חושב מישהו שמיצירת 'צדיקים' יטב לנו, טועה טעות מרה. כל עוד שלא נקיים את ה'אל תפנו אל האלילים', נדע להבחין בין שחקני תיאטרון, ואין זה משנה אם קוראים לתיאטרון ויזניץ או פונוביז', לבין צדיקי אמת, מצבנו לא ישתפר

שורות אלו הם הקוויטל שלי לשני האדמורי"ם

למתבונן - מהלויה לשבעה להלויה ולשבעה

משהו מעניין קורה. הלך לעולמו האדמו"ר מויזניץ, אלפים ליווהו, הבנים ישבו 'שבעה' והחסידים התאבלו, והנה, איך שרק קמו מן ה'שבעה' ביום השבעה ממש, הלך לעולמו זקן ראש הישיבות הגאון רבי פנחס שיינברג זצ"ל ומחר הלווייתו ושוב יושבים 'שבעה', וחלילה אל נפתח פה לשטן, על פי מצבם של כמה מן הרבנים החשובים בעולם החרדי אף אחד אינו יודע מה יולד יום

אני יודע שימצאו מי אשר יזלזלו יטענו כי מדובר בזקנים. האדמו"ר מויזניץ היה בן 96, והרב שיינברג בן 101, אבל ידועים דברי הרמב"ם שאין זה משנה באיזה גיל הלכו לעולמם, המציאות הזו אומרת הרבה. ראשית, פחות זכותים לכלל ישראל, בדרך כלל מצבה של ישראל נמדד על פי מצב הזכויות הכללי, וכאשר בעל זכויות רבות הולך לעולמו המצב קשה יותר

שימו לב, זה התחיל עם חסיד עבר למתנגד, המרמז כי יש לנו כאן עסק עם הכלל כולו לא רק עם חוג מסויים, ועל כולנו לפשפש במעשינו

איך מתמודדים עם המצב הזה. הלא זה סופו של כל אדם אף אחד לא חי לעולם. הדרך הוא על ידי שניצור בעלי זכויות, ואת זה כל אחד מעמנו יכול לעשות. אין זה מספיק שניצור אלילים, מאלו יש יותר מדי. חייבים אנו ליצור צדיקים אמיתיים לא רק מי שמכונים כך. כאן בעיית כלל ישראל בימינו, אנו מרמים את עצמנו ואומרים, הנה הלך לעולמו צדיק אחד מויזניץ ובמקומו באו שני צדיקים, אז מצבנו הרבה יותר טוב. כאן הטעות המרה. איננו מחפשים צדיקים כאלה, אנו זקוקים לצדיקי אמת, ולזה יכול כל אחד להגיע. אל לנו לסמוך על מי שמכונים צדיקים כי הם יהיו צדיקי הדור, כך דרכו של השטן להטעות את הציבור כי הנה יש לנו הרבה צדיקים ויש על מי לסמוך. לא ולא, אין לנו צדיקים כלל, יש לנו שחקנים ולא צדיקים. אין מנוס אלא להשקיע בצדיקי אמת, כאשר כל אחד מאתנו משתדל להיות יותר טוב כך נשיג הרבה יותר

הגדול האמיתי - הוא התרחק מן הפוליטיקה מן הכיעור והטינופת הוא השאיר את זה להרב אלישיב בן גילו

היו לי כמה הזדמנויות לשוחח עמו בשנים האחרונות בארצות הברית כאשר בא לאסוף כספים לישיבתו, ראית כי יש לך עסק עם יהודי שלימוד התורה, וקיום המצוות חשובות לו. ניסיתי בכמה דרכים מתוחכמות לסובב את השיחה לפוליטיקה פנימית לשמוע את חוות דעתו, והוא אמר לי, שהוא מודה להקב"ה שלא הגיע לפסגה, מפני שאז היו מאלצים אותו לעסוק בפוליטיקה עליה התבטא בכינוי חריף, הבטחתי לו שלא אצטט מפני שהיתה זו שיחה אישית

הוא כאב את המציאות הפוליטית הפנים חרדית, הוא הצטער צער רב על המחלוקת הפנימית, הוא סבר כי זה מיותר, יכלו להשיג הרבה יותר בלי אותה מחלוקת, ואמר לי, כי לו היה זה בכוחו בשעתו, הוא היה מונע זאת. הוא הביע דעתו בפני מי שהיה צריך לומר זאת, אבל לא התחשבו בדעתו.

הוא סיפר לי, כי השתדל להתחמק מלחתום על מכתבים היכן שרק יכל. הוא העדיף שאחרים יעסקו במלאכה - שלדעתו בזויה - אם כי הוסיף, כי צריך מנהיג לבירא מישהו צריך לעשות זאת, אבל טוב שזה לא הוא שצריך להתעסק עם ענינים אלו

שאלתי אותו האם אברהם רביץ ומשה גפני באים לפעמים להיוועץ בו לשאול מה דעתו, סוף סוף הלא הוא חבר מועצת גדולי התורה של 'דגל התורה', והוא פרץ בצחוק ולאחר דקה של חיוך הוא שאל אותי עם מי הם כן מתייעצים?

הוא כאב את מה שקרה לעולמה של תורה, במקום לבנות את הישיבות בנו סניפי מפלגות, לדעתו גם לאחר שכבר הקימו את 'דגל התורה' צריך היה לתחום בין בחורים ואברכים לעסקנים, למנוע מבחורים ואברכים קריאת עיתונים כלשהם כולל 'יתד נאמן'. בחורים ואברכים צריכים להיות כולם תורה ולהתנתק מןו הפוליטיקה הפנים חרדית, להשאיר זאת למי שעיסוקם בזה. ומה שכאב לו יותר מכל שהפכו ישיבות מסויימות למרכזים פוליטיים, על כך לדעתו אין מחילה למי שגרם לכך

שאלתי אותו מה דעתו על מחלוקת בישיבה מפורסמת ולא רצה להגיב, הוא אמר לי כי הוא בורח מן המחלוקת כמו מפני אש, ולא רוצה חלק בזה

יהי זכרו ברוך

על משקל סאטמאר: מדוע לא להתפשר על 'ישראליסטים' ו'מנדליסטים'

כבר כמה ימים שהוועדה המסדרת בין הקבוצות היריבות בוויזניץ מתקשה להגיע להסכמה על שמות החסידויות. נראה כי צד ר' ישראל וויתר והסכים כי מנדלי ישאר בארץ ישראל. לטענתם בצוואת האדמו"ר הוראה ברורה, כי ר' ישראל יהיה בבני ברק בארץ ישראל ור' מנדלי יתמקם בארצות הברית וחובת ויזניץ בארץ ישראל לסייע לו להסתדר שם ולהחזיק את מוסדותיו. ר' מנדלי לא מעוניין בכך, הוא רוצה להשאר בארץ ישראל, וזו אחת הסיבות מדוע הוא נכנע והסכים לשחק ילד טוב ירושלים ערב ההלויה ובכל ימי השבעה. הוא הצליח לקבל את הסכמת הצד השני שלא יתבעו  ממנו לקיים את החלק הזה בצוואה

אבל, באשר לשם וויזניץ, ר' מנדלי טוען כי האבא לא קבע איזה שם ישא כל צד, כך שיש לו את מלא הזכות גם ליקרא 'ויזניץ'. אבל הצד השני טוען, כי הם הסכימו לוותר שלא יעבור לחו"ל רק אם יוותר על השם 'ויזניץ'. - בשעות אלה עדיין מנסים להגיע להסכם של פשרה, הציעו כל מיני שמות ודרכים שבהם ה'ויזניץ' ישאר כחלק מן השם שישאו מנדלי וקבוצתו, וכל עוד לא פרסמו הודעה ברורה בנושא נמתין ונראה

בסלונים למשל, הציעו שמות דומים וזה עובד. ל'ווייסע' קוראים 'סלונים' ול'שווארצע' 'סלאנים' באל"ף וחיים עם זה טוב, לכן לא נופתע אם הצד של ר' מנדלי יסכים ל'ויזניצא'

אבל בינתיים אציע להם הצעה על דרך סאטמאר. גם שם שני הצדדים קוראים לעצמם סאטמאר, וכשאתה כותב סאטמאר סתם, אתה לא יודע במי מדובר. לכל צד כינוי, לאלו אהרונים ולאלו זאלונים. על משקל זה אפשר לעשות גם בויזניץ, לאלו ישראליסטים ולאלו מנדליסטים ושלום על ישראל

יום שני, 19 במרץ 2012

לצלם את ר' ישראל מותר או אסור? האם הוא שכח מה הורה לפני מספר שבועות בלבד?

היכן שאין זה בשליטתו איני בא בטענות. הצלמים אינם חסידיו ואינם מחוייבים לשמוע בקולו. אבל בביתו שלו שם חייבים למלאות את הוראותיו, ופלא גדול עליו שתוך שבועות בודדים בלבד הוא שכח מה הורה לחסידיו ולצלמים

ר' ישראל אסר לצלם אותו, הוא ביקש שלא יפרסמו את תמונותיו הוא לא רוצה בהם. והנה, הוא ישב 'שבעה' בבית שבו הוא המחליט, רק הוא יכול להורות, כולם שם קיבלו את מרותו, הוא רואה כיצד מצלמים מול פניו, ולא פעם אחת אלא כל השבוע, גלריות מלאות התפרסמו מכל כך הרבה שהגיעו למקום לנחם, ולא שמענו ממנו קול מחאה

וכשר' ישראל ניחם אבלים

בארכיון שלי אלפי תמונות, וכאשר אני כותב אלפי, זה לא רק ענין של מליצה או הגזמה, אלא אלפים ממש. אם אקח בחשבון את כל אשר אספתי במשך 40 שנה כולל תמונות שצילמתי עברתי מזמן את המיליון תמונות. ואסור לשכוח, התמונות הראשונות הם כאלו שנעשו במסירות נפש ותוך סיכון חיים. לא אשכח באלו טריקים צילמו את הרבי מתולדות אהרן זצ"ל, את האדמורי"ם לבית גור כאשר התמונות שם היו אסורות, היום איש לא יבין מה הבעיה בתמונות הללו. רק מי שהתנסה על בשרו, וסיכן את חייו, יבין זאת

לא אשכח כשהרבי מגור הנוכחי מונה לאדמו"ר לאחר פטירת ה'פני מנחם', הגיעה משלחת של חסידי גור למשרדי ועמם בקשה מהרבי אישית אלי, שחלילה לא אפרסם את תמונותיו. דפים עם תמונות שאספתי ממנו היו מוכנות לדפוס, ופחות משעה לסגירת העיתון הגיעה המשלחת. במסירות נפש ממש, הוצאתי את כל התמונות ונאלצתי לשבת לכתוב למלאות את העמודים הללו בטקסט

עתה, כאשר אני עובר על היסטוריית החיים שלי, ועל האוצרות שנאספו אצלי מכל כך הרבה נושאים ותקופות סוערות, אני מוצא תמונות מעניינות. בשעה זו ממש כאשר עברתי על אחד התיקים מצאתי תמונה מעניינת, איך שר' ישראל הגר שהפך עתה לאדמו"ר מויזניץ מנחם בחור צעיר

יום ראשון, 18 במרץ 2012

הכונו לתחרות מקלות וטישים בויזניץ

אין זה משנה עוד מה כתוב בצוואה, מנדלי ינהל עדתו בבני ברק במשכנו ברח' עזרא. הוא עשה צעד חכם, למד מטעויות גיסו האהרוני, והחליט לשחק אותה אחרת, כך יצליח להוציא את המקסימום האפשרי, בכל דרך אחרת גם את המעט הזה הוא לא היה מקבל. מבחינה אסטרטגית, הוא עשה צעד חכם כאשר קיבל את הצעת אחיו לשחק יחד עמו ילד טוב ירושלים, כאילו שמעולם לא היה מחלוקת

אבל אסור לשכוח, כי ביום שלישי בבוקר קמים מן השבעה ולא תראו עוד יום יום את זה לצד זה, כל אחד יפנה לבית מדרשו וכאן פורצת תחרות של טישים, מי משחק אותה יפה יותר, ועוד קודם לכן תחרות של מקלות. כאן נזכיר לכם את מה שטען ר' מנדלי בשעה שהמחלוקת היתה בשיאה

אחת האשמות שלו נגד ר' ישראל שהוא הולך עם מקל, לטענתו מדובר במנהג אדמורו"ת, וכל עוד האבא חי אסור היה לו ללכת עם מקל. ר' ישראל טען כי הוא עשה זאת על פי הוראה שקיבל מדודו ממונסי שהורה לו להתחיל ללכת עם מקל

ואכן ר' מנדלי הקפיד ללכת בלי מקל, אבל עד כאן. למחרת השבעה הוא ככל הנראה יתחיל ללכת עם מקל. חסידיו קנו לו מקל מצופה כסף עם כתר משהו בדומה לשל גיסו. חסידיו של אחיו ר' ישראל ככל הנראה לא יניחו לו להמשיך ללכת עם מקל שחור ויקנו גם לו מקל חדש, אבל אין לחשוש, הוא לא יבקש משהו יקר יותר. ר' ישראל ידוע מזה שנים כאדם צנוע ואם הדבר תלוי בו, הוא יכול להשאר עם המקל שהוא הולך זה שנים

להמליץ יושר - מי ניהל את ויזניץ האדמו"ר או הרבניות? - מה הסתתר מאחורי פרשת סילוקו של ישראל'צע ואורך גלותו ועינויו?

יותר ממאה פניות באימיילים ובמקומות אחרים של רבים וטובים המתחננים ומבקשים לדעת את האמת המרה איך קרה דבר שכזה שמסלקים בן עם משפחתו מן הבית בצורה כל כך אכזרית. איני יכול לענות לכל אחד בנפרד אז אעשה זאת כאן ובקצרה

את פרשת גלותו של ישראל'צע תמצאו בעשרות דפים שכתבתי בעיתונים שלי בשנים ההם במיוחד כשהיכו ועינו אותו. לכתוב את הכל מתחילת הסיפור כל היום לא יספיק לזה. ולכן אכתוב את העיקר את ההתחלה מהיכן התחיל הכל ולאן זה התגלגל. זה מצער וכואב, על הפרשה הזו לא רוצים לדבר, יעסקו בפרוטות וזוטות ולא בעיקר העיקרים שהוביל להיסטוריה הזו

בבית הרבי מויזניץ פרצה מלחמה קשה בין הרבנית לכלתה, אשתו של ר' ישראל'צע. הרבנית שנאה אותה שנאה קשה, היא הבטיחה אז כי אשתו של ישראל'צע לא תהיה הרבנית היורשת, ובשביל לקיים את הבטחתה זו, היא נאלצה לפגוע בבנה, מפני שהוא לא היה מתגרש ממנה

האדמו"ר שנקלע למצב הקשה מבית, נשלט על ידי אשתו הרבנית הוא לא יכל לה, היא זו שהחליטה אז, והיא זו שהובילה למצב שיסולק. המתינו לישראל'צע בסיבוב, וכאשר הכניס את ויזניץ לחובות של יותר ממליון דולר, היתה זו עילה מספקת לסלקו וכך הגשימה הרבנית את רצונה, שהרבנית תהיה אשתו של מנדלי ולא אשתו של ישראל'צע

כאן התחיל כל הסיפור ומכאן התגלגלו הדברים, עד שהאדמו"ר החליף נשים. הרבנית הלכה לעולמה, ולחייו נכנסה רבנית אחרת והיא שינתה כיוון, היא לא אהבה את מנדלי ויחד עם הבנות-האחיות החזירו את ישראלצ'ע ואת גיסתם והאדמו"ר שתק, הוא ידע כי הוא במצב של אוי לי אם אומר ואוי לי אם לא אומר, מראש הוא לא היה בעד לסלק את ישראל'צע, אבל לא היתה לו ברירה הוא לא יכל לרבנית שתבעה זאת בכל מחיר, ושמח שהוא חזר לויזניץ, אם כי כאב לו שמנדלי נפגע, אבל ידע כי מנדלי נהנה ממלחמת אמו באשתו של ישראל'צע ולא קיבל את מה שהיה לו בזכותו אישיותו

יום שישי, 16 במרץ 2012

שלום הוא רק לצוואה? - האם האדמו"ר מוויזניץ זצוק"ל קיים את צוואתו?


מדהים הוא לקרא צוואה כל כך חשובה, לכאורה דרך חיים, הוא מבקש מבני ביתו ומחסידיו שתשכון ביניהם אהבה אחוה שלום וריעות וידידות כנה להיות אוהבי שלום ורודפי שלום, והשאלה הנשאלת היא, האם רק עתה חייבים להיות רודפי שלום, מה קרה במשך עשרות שנים של מנהיגותו, האם הוא רדף את השלום, או שמסכת חייו רצופה מלחמות פנימיות ומחלוקת קשה עם אחיו, עם בני ביתו עם משפחתו ועוד אחרים

איני בא חלילה להחליש את ענין השלום. אין כל ספק כי כל מה שהוא כותב אמת ויציב כך צריך להיות והלואי והיה ככה. האדמו"ר מויזניץ בתחילת מכתבו מתנצל על כמה דברים, מדוע הוא לא מצא לנכון לפחות להתנצל שהוא לא עשה מספיק למען השלום עם אחיו, עם חסידיו, ובתוך ביתו. מחלוקת קשה התנהלה בין האחים, מחלוקת קשה ומרה בין הגיסים חתניו, מה הוא עשה בשביל להשכין שלום ביניהם?

את המינימום של לאפשר לבנו ישראל'צע לאחר שנים שלא ראה את אביו להכנס אליו למשך של חמש דקות בלבד בשווייץ רחוק מארץ ישראל ומבני ברק ורחוק מחסידיו, גם את זה לא איפשרו. גם אם יטען שלא הוא זרק אותו אבל ידע כל פרט, מדוע הוא לא העיף את הרודפים המכים וקרא לבן להכנס

אני קורא את הדברים והמום לא יכול להאמין שזה נכתב על ידי מי שהחרים את חתונות נכדיו שגרו כמה רחובות ממנו בבני ברק, איך זה שלא היה לו את הכח להעמיד את רעייתו הרבנית ע"ה על מקומה בשעתו ונכנע לאכזריות הקשה של סילוק בן עם אשתו וילדיו מן הבית מבלי קשר עמהם עד כדי כך שבשמחת ילדיהם-נכדיהם לא השתתפו

ואשאל את הרבי ז"ל שאלה נוספת קשה ואולי אף כואבת. כאשר הלכה לעולמה הרבנית ע"ה, האם אז לא היה חשוב השלום, מדוע אז לא הרשו לר' ישראל לשבת 'שבעה' יחד עם כולם? 

אני יודע שעם שכל נולדים ולכן אין להאשימו, אבל כאן הבעיה. היכן היועצים הנאמנים מי שישבו לצידו ולא העירו הערות חשובות ובמיוחד איך לכתוב נכון בשביל שזה לא יראה מגוחך

קל מאוד לתבוע מן האחר, קשה מאוד לקיים. ולא אוסיף מה אומרת המשנה על מצב כזה...

יום חמישי, 15 במרץ 2012

10 שנים מאותו מכתב שעשה סוף למלכותו של מנדלי והחזיר את ישראל'צע לוויזניץ


חסידי ויזניץ זרקו את ישראל'צע מכל המדרגות עינו היכו והשפילו אותו עד עפר והפך לאדמו"רם

שנים ליוויתי אותו, לא יכולתי לסבול את הדם הנשפך בצורה כל כך שפלה ונבזית, באכזריות הכי קשה זרקו אותו מכל המדרגות באותו בית בשווייץ שם התחנן וביקש שיתנו לו לראות את אביו לשתי דקות בלבד. הם לא הסתפקו רק בלסגור את הדלת או להוציאו מן החדר, זרקו אותו מן המדרגות קומה שלמה, לא הסתפקו בחבלות, אלא היכו אותו באכזריות שהוכיח כמה אכזרים הם. הייתי אז היחיד שבאמצעות העיתונים שלי זעקתי מרה, פרסמתי את מה שעשו למרות שידעתי כי אני קונה לעצמי אוייב גדול ציבור חסידי וויזניץ שלא רצו שיידעו את האמת, אמרתי להם אז את מה שאני אומר להם היום. מדובר בבן של הרבי שלכם, ואסור היה לכם לנגוע בו. גם אם רציתם למנוע ממנו את הכניסה לאביו - ולא מפני שהאבא לא רצה לראותו, אלא מפני שהאח הציב שמירה להבטיח שהוא לא יכנס - אחרים היו צריכים לעשות זאת לא חסידי וויזניץ

עתה בואו וראו מה קרה. הוא גלה למשך של 18 שנה, סבל עוני וחרפה, לא איפשרו לו לשדך את ילדיו עם מי שרצה. לא איפשרו לאביו האדמו"ר להשתתף בחתונות ילדיו. האבא האדמו"ר זצ"ל שהבין וידע כי הוא עושה עוול, קרא לכל בן כשהתחתן, ונתן לו במתנה 5000 דולר פיצוי על כך שלא יבא לחתונה. דמם של הנכדים נשפך כמים. הם היו מוותרים על הכסף תמורת השתתפות הסבא. אבל זה מה שהם עברו באותן הימים

והנה, מי ממלא את מקום האבא? הרודף או הנרדף? ומי קיבלו אותו לאדמור"ם, אותם מי שהיכו אותו מכות רצח, מי שעינו והשפילו אותו, מי שעשו הכל על מנת שלא יוכל לראות את אביו

כאן למדנו שוב, שהכח הכי חזק, גם מי שמפעיל אימפריה, יחיד יכול והצליח להפילם. עובדה, ישראל'צע הוא האדמו"ר ממלא מקום אביו

תאמרו בודאי, הנה גם מנדלי אדמו"ר. כאן נאמר לכם, כי בוויזניץ בעבר, כולם הפכו לאדמורי"ם. כך היה בין ר' משה'לע עם אחיו ר' מאטעלע. וכך היה לפני כן, וכך יהיה גם בעתיד. טבעה של קהילה כזו ליצור אדמורי"ם אין מנוס מכך. אבל ממלא מקום, מי שיושב על כסאו, מי שממלא מקומו בבית מדרשו, הוא ר' ישראל ולא ר' מנדלי

יום רביעי, 14 במרץ 2012

מה חשב האהרוני כשניחם את הגיסים ישראל'צע ומנדלי?

האם מחזה כזה יכל לקרות גם בסאטמאר? בהחלט כן. אם אהרן היה רוצה. זה היה בידו. אם הוא היה קצת יותר חכם ולא שומע לעצת אחיתופל של מי אשר דחפו לכיוון של מלחמה עד הסוף, הוא יכל לכבוש את העולם ולהיות האדמו"ר בה"א הידיעה. הוא איבד את עולמו בשל אותה טפשות שלא ידע להתעלות ברגע של אמת

העולם תופס את אהרן כחכם ואת ישראל'צע ומנדלי כמי שאם לא היו בני האדמו"ר מויזניץ היו בקושי סבלים ובעלי עגלה. אבל אין זה כך. אהרן טייטלבוים רחוק מאוד מחכמה, ולמרות שהוא משחק שהוא יודע כמה דפים וסוגיות שעליהם הוא חוזר מאה פעמים בשביל ליצור את הרושם שהוא תלמיד חכם, יש לו ראש סתום. אם הוא לא הבין שלטובתו עדיף לשנות כיוון, הוא אינו מגיע לקרסוליהם של הגיסים בעלי האיי קיו לא מי יודע מה

המחזה הזה, הוא מה שמשנה בין האהרוני לגיסיו הצדיק והקדוש. לעיתים קצת ענוה עדיפה על גאוה מסריחה. גם ויזניץ מתמודדת עם אגו עם מי שקשה לו לוותר. אבל ההבדל בין סאטמאר לויזניץ הוא, שבוויזניץ הגדול הוא המוותר ומי שמוכן להשפיל את עצמו למען השלום. אהרן שהוא הגדול בסאטמאר לא מוכן היה לרדת מן העננים הוא חשב שיכבוש את העולם

דבר נוסף והכי חשוב במבדיל בין סאטמאר לוויזניץ. והוא הכיבוד אב. אהרן טייטלבוים רדף את אביו בחייו, רץ לבתי המשפט, זעק כי אבא שלו אינו יודע מבחייכון וביומייכון. לעומתו מנדלי למרות שזעק כי ניצלו את חולשת אביו וכי הוא הבעל הבית של וויזניץ, הוא לא מוכן היה בשום אופן לפגוע בכבוד אביו, זה היה חשוב לו יותר מכל. הכיבוד אב הזה, אלו הפירות שוויזניץ קוצרת עתה

בעיני עורכי 'ידיעות אחרונות' שביקרו בפונוביז' פטירת והלוויית האדמו"ר מויזניץ לא שוה שורה אחת בעמוד הראשון

זה מדהים, עדיין לא יבשה הדיו מן הביקור המסוקר שלהם בפונוביז' הם טיילו בבני ברק, השם וויזניץ לא מוזר להם, הם ידעו כי השתתפו בהלוויה - על פי הערכת המשטרה - 85 אלף איש, וכל זה לא שווה מילה אחת בעמוד הראשון של העיתון. מדובר בנושא שמעניין לפחות רבע מן המדינה, וזה כלל לא חשוב, אלא פיקוח על תוכנית ריאלטי, ביקורו המאוחר כל כך של גלעד שליט בכותל המערבי בעיניהם יותר חשובים, ראיון שטותי עם עמיר שרון אלו נושאים החשובים הרבה יותר מהסתלקותו של האדמו"ר מויזניץ

מעניין, שדוקא 'מעריב' שהוא עיתון שמאלן לא פחות, ואנטי דתי וחרדי, הבין כי יהיה זה טפשי להתעלם מציבור כל כך גדול, והקדיש חלק נכבד מאוד מן העמוד הראשון לנושא

אז אני שואל אותכם, מה הועיל הביקור שלהם בפונוביז', האם הם הפכו ליותר רגישים לנושא החרדי, או שמא ההיפך. דוקא מי שלא ביקרו בפונוביז' מבינים כי אי אפשר להתעלם כליל מציבור כל כך גדול בשעה שכזו

ואולי יהיו מי שיאמרו שבפונוביז' 'שרפו' אותם, והפכו לליטאים אנטי חסידים, וביקשו להוכיח זאת בדרך הזו. מהרב אלישיב הם לא יתעלמו, תווכחו ותראו

גלעד שליט - רק עכשיו הוא נזכר להגיע אל הכותל המערבי

איני משוכנע שהוא הגיע מתוך הכרה ורצון להודות לה', סביר יותר כי אביו שלח אותו בכדי למנוע ביקורת על התנהגותו. האבא מתמודד בפריימריז של מפלגת העבודה הוא רוצה לרוץ לכנסת, ויודע כי אחת השאלות שישאלו אותו, איך זה שבנו שהשתחרר מן השבי כבר הספיק להסתובב בכל העולם לומר תודה, וליהנות קצת מן החיים, אבל לא מצא חמש דקות להגיע אל הכותל המערבי ולהודות לה' על החסד הגדול שגמל עמו

אין זה פלא מדוע אביו אמר בימים אלה, כי אם הוא היה פלשתיני הוא היה חוטף חייל. הוא מבין את הטרור, אין לו כל בעיה עם זה. האבא ואולי אף הבן הם סמל של התנכרות יהודית, הם מתאימים אולי להיות ישראלים, אבל לא יהודים, וחבל

בורות חילונית - האדמו"ר מויזניץ ראש חסידות גור

הם לומדים ליב"ה ובטוחים כי יודעים הכל, בורות שכזו מוכיחה מה כמות הידע שלהם בעולם החרדי, אין להם את מינימום המידע להבין כי וויזניץ וגור הם מדינות אחרות. למי שהספיק לשכוח, בטרם קידשו את השמות הללו, מדובר בשמות ערים, וויזניץ עיר ברומניה וגור עיר בפולניה

תארו לעצמכם שמי היה כותב 'ברק אובמה נשיא רוסיה', הם היו מתנפלים וקובעים כי זה בגלל שלא למדו ליב"ה מינימום ידע אין להם. והנה, מדובר בחברה הישראלית, לא במישהו עלום שלא מכירים, אלא אדמו"ר לאלפי חסידים, ואת המינימום הזה אינם יודעים

לא שהציבור החרדי יודע על בוריו את הסדר בעולם החילוני. טוב היה שנשלים ונבין, כי אנו חיים בעולמות אחרים, הילד החרדי לא יודע מה קורה בעולם החילוני, והחילוני לא יודע מה קורה בעולם החרדי, ולכן, אף אחד לא יכול לשפוט על הנעשה אצל האחר, מי שרוצה באמת לקבוע עמדה, חייב קודם ללמוד את הנעשה, את הקורה ברחוב החרדי ואחר כך יכול לכתוב

על פי הדיווחים השטחיים של הכתבים החילונים רואים כי כמות המידע שלהם על הנעשה ברחוב החרדי קטנה, וברובה שגויה

בין ויזניץ לסאטמאר - כל הכבוד לאחים מויזניץ היודעים להתעלות ברגע של אמת

לא רק ביקורת, כאשר יודעים להתעלות כאשר עושים את מה שלא רואים במקומות אחרים, חייביםלציין זאת ולהעלות על נס. כאן נמצא את גדלותו של האבא שזכה שבניו, למרות המחלוקת הכל כך קשה ביניהם, יודעים ברגע של אמת להתעלות, להחזיק יד ביד, להכנס לחדר הטהרה ללא משחקי כבוד ושנאה כפי שרואים בסאטמאר באבוב ומקומות אחרים

מן הרגע הראשון למדנו, כאשר יש לפחות צד אחד שמוכן לשלום ורוצה בכך, הצד השני לא יוכל להרחיק. בויזניץ ראינו בשנים האחרונות את שני האחים יחדיו, הם מגיעים לשמחות, ובכל הקשור לאבא לפחות, הם ניצבים יחד. היו אשר האמינו כי בהלויה הזו ישפך דם, ומתברר כי וויזניץ יודעת להתעלות, למרוות שלא חסרים בה אנשי מחלוקת מי שמלבים אותה בכל הזדמנות

מעטים האמינו שיראו מחזה שכזה, את שני האחים זה לצד זה מחזיקים ידים כאילו לא קרה כלום, הם מהווים דוגמא חיובית וחינוכית ועל כך כל הכבוד להם

יום שלישי, 13 במרץ 2012

מנדלי מנדלי גזירה שוה - הסבא מויזניץ עם שתי המענדעלעך

כשאני עובר עתה על התמונות מרחפת היסטוריה מדהימה, בתמונה זו נמצא את שתי המענדעלעך בזמן שהאמינו כי הם שולטים בכיפה וכי כל העתיד שלהם. מימין מנדלי הגר שאז האמין כי הוא זה שכובש את ויזניץ בסערה, אחיו בגלות וקבור עמוק באדמה אין לו עוד סיכוי לחזור לחיים ובוודאי שלא בויזניץ. ומשמאל מנדלי טייטלבוים הנכד בנו של סאשע אשת האהרוני גם הוא האמין אז כי הוא הבא בתור אחרי אביו כובש את כל סאטמאר וכי הוא מושל בכיפה

וראו מה קרה לשני המענדעלעך מאז ועד היום. שניהם יהיו אדמורי"ם, אבל האם כפי שהאמינו אז, או שהתהפכו היוצרות והכל השתנה

חכמת שלמה - האדמו"ר שהשתלט על האימפריות סקווירא, בעלזא, סאטמאר

אין עוד אדמו"ר בדורנו שהשתלט על האימפריות הגדולות יתר טוב ממנו. במקום להלחם עם סאטמאר שירדו לחייו במשך שנים, התייצבו לצד הנדחים במלחמתם בו, הוא עקף אותם, והצליח לחדור לתוך תוכם כאשר השתדך עם הסיגעטער - אז עדיין לא סאטמארי - וכך הפך לסבא של נכדי הסאטמארי וילדיו של האהרוני

עוד קודם לכן, הבת הגדולה הראשונה מבין הילדים נשואה לאדמו"ר מסקווירא, הבת השניה השלישית מבין הילדים נשואה לרבי מבעלזא (ראה תמונה מהשידוך של אז האדמו"ר הסבא האמרי חיים מוויזניץ, האדמו"ר מויזניץ אז ר' משה'לע, ובאמצע הבעלזער

דור הבא של האדמורי"ם אחוז גדול מהם נכדיו

מלחמות אחים נוסח ויזניץ - לאחר שנות מחלוקת הם ישבו יחדיו

טוב שזה קרה, זה היה נראה אחרת אם חלילה הם לא היו נפגשים. לאחר הרבה שנות מחלוקת היתה זו הכרה של שני הצדדים ויוזמת צד אחד לפחות, להיפגש לפני שהם הולכים לעולמם. האדמו"ר האח ממונסי הגיע לישראל ונפגש עם האח מבני ברק השניים לא דיברו שנים בשל פוליטיקה קשה ומסובכת שהלכה והסתבכה בכל פרשה פנימית, והתבטאה בשלשים השנים האחרונות בהתייצבותו של הדוד ממונסי לצד האחיין ר' ישראל שנודה והוגלה מויזניץ בני ברק

היה זה מחזה מדהים ומרהיב לראות את שני האחים יושבים יחדיו כלשצידם הגיס הרב הצדיק רבי משה ארנסטר, זה יכל להתרחש רק לאחר שהאח הצעיר איבד את השליטה על האדמו"ר. לפני כן כל יוזמה לשלום בין האחים נדחתה בשל תמיכתו של האח ממונסי בר' ישראל

ההיסטוריה של שני האחים גם היא מלאה עם הרבה רגשות ומלחמות. הנדחים ביקשו להצטרף לרבי ממונסי, ואכן קבוצה נסעה למונסי והתיישבה שם. משה בער בעק מנהיג נטורי קרתא האירנית הוא מאותם הנידחים, אבל האח ממונסי היה חכם ונזהר שלא תדבק בו הקנאות המטורפת. אם כי הוא הפך לקנאי יותר מן הקנאים

כאן צריך להזכיר, במיוחד לדור הצעיר שלא יודע על מה רבו אז, שוויזניץ התחלקה בין ה'פרומע' ל'פשרנים' מי שלא היו כל כך דתיים. רבי מאטעלע לקח את ה'פרומע' ורבי משהל'ע את האחרים. היום לומר את זה, זה נשמע משונה, אבל כך זה היה אז

מה ששונה היה אז ממה שקורה היום, שר' מאטעלע נסע למונסי והקים לעצמו קהילה גדולה שם. ואילו היום רבים שני האחים על אותה קריה באותו עיר ועל אותם אנשים

ה'בעכער' (גביע) של הוויזניצער והאלטער קאצקער ניגון של הסטראפקעווער

הקטע שתמצאו פה הוא מעיתון דבר לפני הרבה שנים, כאשר הפועל כפר סבא ובית"ר ירושלים התמודדו על הגביע במשחקי הכדורגל בישראל, בית"ר ירושלים מיהרה כדרכה לכותל המערבי להתפלל, וראשי הפועל כפר סבא מיהרו לביתו של האדמו"ר מוזיניץ לבקש שיאחל להם כי הם יזכו בגביע. הם עמדו בתור כתבו קוויטל ביקשו שיאחל להם שיזכו ב'גביע'. האדמו"ר לא הבין במה מדובר ואמר: 'גוט זאל זיין א בעכער" (טוב שיהיה גביע)

הסיפור הזה הזכיר לי סיפור אחר שהייתי עד לו לפני הרבה שנים בליל שבת אצל הסטראפקעווער זצ"ל במאה שערים. באמצע הטיש הוא היה מכבד את מי שיודע איזה ניגון שיר וותיק שמעטים מכירים ויודעים, ישב שם יענקל צוקער מן הבדחנים-ליצנים של אותם הזמנים הוא היה אז תלמיד ישיבת חברון ואמר לאדמו"ר כי הוא מכיר 'א האלטער קאצקער ניגון' (ניגון קוצקאי מלפני שנים) והאדמו"ר כיבד אותו שישיר. יענקל התחיל לשיר וכמעט נפלנו, לא יכולנו להחזיק את עצמנו. הוא שר שיר חילוני פרוע וטרף, הוא כמובן החליף את המילים, והסטראפקעווער התענג סובב את הראש ושר עימו והודה לו על שזיכה אותו עם ה'האלטער קאצקער ניגון'

בשבת אחרת, שוב יושב שם יענקל צוקער והסטראפקעווער אומר ליענקל נו, בבקשה תשיר את האלטער קאצקער ניגון, והוא שר, והרבי שוב נכנס לאקסטזה, עם שמחה אדירה. אבל שם ישבו כמה אורחים שהיו המומים ואמרו לסטראפקעווער כי מדובר באחד השירים הגרועים, שרים את זה החילונים במועדונים ובמקומות אסורים. הסטראפקעווער היה המום והגיע לישיבה וצעק אז על ראש הישיבה ר' יחזקאל סרנא זצ"ל על מה שבחורים מן הישיבה עשו בטיש שלו

ויזניץ - עולם שהיה ואיננו

יהיו מי שיראו בדברים מעלה, ויהיו מי שאולי יסתכלו על הדברים אחרת, אבל זו מציאות. ויזניץ אותה ביטא והדגים האדמו"ר ר' משה'לע אינה עוד בנמצא. שני הבנים אינם מסוגלים אפילו לחקות אותו. שניהם עולמות אחרים, שמצד אחד מעלה גדולה, כל אדמו"ר עם היחודיות שלו, אבל מאידך את היופי המיוחד הזה, של רביסטעווע עם כל גינוני האדמורו"ת קשה עוד למצוא. גם ולמרות שהבן ר' מנדלי מנסה לשחק אותה קדוש ובהיקף אדמור"י רחב עם כל גינוני האדמורו"ת, ובכל זאת, את היופי והחן המיוחד שהיה לאבא שלו אין לו

מתנגדים רבים היו לר' משה'לע עוד לפני שמונה לאדמו"ר, ולא כל אחד יעניק לו ציון מיוחד בחכמה תבונה ודעת, ובכל זאת הכל מודים, כי הוא ידע לשחק אדמו"ר. במיוחד בצעירותו כשהיה בכוחו, יכולת לראות אותו רץ מן הבית למנחה בערב שבת לבית הכנסת ומסתער, מכניס את הציבור לאקסטזה של שבת, עושה הכל על מנת שהשבת יהיה כהגדרתו 'פלאם פייער', ובכל זאת הצטער על שכל כך הרבה מחסידיו מוותרים על הטיש שלו בליל שבת

שמעתי אותו פעם - ברגעים קשים, במחלוקת הפנים וויזניצאית - מבכה את המציאות הזו, של אותם מי שמכנים עצמם וויזניצאים ולטענתו אינם וויזניץ. הם אמנם גרים בשיכון אבל אינם חסידיו מפני שאינם ממלאים את הוראותיו ואינם משתתפים דרך קבע בטישים. אבל לזכותו ייאמר, כי הוא חדר למושגי הרחוב החרדי כאחד מגדולי האדמורי"ם, היו מי שלעגו לו, אבל כאן גדלותו, זו ההוכחה, כי הוא נשא עמו משהו שלא היה לאחרים. קשה היה לעבוד עימו, ולא היה זה פלא שכאשר נבחר לעמוד בראש מועצת גדולי התורה הוא מיהר לברוח רצה להתפטר, ולאחר שכנוע שימשיך לשבת בראש, הוא הודיע כי הוא ישתתף רק כשידונו בנושאים הקשורים בחיזוק הדת אבל לא רוצה לקחת חלק בפוליטיקה הפנימית. היה זה לאחר פטירת ה'לב שמחה' היתה זו תקופה קשה של מלחמה קשה עם הליטאים, במיוחד עם הרב שך, עמו עבר ימים קשים ואכל ממנו מרורים. לא היה לו את הכח שהיה לאדמו"ר ה'פני מנחם' שלחם ביריבי אגודת ישראל

הפוליטיקה הפנימית שברה והרסה אותו, ולאחר פטירת ה'פני מנחם' הוא לא הצליח לשמור על אחדותה של 'מועצת גדולי התורה' שהתפרקה מנכסיה, ונותרה עם חברים בודדים, מפולגת ושבורה מבפנים

גם בויזניץ הוא לא הצליח לשמור על שלימות ואחדות, למרות שהצליח להעביר את הכתר לבן הגדול, אבל וויזניץ היום מפולגת ושבורה מבפנים, אינה עוד אותה ויזניץ שהיתה

הסתלקותה של ויזניץ בני ברק

האדמו"ר רבי משה הגר מויזניץ בני ברק החזיר לפני שעה קלה את נשמתו ליוצרו, ועמו לקח אדמורו"ת מיוחדת במינה, כזו שאינה עוד בנמצא. יחודיותו היתה במציאותו, בניו אחריו כל אחד כבודו במקומו מונח אף אחד מהם אין להם את מה שהיה לו, סגנון משלו, עולם משלו

גם הוא כבניו עבר את מה שהם עוברים עתה, גם כאשר הלך אביו לעולמו הוא לא ירש את ויזניץ כולה אלא את רובה הגדול. הוא אכל מרורים מן הנדחים, אבל לזכותו ייאמר, הוא הצליח להחזיר את ויזניץ אל הפסים. אוייביו הגדולים מי שביקשו לחסלו לא הצליחו. אחיו אמנם הצליח במונסי הקים חסידות משלו, אבל למוטט אותו בטענה כי אינו דתי מספיק בשבילם, לא הצליחו

עוד יכתבו הרבה על אדמורו"תו שידעה עליות ומורדות, תקופות סוערות, לא היתה כמעט חסידות כלשהי שעברה תהליך של מינוי יורש עצר, רב לויזניץ בני ברק שהודח והושפל, סולק בבזיונות שקשה לתאר, גלה לגלות קשה ומרה במשך של 18 שנה, את מקומו תפס האח הצעיר שבטוח היה כי הוא יורש את ויזניץ כולה, אבל בשמים רצו אחרת, והגלגל שוב הסתובב על ויזניץ, ועתה התפלגו לשתי מחנות

למרות כל הביקורת וכל מה שכתבתי במשך שנים על התנהלותה של וויזניץ בפרשיות הכי קשות וסוערות בתוכה, במיוחד על רדיפתו של ר' ישראלצ'ע, אי אפשר בשורות אלו מבלי להעלות על נס את יחודיותו של האדמו"ר שהשכיל להבטיח את ויזניץ ולא להשליכה למצב כפי שקרה בסאטמאר באבוב ומקומות אחרים. גם אם נכון שהבן הצעיר הקים חסידות משלו, אבל יחסית לכל מקום אחר, יש סדר. גם אם נכון שהאח הצעיר לא יוותר על מה שהוא מאמין שהוא יורש לא פחות מאחיו, וגם אם הסבירות אומרת שניצבים אנו בפני תקופה סוערת, ובכל זאת, הוא החליט כפי שהחליט, עשה זאת בזמן הנכון ולעיני כל. גם אם טענו אנשי האח הצעיר כי ניצלו את חולשתו, אסור לשכוח כי בכל מקום כך. גם הגיס האהרוני טוען כי האבא שלו כבר לא ידע מבחייכון וביומייכון כאשר חילק את סאטמאר. האמת המרה היא, שגם הסאטמארי וגם הויזניצער שניהם ידעו מה שהם עושים, ועשו זאת מפני שהגיעו למסקנה שזה מה שטוב לעתיד של הקהילה

כינוס לשם מה? - האם יש להם אלטנרטיבה, או פתרון? הם יזיקו יותר מאשר יועילו

האש בוערת ומתלקחת והם כלל לא ממהרים. התכנסו בחודש אלול, ועתה הם מכריזים על כינוס בער"ח סיון, האם באמת מדובר באש אוכלת ההורסת כל חלקה טובה? אם כן, איך זה שיש להם זמן וכלל לא ממהרים, לוקח להם שלשת רבעי שנה מכינוס לכינוס

קבוצת עסקנים ורבנים החליטו לכנס כינוס ענק של כחמישים אלף איש באצטדיון בקווינס, בראש יישבו האדמורי"ם מסקווירא וסקולען יחד עם משגיח ישיבת לייקואוד הרב סולומון ויזעקו נגד הטכנולוגיה. לטענתם, - וכולנו מסכימים עמם - זו הורסת כל חלקה טובה, ההתפתחות הטכנולוגית הוא האיום הגדול ביותר על עתיד היהדות החרדית, היא ממיטה אסון על כל החוגים ללא הבדל, אין בית אשר אין שם מת, אין דרך איך להמלט מן הצרה הזו

מה שבטוח וכולם יסכימו, כי אין דרך כלשהי לרבני היהדות החרדית לעצור בעד פיתוח הטכנולוגיה. מדובר בתחרות קשה, בכל כמה חדשים מפתחים משהו חדש המאיים עוד יותר וגורם לאסון רוחני כבד יותר. נדמה, כי השטן שובת, אין לו עוד כל צורך לעבוד, המתחרים ביצירת הטכנולוגיה עושים בשבילו את העבודה

יכול מי להסביר לי, מה ישיגו הרבנים הללו בכינוס הענק שיעלה מיליונים באיצטדיון בקווינס. האם זו תמנע את ההתפתחות הטכנולוגית? או נלך יותר רחוק ונשאל, האם זה ימנע מאחד ויחיד שיתנזר מן הטכנולוגיה הזו? אין ילד שאינו מודע בימינו לסכנה הזו, ומי שמבקש להתנזר מתנזר, ומי שזקוק לחיזוק הוא נמצא בסביבתם של רבנים משגיחים משפיעים המחזקים אותו. ומי שלא מוותר על הטכנולוגיה הזו, לא יוותר עליה גם לאחר הכינוס הזה

בואו נשוב קצת אחורנית לוועידת אגודת ישראל, שם הכריזו על מאבק נגד הטכנולוגיה, נגד הטלפונים הניידים, האינטרנט ודומיהם. האם יש מי מראשי אגודת ישראל שוויתר על טלפונים שאפשר להתחבר עימם לאינטרנט ואפשר להתכתב אחד עם השני? אין אחד כזה. כולם ממשיכים בטענה הישנה נושנה כי הם צריכים זאת לעבודה. מה יעצור אותם בכינוס כזה, האם הם לא יזדקקו עוד לאינטרנט לפרנסה?

נדמה שיש לנו עסק עם עסקנים שכל מטרתם הוא 'כינוס לשם כינוס' ולא 'כינוס לשם תועלת'. מפני שמכינוס כזה לא תצמח תועלת כלשהי. ההיפך, זה יגרום להרחיק עוד יותר צעירים שיגלשו בסתר ואז הסכנה גדולה פי כמה מפני שאי אפשר לעקוב אחר מעשיהם. כשמי גולש מן הבית או בכל מקום ציבורי, אפשר לעקוב אחר גלישותיו ולא יעיז לגלוש היכן שאסור

הדרך היחידה להלחם בטכנולוגיה, הוא על ידי יצירת אלטרנטיבה. עלינו לנצל את הטכנולוגיה הזו ליצירת חומרים ומכשירים שישרתו את היהדות, למלאות אותם בטוב, בחיוב, בתועלת, ולחנך דור איך להשתמש בטכנולוגיה בצורה נכונה. כמו שאנו מחנכים נהג חדש מלמדים אותו איך לנהוג ברכב, כמו שמלמדים ילד איך לחצות כביש ואיך להזהר בדרכים, כך חייבים לחנך את הדור הצעיר והמבוגר איך להשתמש במחשבים ובכל טכנולוגיה אחרת בצורה נכונה, כאן נשיג הרבה יותר מכינוסים, שפרט לקצת כבוד לכמה דוברים ולדיווחים בעיתונים לא נשיג דבר

עבודה זרה - לחסידים דמינו פארענצ'עס בלייקוואוד

תאמרו בודאי כי בפורים מותר הכל, אבל למדנו כי בפורים לומדים את האדם האמיתי. בכל השנה פורים, האדם מתחפש, הוא לא רוצה שיכירו את האמת שבו. בפורים מתבטא האדם האמיתי אתה לומד עם מי יש לך עסק

אין זה סוד כי המתנגדים בדורות האחרונים הפכו לחסידים ומבחינה מסויימת גרוע מחסידים, מפני שהם לקחו מן החסידים את כל הרע והמכוער, מן הטוב הם לא רוצים. והנה בפורים מה מצאנו שוב בלייקוואוד, פארענצ'עס. גם ראשי הישיבות רוצים פארענצ'עס להוכיח לאדמורי"ם שגם הם יכולים למלאות פארענצ'עס ולשחק אותה לא פחות טוב

הגר"א, ורבני שקלוב, בריסק וכמה מקומות אחרים מי שלחמו בחסידים מלחמת חרמה מתגלגלים בקברם ולא מאמינים לאן שהרחיקו אנשיהם שלהם מי שאמורים היו לתעב כל מנהג ודרך חסידי. גם אם אין להם כוונה רעה, רק בשל והייתם נקיים ומראית עין אסור היה לעשות כמנהגי החסידים

אבל שוב לומדים אנו, כי המתנגדים של ימינו מודים כי דרך החסידים היא הנכונה וטובה, כי אחרת לא היו עושים כמותם. עובדה היא, שוחטים היום בסכינים מושחזים (געשליפענע חלפים) ולא כשחיטת המתנגדים בימי הגר"א, לא עוד בית כנסת אחד בכל עיר אלא הרבה בתי כנסת, לא עוד אגודה אחת בלבד, אלא יוצאי פונוביז', יוצאי סלבודקה, יוצאי לייקוואוד, ויוצאי תורה ודעת כמו החסידים

יחצנו"ת מקלקלת - גם אם ירצו עורכי 'ידיעות אחרונות' לשנות כיוון הם לא יכולים


מה הם מחפשים שם זו שאלת השאלות. אולי בגלל שמדובר היה בימי הפורים אז כבר אין שאלות מדובר בונהפוך הוא, ובכל זאת האם באמת נפשם חשקה בתורה, או שמשהו אחר מסתתר מאחורי הענין

השאלה הראשונה והעיקרית היא, מי עומד מאחורי הביקור הזה, עורכי 'ידיעות אחרונות' או יחצני"ם שלהם כוונות אחרות. מי שישים לב, בזמן האחרון עושים הליטאים כל מאמץ להביא עיתונאים לישיבות בעיקר בפונוביז', במטרה לקנות אותם לקראת המאבק הקרוב בענין עתיד בחורי הישיבות. אבל האם באמת חושב מי שבזכות אותן ביקורים ישתנה יחסם אל הישיבות ומעתה 'ידיעות אחרונות' לא יכתוב יותר נגד 'ההשתמטות', או שמקסימום יכתבו כמה מילים טובות על כך שבחורי ישיבה יושבים ולומדים תורה. אבל האם הם מסכימים עם דרכה של תורה, האם מי מהם השתכנע כי כל בחור בלי יוצא מן הכלל לומד בישיבה עד לפחות שיש לו 2 ילדים ורק אז אפשר לחשוב על שירות צבאי, או שדעתם לא משתנית כי כולם צריכים להתגייס, פרט אולי למספר של 'עילויים' כלשונם של מי שמציעים להקציב מספר של בני ישיבות להם מותר יהיה ללמוד ולא להתגייס

אני לא פוסל את היחצנו"ת בענין, מפני שזה מוריד קצת את האנטיות. אבל מאידך האם הם יכולים לשנות כיוון, בהחלט לא. אסור לשכוח, זו לא הפעם הראשונה שנחום ברנע ואיתן הבר ביקרו בישיבות, הם ראו זאת גם לפני כן, מדובר במשהו שלא זר להם כלל. הם ידעו כי הפעם הם עושים זאת לאור הזרקורים, ויתכן כי הם דוקא חושבים שזה משרת אותם להוכיח כי הם 'אובייקטיבים' חקרו ושמעו את שני הצדדים, ואז יהיה להם קל בהרבה לכתוב מה שיכתבו בטענה כי ראו וכותבים ממה שראו, וזה לא יהיה לטובתנו

עדיף אולי היה שלא היו מביאים אותם ונמשיך לטעון כי מדובר באינטרסנטים, חילונים אנטי דתיים, מאשר שיוכלו להציג את עצמם כמי שראו את שתי העולמות והשתכנעו בצורה ודרך, שלאו דוקא תיטיב עמנו

שאלה אחרת, לשם מה התמונות וצילומי הוידאו. אם התכוונו רק להרגיע או לשכנע את עורכי העיתון, מספיק היה שהיו מביאים אותם מבלי שמפרסמים זאת בכל העולם. הפרסום הזה עושה להם טוב מצד אחד, ומזיק מצד אחר, מפני שלא יוכלו לומר את האמת מה חשו במקום ומה דעתם עתה. הם לא יסכנו את עצמם עם ציבור שהוא אנטי וימשיך להיות כזה. מי שישים לב, הצלמים לא היו מצלמי 'ידיעות אחרונות' אלא צלמים חרדים, האם באמת במקרה זה הם משרתים את המטרה, או שירתו את העיתונים והאתרים החרדים למיניהם, והזיקו לאינטרס של הציבור החרדי

בנוסף, אם כבר יחצנו"ת האם לא קלטו כי הזמנת עורכי עיתון גורם אוטומטית לרוגז של העיתונים האחרים שראשיהם לא הוזמנו, ויכו פי שתיים בחרדים?

יום שני, 12 במרץ 2012

סגן השר מכה את ראש העיר?

אנו עדיין באווירת פורים, תמונה כזו לא מוצאים בכל יום, סגן שר החינוך מנחם אליעזר מוזס תופס את ראש עירית בית שמש משה אבוטבול בצורה ודרך שהוא כמעט וחונק אותו

יום ראשון, 11 במרץ 2012

אוי לאותה בושה - פסטיבל ה'שבעה' - תחרות של גלריות

הוא לא התחיל בזה אבל הוא הרבה אשם בזה, זו תקופה שאנו מוצאים דבר חדש, 'שבעה' לא עוד שבוע קשה של התבוננות והספד, אלא תחרות של גלריות, מרגע הפטירה עסוקים בכמה אנשים אפשר להביא ומי יציג יותר תמונות, והגיעו הדברים לידי כך, שמזמינים צלמים המספקים מידי יום גלריות של מנחמים

יכול מי להסביר לי לשם מה זקוקים לגלריות הללו, מה זה נותן לנשמתו של הנפטר או הנפטרת, האם זה מה שחשוב להם בשעה כזו, או שמא מנצלים את ה'שבעה' ליחסי ציבור לקידום פוליטי וקהילתי

זו תקופה, שכאשר יושבים 'שבעה' מי שיש להם ענין ביחצנו"ת, ה'שבעה' הפך להיות מעין חתונה, מציגים גלריות של מי שבאו, כל מי שרק יכול מציג גלריה ארוכה יותר, והשאלה היא, איך הגענו למצב הזה שלא קולטים עוד את משמעות ה'שבעה', במקום להיות עסוקים עם הנפטר או הנפטרת עסוקים בכמה תמונות אפשר להציג ומי חזק יותר מי הצליח להביא יותר אנשים

אוי לאותה בושה, שמי שמכונים רבנים, מי שצריכים להוות דמות לציבור משחקים במשחקים כאלו, משפילים את עצמם, וגורמים לציבור החרדי נזק בל ישוער, במיוחד לחינוך החרדי, שהכל הפך לענין של יחצנו"ת וקידום, ולא עוד תוכן

יום שישי, 9 במרץ 2012

מסחור ישועות, תחרות פרועה, ולעג מערכים קדושים

זה עובר כל גבול, עד כדי שהיום מתלוצצים ומספרים כי אנשי 'ועד הרבנים' גנבו שלשת אלפים ישועות מ'קופת העיר', ומחלקים במבצע אלפיים ישועות במחיר מוזל. כל הנושא הזה של מי שזקוק באמת לישועה הפך להיות זול והפקר, עד כדי שלא עוד מקורות אמיתיים לישועה כפי שחיינו ולמדנו זה דורות, אלא מי שמשלם יותר מובטח לו יותר. אנחנו למדנו כי ישועה אינה נמדדת בכסף, ואף צדקה אין זה משנה כמה שאתה נותן אלא איך שאתה נותן, באו הקרנות החדשות בתמיכתם של המתחרים השווער והאיידים (החתן וחמיו) זה בעד 'ועד הרבנים' וזה בעד 'קופת העיר' והרס את כל אשר בנו חז"ל אבותינו ורבותינו זה מאות בשנים, עשו מכל הענין לעג וקלס, עד כדי שללא כל בושה מתחרים בערב פורים בעיתונים זה לצד זה, כשהרב אלישיב מכריז אני נתן בפורים מתנות לאביונים ל'ועד הרבנים' ור' חיים קנייבסקי מכריז כי הוא נותן מיד אחר התפילה מתנות לאביונים לקופת העיר, והציבור עומד ומשתומם ושואל את עצמו לאן הגענו ומה עושים עתה, האם רצים לתת לשתי הארגונים ולמי נותנים קודם, ועל כולם כמה נותנים

זה לא יאומן, כשמי מצלצל לאחד מהארגונים הללו ומספר על איזו צרה או בעיה, מציבים לו מחיר עבור 'ישועה', וכשמנסים להסביר כי אין להם את הסכום הזה או כי הארגון האחר נותן יותר בזול, לא מוכנים לוותר, עומדים על המחיר כאילו שקונים זהב

טיפש הוא מי שבכלל מתקשר לארגונים הללו, וטיפש עוד יותר מי שמאמין לבדיחות שלהם כאילו יתפללו ארבעים יום או כל סיפור אחר. מבלי חלילה לפגוע בערך הצדקה שהוא ענין בפני עצמו, הדרך כפי שאותם ארגונים מציגים אותה, ובמיוחד התחרות הפרועה בעיתונות החרדית, צריכה להדאיג את כל מי שיקרים לו ערכי היהדות

תפילות גדולים וצדיקים אינם נמדדים עם 'ועד הרבנים' או 'קופת העיר'. לא הייתי כותב מילה אחת אם הארגונים הללו היו מתנהלים בצורה דיסקרטית ומכובדת. הדרך כפי שהם עושים זאת הוא בושה, וטיפש הוא מי שנותן להם פרוטה אחת