בעולמם של חרדים

יום ראשון, 31 במאי 2020

גנב מכונת ATM וביקש להכריח אוטובוס להעלות את זה

מהומות גדולות בארצות הברית, בקבוק תבערה לעבר שוטרים בקראון הייטס - חדשות DFN מהומות בקראון הייטס היהודית בשישי בערב. שתי אחיות נעצרו לאחר שזרקו בקבוק תבערה לעבר ניידת משטרה, ארגון השמירה היהודי המקומי, המליץ לתושבים לא לצאת לרחוב ללא סיבה מוצדקת, ואם יש צורך לצאת, אז הארגון ממליץ לצאת בקבוצות. סוכנות רכב של מרצדס נהרסה ומכוניות יוקרה נהרסו.

השיגור לחלל

שיגור היסטורי

הערבים מסתערים על אל אקצא לאחר חדשיים שהיה סגור

מצפצפים ונוזפים

מצא כסף וחילק

בושה וחרפה

דב אייכלר: בושה וחרפה! ההתפרצות היא בבית ספר חילוני למהדרין אבל האילוסטרציה: תלמידים חרדים. מסך יותר חשוך מזה כבר לא יכול להיות.

ליפקין ב'המבשר': אם הגימנסיה היה שם של ישיבה - היה מצעד של אנתרופולוגים ופרשנים בתקשורת לגנות את הציבור החרדי והקלות הבלתי נסבלת של ההדבקה במגזר.

התבלבלו במסיכות?

כך נראה היום אורלנדו שבפלורידה - מניו יורק עברו לשם בגלל שנמאס מהמצב בניו יורק

הדייגים

השחורים בניו יורק שרפו מכונית משטרה

מצה שיטת להפטר מה...

מסיכות בטיש בויזניץ

ישראל כהן בתיעוד בטויטר: ‏ויז׳ניץ - המשב״קים והגבאים עם מסכות ושמירה על ההנחיות בטיש נעילת חג בשילוב שמחת פארשפיל לנכד האדמו״ר.

איך שמרו עליהם חיים

תמונה פנורמית של גלקסיית שביל החלב

תמונה פנורמית של גלקסיית שביל החלב

תמונה שמורכבת מ45! תמונות,

צולם בחמוקי ניצנה שבנגב
צמוד לגבול מצרים. (כמעט שנכנסתי בטעות לגבול המצרי,
רדפו אחרי כמה חיילים)

צילום: מיקי שפיצר

דרשה מיוחדת על ברכת התורה .והטעם שנמשלה לאשה.מפי הרב דוד חבושה

ההתחזקות היומית

החיזוק היומי - הרב אליהו רבי

שלום וברכה מורי ורבותי!

ישנם אנשים שמנסים להצליח בחיים, להצליח בעסק, בכלכלה, להצליח בזוגיות, להצליח בחינוך הילדים.

הם עושים כל מה שאומרים להם, אבל עדיין משהו חסר, והם רואים את ההצלחה מרחוק, רואים את ההצלחה בבתי השכנים, רואים את ההצלחה אצל כל הסובבים, אבל כאן בשטח הפרטי שלהם ההצלחה לא קיימת.

והם שואלים: "עשיתי וביצעתי את כל ההוראות, מה חסר לי?".

שימו לב לדבר אחד שמבדיל בין האדם לבין ההצלחה.

רבותינו במדרש (ב"ר צח, טו) מספרים שכאשר בני גד ובני ראובן בקשו ממשה רבינו נחלה מעבר לירדן, נתן להם משה רבינו את הנחלה בתנאי שכאשר כל עם ישראל עולים לארץ ישראל, הם מצטרפים אליהם, נלחמים יחד איתם, ורק לאחר מכן חוזרים לנחלתם.

בני גד ובני ראובן בנו עיירות לבנים ולנשים שלהם, השאירו אותם שם, עלו לארץ ישראל למשך ארבעה עשרה שנה, שבע שנים של מלחמה ושבע שנים של חלוקה, רק לאחר ארבע עשרה שנה הם חזרו.

מה קרה כאשר הם חזרו?

התפתחה שם מלחמה נוספת, אבל היה משהו שגרם לבנים שלהם ולהם לנצח את כל האויבים.

כאשר הם נפרדו, גם הבנים וגם האבות קיבלו על עצמם עד לפגישתנו הבאה אנחנו לא הולכים להתגלח, לא הולכים לספר את מחלפות ראשינו, מאותו רגע הם לא ביקרו אצל הספר, לא התגלחו ולא הסתפרו, אלפי הזדמנויות היו להם להתגלח ולהסתפר והם לא עשו את זה כי הם הודיעו: "עד למפגש הבא שלנו אנחנו הולכים להישאר נזירים".

אתם יודעים מה קרה? כל בוקר הם קמו והסתכלו אחד על השני וזכרו: "אנחנו בדרך הניצחון, אנחנו בדרך להצלחה, אנחנו בדרך למפגש הרחוק הזה", ובזכות זה הם הצליחו ונפגשו ולמרות כל המלחמות שהיו, הם ניצחו והצליחו לשוב ולהתאחד.

לפעמים מה שחסר לך זה אותו ביטחון אמיתי בהצלחה, אתה לא רואה את עצמך מנצח, אתה לא רואה את עצמך מצליח, ואתה מזמין לך את ההפסד.

מעבר לכל מה שאתה עושה, ביצעת את ההוראות? כעת תסתכל בעיני רוחך ותראה את עצמך בניצחון, תראה את עצמך בכסא המיוחל, תראה את עצמך עם אותו אושר רוחני או גשמי עליו אתה עובד, וזה המתכון המושלם להצלחה.

ברוכים תהיו!

ההתחזקות היומית - אנגלית

החיזוק היומי - הרב אליהו רבי

שלום וברכה מורי ורבותי!

ושוב הגענו לשעת חינוך הילדים שלנו, או ליתר דיוק לשעת חינוך ההורים!

אתם מכירים את ההורים האלה שמתלוננים שוב ושוב על כך שהילדים שלהם לא מבינים איך הם צריכים באמת להתנהג?

אתם מכירים את ההורים אנשים שמספרים לנו שוב ושוב עד כמה הם התחכמו להסביר לילדים איך צריכים לנהוג ומה אסור לעשות, והילדים עושים בדיוק את ההיפך?

ישנו כלל עצום בחינוך הילדים!

והכלל הוא, ילדים אינם מבינים רמזים, אל תצפה מהבן שלך להבין את הרמזים שהיית מצפה מחבר שלך להבין, אל תצפי מהבת שלך להבין את הרמזים שהיית מצפה מעובדת שלך להבין.

החיים, עם השנים, נותנים יותר להכיר יותר מידי את השקר, והשקר מלמד אותנו להבין גם רמזים, להבין גם ציניות, ילד לא מבינה זאת.

ילד שישמע מאמא שלו: "אני כל כך שמחה שאתה נכנס לבית עם נעליים מלוכלכות ומטונפות מלאות בבוץ, כי זה אולי סוף סוף לגרום לאבא שלך להבין שהגיע הזמן לעשות ספונג'ה", מסוגל להבין שאמא שלו באמת אוהבת את הבוץ, באמת אוהבת את נעליו המלוכלכות, למרות שהיא תאמר זאת חמישים פעם, כי הילד צריך להבין את הדברים הפשוטים והברורים של החיים.

"בני היקר, אני עמלה מאוד בניקיון הבית, כאשר אתה נכנסים עם נעליים מלוכלכות, אתה גורם לי לחזור ולנקות שוב ושוב, אני מבקשת ממך, יש שטיחון בכניסה לבית בחדר המדרגות, אנא צחצח את נעליך בטרם אתה חודר לבית, ורק לאחר מכן תעשה זאת ונקבל אותך באהבה".

הרמזים גורמים לילדים שלנו להתבלבל בכוונות שלנו וככל שהם קטנים יותר, כך הבלבול גדול יותר.

לא משאירים מקום לטעויות, לא משאירים אפשרות לתהיות, מסבירים מה שאנחנו רוצים בצורה הברורה ביותר, הנחרצת ביותר, ועם הרבה מאוד אהבה, וזוכים לראות ילדים שמיישרים איתנו קו, וממשיכים איתם יחד עד לנחת המושלמת אותה אנחנו מצפים מהם.

ברוכים תהיו!

קריאת ולימוד ה' פסוקים מספר דברים על פי הנהגת כבוד האדמו"ר לימים אלו:

יום ראשון ח' סיון
{כד} מַמְרִ֥ים הֱיִיתֶ֖ם עִם-יְהֹוָ֑ה מִיּ֖וֹם דַּעְתִּ֥י אֶתְכֶֽם:
{כה} וָֽאֶתְנַפַּ֞ל לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֗ה אֵ֣ת אַרְבָּעִ֥ים הַיּ֛וֹם וְאֶת-אַרְבָּעִ֥ים הַלַּ֖יְלָה אֲשֶׁ֣ר הִתְנַפָּ֑לְתִּי כִּֽי-אָמַ֥ר יְהֹוָ֖ה לְהַשְׁמִ֥יד אֶתְכֶֽם:
{כו} וָֽאֶתְפַּלֵּ֣ל אֶל-יְהֹוָה֘ וָֽאֹמַר֒ אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֗ה אַל-תַּשְׁחֵ֤ת עַמְּךָ֙ וְנַֽחֲלָ֣תְךָ֔ אֲשֶׁ֥ר פָּדִ֖יתָ בְּגָדְלֶ֑ךָ אֲשֶׁר-הוֹצֵ֥אתָ מִמִּצְרַ֖יִם בְּיָ֥ד חֲזָקָֽה:
{כז} זְכֹר֙ לַֽעֲבָדֶ֔יךָ לְאַבְרָהָ֥ם לְיִצְחָ֖ק וּֽלְיַֽעֲקֹ֑ב אַל-תֵּ֗פֶן אֶל-קְשִׁי֙ הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה וְאֶל-רִשְׁע֖וֹ וְאֶל-חַטָּאתֽוֹ:
{כח} פֶּן-יֹֽאמְר֗וּ הָאָרֶץ֘ אֲשֶׁ֣ר הֽוֹצֵאתָ֣נוּ מִשָּׁם֒ מִבְּלִי֙ יְכֹ֣לֶת יְהֹוָ֔ה לַֽהֲבִיאָ֕ם אֶל-הָאָ֖רֶץ אֲשֶׁר-דִּבֶּ֣ר לָהֶ֑ם וּמִשִּׂנְאָת֣וֹ אוֹתָ֔ם הֽוֹצִיאָ֖ם לַֽהֲמִתָ֥ם בַּמִּדְבָּֽר:

כי לא תשכח מפי זרעו - הלימוד היומי בזוהר הקדוש לק"ק "שובה ישראל"

תקוני הזוהר - דף ג:
וְכָל קֶשֶׁר אִיהוּ מִסִּטְרָא דְאָת י', וּתְרֵין קִשְׁרִין אִנּוּן, דְּאִנּוּן קֶשֶׁר דְּרֵישָׁא קֶשֶׁר דִּדְרוֹעָא שְׂמָאלָא, וְאִנּוּן י''י מִן יאהדונה''י, יהו''ה אַרְבַּע פָּרָשִׁיָּין דִּתְּפִלֵּי, וְרָאוּ כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי שֵׁם יהו''ה וכו' (דברים כח י), אדנ''י אַרְבַּע בָּתֵּי דִתְּפִלֵּי, אהי''ה אֲשֶׁר אהי''ה מִלְּגָאו דִתְּפִלֵּי, בְּכ''א אַזְכָּרוֹת דִּתְּפִלִּין דְּרֵישָׁא וּבְּכ''א אַזְכָּרוֹת דִּתְּפִלִּין דְּיָד, וְדָא אִימָּא עִלָּאָה, תְּפִלֵּי דְמָארֵי עָלְמָא קָארִינָן לֵיהּ, תְּפִלִּין עַל רֵישָׁא דְעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, כָּסֵי לֵיהּ אִימָּא בְּגַדְפָהָא דְאִינוּן רְצוּעִין דִּתְּפִלֵּי, וְקָשְׁרִין לֵיהּ יִשְׂרָאֵל בִּשְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה בִּתְּפִלִּין דְּיָד, וְלֵיהּ אָמְרִין שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, בְּרָא דְסָבָא דְסָבִין, וְדָא חָכְמָה עִלָּאָה, וְעַל שְׁמֵיהּ אִתְקְרֵי עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא יִשְׂרָאֵל, שִׁיר אֵ''ל שִׁיר מִשְּׂמָאלָא שִׁיר דִּלְוִיִּם, אֵ''ל מִימִינָא דְכַהֲנַיָּא, עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא (דף ג ע''ב) יִשְׂרָאֵל כְּלִיל תַּרְוַיְהוּ, חָכְמָה נָחִית בְּבִרְכָתָא דְכַהֲנָא בִּימִינָא, וּבֵיהּ הָרוֹצֶה לְהַחְכִּים יַדְרִים, אִימָּא נָחִית בִּקְדוּשָׁה דְלֵיוָאֵי מִשְּׂמָאלָא, וּבֵיהּ הָרוֹצֶה לְהַעֲשִׁיר יַצְפִּין, עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא קִשּׁוּרָא דְתַרְוַיְהוּ יִחוּדָא דְתַרְוַיְהוּ.

אוּף הָכִי יְסוֹד חַי עָלְמִין, קִשּׁוּרָא דְעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא וּשְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה, בְּאָן אֲתַר בִּצְלוֹתָא, דְבֵיהּ כְּלִילָן חַ''י בִּרְכָאָן, וּבֵיהּ מִתְיַיחֲדִין תְּרֵין שְׁמָהָן כַּחֲדָא אִינוּן יאהדונה''י, וְחִבּוּרָא דִתְרֵין שְׁמָהָן צְרִיכִין בַּחֲשַׁאי, וְרָזָא דְמִלָּה (יחזקאל א כה) בְּעָמְדָם תְּרַפֶּינָה כַנְפֵיהֶן, בְּעָמְדָם יִשְׂרָאֵל בִּצְלוֹתָא דְעַמִּידָה חֵיוָון תְּרַפֶּינָה כַנְפֵיהֶם דְּלָא לְמִשְׁמַע בְּהוֹן קָלָא, דְּתַמָּן קוֹל דְּמָמָה דַקָּה (מ''א יט יב), קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים דְּאִיהוּ בְּעַמִּידָה, בְּגִין דְּתַמָּן קָאָתָא מַלְכָּא.

דְּהָא בְּרוּחַ גְּדוֹלָה וּבָרַעַשׁ וּבָאֵשׁ, דְּאִשְׁתַּמְעוּן בְּהוֹן גַּדְפֵי חֵיוָון לָא אָתָא מַלְכָּא, אֶלָּא בְּקוֹל דְּמָמָה דַקָּה, דְאִיהִי בָּתַר רוּחַ רַעַשׁ אֵשׁ, וְאִיהִי רְבִיעָאָה לוֹן, וַעֲלַיְהוּ אָמַר יְחֶזְקֵאל (א ד), וָאֵרֶא וְהִנֵּה רוּחַ סְעָרָה בָּאָה מִן הַצָּפוֹן, עָנָן גָּדוֹל, וְאֵשׁ מִתְלַקַּחַת, הָא אִינוּן תְּלַת, דִּרְכִיבִין בְּהוֹן תְּלַת אַתְוָון הו''ה, קוֹל דְּמָמָה דַקָּה דָא י' מִן הוה''י, וְאִיהִי י' מִן אדנ''י, תַּמָּן קָא אָתָא מַלְכָּא דְאִיהוּ יהו''ה. דְּכָל הֲוַיָּ''ה דְשַׁלִּיט ה' עַל ו' ה' עַל י' נוּקְבָא אִיהִי הַהֲוַיָּ''ה, כְּגוֹן טִפָּה דְנוּקְבָא כַּד שַׁלִּיט עַל טִפָּה דִדְכוּרָא בַּת אִיהִי.

אָתָא אֵלִיָּהוּ וְכָל מָארֵי מְתִיבְתָּא, וְאִשְׁתַּטְחוּ קַמֵּיהּ וְאָמְרוּ, סִינַי סִינַי מָאן יָכִיל לְמֵימַר מִלִּין קַמָּךְ, אֶלָּא בְּקוֹל דְּמָמָה דַקָּה, דִבְפוּמָךְ קָא אָתֵי מַלְכָּא, קוּם אֵלִיָּהוּ תַּקֵּין לְבוּשֵׁי מַלְכָּא וּמַטְרוֹנִיתָא, דְאַנְתְּ כַּהֲנָא, תַּקֵין לֵיהּ לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אַרְבַּע בִּגְדֵי לָבָן, וְאַרְבַּע בִּגְדֵי זָהָב לְמַטְרוֹנִיתָא, דְאִתְּמַר בָּהּ (תהלים מה יד) כָּל כְּבוּדָּה בַת מֶלֶךְ פְּנִימָה מִמִּשְׁבְּצוֹת זָהָב לְבוּשָׁהּ.

אַרְבַּע בִּגְדֵי לָבָן כֻּלְּהוּ רַחֲמֵי בִּשְׁמָא דְיהו''ה, וְלֵית מָאן דְמָחִיל בְּהוֹן עִִרְיָין אֶלָּא אִיהוּ, אַרְבַּע בִּגְדֵי זָהָב כֻּלְּהוּ דִינָא מִסִּטְרָא דְאדנ''י, וְלֵית מָאן דְּמָחִיל עַל עֲבוֹדָה זָרָה אֶלָּא אִיהִי, דְּשַׁלְטָאן שִׁפְחָה בַּאֲתַר דִּגְבִירְתָּהּ.

כִּשְׁמֵיהּ כֵּן כָּרְסְיֵיהּ, כֵּן לְבוּשֵׁיהּ, וּבְאִלֵּין לְבוּשִׁין לָא אִתְלַבַּשׁ עַד כְּעַן מִיּוֹמָא דְאִתְחֲרַב בֵּי מַקְדְּשָׁא, דְּהָא כְתִיב (ישעיה נ ג) אַלְבִּישׁ שָׁמַיִם קַדְרוּת, וּשְׁכִינְתָּא אִתְּמַר בָּהּ (שיר א ו) אַל תִּרְאוּנִי שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחוֹרֶת, בְּגִין דְּאִיהִי בְּגָלוּתָא, וְכָרְסַיָּא דִילָהּ פְּגִימָא בְּחוֹבִין דְּיִשְׂרָאֵל, דְּתַמָּן נִשְׁמָתִין דְּיִשְׂרָאֵל, וּבְגִין דָּא זַכָּאָה אִיהוּ מָאן דְּתַקִּין לָהּ כָּרְסַיָּא בִּצְלוֹתָא דִילֵיהּ, בְּפִקּוּדִין דִּילֵיהּ, בָּתַר דְּאִיהוּ מִתַּמָּן כָּרְסַיָּיא פָּגִים בְּגִינַיְהוּ, וְאִסְתַּלַּק שֵׁם יהו''ה מִתַּמָּן, דְּאִיהוּ לָא שַׁרְיָא בַּאֲתַר פָּגִים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ויקרא כא כא) כָּל אִישׁ אֲשֶׁר בּוֹ מוּם לֹא יִקְרָב, אוּף הָכִי בְּנִשְׁמָתָא פְּגִימָא לָא שַׁרְיָא.

זַכָּאָה אִיהוּ מָאן דְּאַשְׁלִים נִשְׁמָתֵיהּ, לְשַׁרְיָא בֵּיהּ שֵׁם יהו''ה, וְעָבִיד לֵיהּ כָּרְסַיָּא לְגַבֵּיהּ, וְזַכָּאָה פּוּמָא דְמִתְחַבֵּר בָּהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עִם שְׁכִינְתֵּיהּ דְאִיהוּ תּוֹרַת יהו''ה, וְזַכָּאָה אִיהוּ מָאן דְלָבִישׁ מַלְכָּא וּמַטְרוֹנִיתָא בַּעֲשַׂר סְפִירָן דִּבְּרִיאָה, דִכְלִילָן בְּשֵׁם יאהדונה''י, כִּשְׁמֵיהּ כֵּן לְבוּשׁוֹהִי.

וּמָאן דְּתַקִּין לֵיהּ סוּסְיָא, דְאִתְּמַר בָּהּ (שיר א ט)לְסוּסָתִי בְּרִכְבֵי פַרְעֹה דִמִּיתִיךְ רַעִִיָתִי, דְאִיהִי מֶרְכָּבָה דִילֵיהּ, דִּבְיוֹמֵי דְשַׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים אִיהוּ לָבוּשׁ לְבוּשֵׁי מַלְכוּתָא, דְאִינוּן עֵשֶׂר סְפִירוֹת דִּבְּרִיאָה, וּבְיוֹמֵי דְחוֹל לָבִישׁ עֵשֶׂר כִּתּוֹת דְּמַלְאָכַיָּא, דִמְשַׁמְּשֵׁי לוֹן לַעֲשַׂר סְפִירָן דִּבְּרִיאָה.

דְּעִִּשֶׂר סְפִירוֹת דַּאֲצִילוּת מַלְכָּא בְּהוֹן, אִיהוּ וְגַרְמֵיהּ חַד בְּהוֹן, אִיהוּ וְחַיּיוָי חַד בְּהוֹן, מַה דְּלַאו הָכִי בְּעֵשֶׂר סְפִירוֹת דִּבְּרִיאָה, דְלַאו אִינוּן וְחַיֵּיהוֹן חַד, לַאו אִינוּן וְגַרְמֵיהוֹן חַד.

משנת יאשיהו - לימוד ששה סדרי משנה בק"ק שובה ישראל ליום ראשון ח' סיון התש"פ

מסכת גיטין:
פרק ח - משנה ט
הַמְגָרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ וְלָנָה עִמּוֹ בַּפֻּנְדָּקִי, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, אֵינָה צְרִיכָה הֵימֶנּוּ גֵּט שֵׁנִי. וּבֵית הִלֵל אוֹמְרִים, צְרִיכָה הֵימֶנּוּ גֵּט שֵׁנִי. אֵימָתַי, בִּזְמַן שֶׁנִּתְגָּרְשָׁה מִן הַנִּשׂוּאִין. וּמוֹדִים בְּנִתְגָּרְשָׁה מִן הָאֵרוּסִין שֶׁאֵינָה צְרִיכָה הֵימֶנּוּ גֵּט שֵׁנִי, מִפְּנֵי שֶׁאֵין לִבּוֹ גַס בָּה. כְּנָסָה בְּגֵט קֵרֵחַ, תֵּצֵא מִזֶּה וּמִזֶּה וִכָל הַדְּרָכִים הָאֵלּוּ בָּהּ:

פרק ח - משנה י
גֵּט קֵרֵחַ, הַכֹּל מַשְׁלִימִין עָלָיו, דִּבְרֵי בֶן נַנָּס, רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, אֵין מַשְׁלִימִין עָלָיו אֶלָּא קְרוֹבִים הָרְאוּיִין לְהָעִיד בְּמָקוֹם אַחֵר. וְאֵיזֶהוּ גֵּט קֵרֵחַ, כֹּל שֶׁקְּשָׁרָיו מְרֻבִּין מֵעֵדָיו:

פרק ט - משנה א
הַמְגָרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ וְאָמַר לָהּ הֲרֵי אַתְּ מֻתֶּרֶת לְכָל אָדָם אֶלָּא לִפְלוֹנִי, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מַתִּיר. וַחֲכָמִים אוֹסְרִין. כֵּיצַד יַעֲשֶׂה, יִטְּלֶנּוּ הֵימֶנָּה וְיַחֲזוֹר וְיִתְּנֶנּוּ לָהּ וְיאמַר לָהּ הֲרֵי אַתְּ מֻתֶּרֶת לְכָל אָדָם. וְאִם כְּתָבּוֹ בְתוֹכוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁחָזַר וּמְחָקוֹ, פָּסוּל:

בבקשה מכולם להקדיש את הלימוד לרפואת כבוד הרב

מי האיש החפץ חיים - לימוד יומי הלכות לשון הרע לק"ק "שובה ישראל" ליום ראשון ח סיון התש"פ

הלכות רכילות כלל ה - ז
וְאִם כְּבָר עָבַר וְקִבֵּל רְכִילוּת, תִּקוּנוֹ, שֶׁיִּתְחַזֵּק לְהוֹצִיא הַדָּבָר מִלִּבּוֹ שֶׁלֹּא לְהַאֲמִינָם. וַאֲפִלּוּ אִם קָשֶׁה לוֹ הַדָּבָר לַחֲשֹׁב, שֶׁהַמְסַפֵּר בָּדָה אֶת כָּל הַדְּבָרִים מִלִּבּוֹ, יַחֲשֹׁב, אוּלַי הוֹסִיף המְסַפֵּר, אוֹ גָּרַע אֵיזֶה פְּרָט מֵהַמַעֲשֶׂה אוֹ אֵיזֶה תֵּבוֹת מֵהַדִּבּוּר, שֶׁאָמַר פְּלוֹנִי עָלָיו, אוֹ אָמַר בְּנִגּוּן אַחֵר, שֶׁעַל יְדֵי זֶה נִשְׁתַּנָּה הָעִנְיָן מִטוֹב לְרַע, וִיקַבֵּל עַל עַצְמוֹ עַל לְהַבָּא, שֶׁלֹּא לְקַבֵּל עוֹד לָשׁוֹן הָרָע וּרְכִילוּת עַל אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל, וְיִתְוַדֶּה עַל זֶה. וּבָזֶה יְתַקֵן הָאִסוּר שֶׁעָבַר, אִם לֹא סִפֵּר הַדָּבָר עֲדַיִן לַאֲחֵרִים.

בבקשה מכולם להקדיש את הלימוד לרפואת כבוד הרב