מנדלבליט

 הפרופסור משה כהן אליה:

‏מנדלבליט

‏היועמ"שית טוענת שעדות מנדלבליט שבועיים לפני הבחירות היא סוג של תעמולת בחירות. יש משהו אירוני באמירה הזו, או יותר נכון הודאה באשמה. אם העדות של הגורם העליון במערכת אכיפת החוק עשויה לסייע לנתניהו, מה זה אומר על התיקים האלה?

‏במשך שנים רבות נמנעתי מלהתייחס לתיקי נתניהו. התירוץ היה שמדובר בתחום הפלילי, ואני מומחה למשפט חוקתי ולא פלילי. אבל האמת היא שפשוט האמנתי במערכת אכיפת החוק. חשבתי שהיא שוקלת שיקולים ענייניים, והסתייגתי מדבריו של נתניהו על "ציד האדם" שעושים לו, לטענתו. לא אהבתי את התמונה המפורסמת שבה הוא גרר את שרי הממשלה לפתיחת משפטו בבית המשפט המחוזי בעיצומה של מגפת הקורונה. חשבתי שהוא מושחת וסתם מתבכיין כמו כל עבריין לכאורה שמגישים נגדו כתב אישום.

‏אבל האמת סופה לצאת לאור, וזו המהות של ההליך האדברסרי הפלילי. כי משפט פלילי, בניגוד למשפט חוקתי, הוא אנליטי יותר ומציב דרישות יחסית ברורות להוכחת כל אחד ממרכיבי העבירה. ומזה שלושת שופטי המחוזי בירושלים לא יכולים להתעלם. ואט-אט הסתבר לי, בין היתר כתוצאה מדיווחים שוטפים של העיתונאי העצמאי אלי ציפורי, יחד עם כנרת בראשי, מושיק קוברסקי, צוות פרויקט 315 ועיתונאים נוספים בימין, שמדובר בתפירה חמורה ביותר של תיקים פליליים חסרי בסיס, תוך הפרות חוזרות ונשנות של החוק, מתוך מטרה לסכל ראש ממשלה פופולרי שההגמוניה הישנה לא הצליחה לסכלו בבחירות.

‏על המעשה החמור הזה יש, בעיניי, שני אחראים ראשיים: שי ניצן ואביחי מנדלבליט. ניצן הוא האלים והכוחני, ומנדלבליט הוא הסמרטוט הנגרר, שלטענתו "מוחזק בגרון" על ידי ניצן. ומי שנתנו להם את הרוח הגבית לסיכול הממוקד הם שלושת ראשי היוריסטוקרטיה הישראלית: אהרן ברק, שלפי הפרסומים הבהיר למנדלבליט "מה הוא צריך להחליט"; ומני מזוז ואסתר חיות, ששינו את ההלכה שנקבעה בדיין נ' וילק, שלא אפשרה הפגנות ליד בתים פרטיים (בהינתן חלופה של משרד רשמי), ובכך אפשרו הפעלת לחץ על מנדלבליט תוך הטרדתו בביתו וזאת כדי להגיש כתבי אישום במקום שסביר להניח שהוא עצמו הבין שאין להם יסוד מספיק.

‏אבל נתניהו הוא אדם חזק. ובניגוד לציפיותיהם הוא הצליח לערער בבית המשפט חלקים מרכזיים בתיקים. ותוך כדי המשפט נחשף הקשר המשחית בין תקשורת, משטרה ופרקליטות. ולאחרונה התברר שהמשטרה פנתה באופן יזום לבן כספית במסגרת איסוף המידע נגד נתניהו. ככה נראית מערכת רקובה מהיסוד. ככה נראית היוריסטוקרטיה בפרפורי הגסיסה שלה.

‏וכך תיק מדינת ישראל נ' בנימין נתניהו הפך להיות התיק של בנימין נתניהו נ' פרקליטות המדינה. או ליתר דיוק: עם ישראל נ' היוריסטוקרטיה הישראלית.

‏ובקרוב נזכה לראות את עמית חדד צולב על דוכן העדים את מנדלבליט. וזה הולך להיות אירוע השנה. וכן, חשוב שאנשים ידעו לקראת הבחירות הקרובות כמה רקובה המערכת המושחתת של היוריסטוקרטיה הישראלית. זה בדיוק מסוג המידע שהם צריכים לדעת כשהם משלשלים את פתק ההצבעה לקלפי.