מרן החד"ה קוק שליט"א
יראה ופחד מיום הדין הנורא ועשי"ת
וצדקנו במשפט
א. בנוסח ברכת "השיבה" מסיימים "ומלך עלינו וכו' בצדק ובמשפט", ורגיל רבינו שליט"א לומר שהגם שהוא נוטה בנוסח התפלה לומר הכל כנוסח הספרדים, אבל כאן הוא לא מסוגל לומר כן, כי אם השי"ת ידון אותנו לפי ה"צדק" וה"משפט" אבוי לנו, כי מי יעמוד לפניך בדין, ולכן הוא מוכרח לומר "וצדקנו במשפט". [וכתב כן גם בספרו "עת רצון" ח"ב (עמ' רט). ע"ש]. וידוע שיש גורסים "וצדקנו בצדק ובמשפט".
ב. בימים שלפני יום הדין דשנת תשפ"ד, אשר בהם היה ניכר פחד הדין על פניו של רבינו שליט"א, ביקש רבינו שליט"א במודעה לרבים בתורת המלצה שיש בה תוספת יראה ופחד, שה"חזן" יאמר בסיום ברכת השיבה "וצדקנו במשפט", כדי שלא להכניס בלב השומע "חץ של פחד", ועדיף למתק בנוסח "וצדקנו במשפט".
דוד המלך חשש מהמשפט וק"ו מהצדק
ג. ובזהר הקדוש (פ' האזינו, דרצ"ב ע"א) איתא, שדוד המלך אמר (תהלים כו, ב), "בחנני ה' ונסני", שהרי אינני חושש משום דינים, וכפי שנאמר (תהלים יז, טו) "אני בצדק אחזה פניך", דלא מסתפינא למיקם בדינוי דצדק, ולבתר דחב, היה מפחד אפילו מן ה"משפט", ולכן אמר (תהלים קמג, ב) "ואל תבא במשפט את עבדך".
ד. וכן פירשו בנוסח הסליחות דשני וחמישי "אל תעש עמנו כלה תאחז ידיך במשפט", דפירושו אל תעשה עמנו כלה ואל תאחז ידיך במשפט, וכמ"ש בתהלים (לח, ב) "אל באפך תוכיחני ובחמתך תיסרני", שהמילה "אל" קאי אתרוויהו כידוע. וראה מש"כ גאון עזינו מוהרע"י זיע"א ב"חזון עובדיה" (ימים נוראים, עמ' טז, יז).
צדק ומשפט דקוב"ה או דישראל
ה. והנה כתיב בהושע (ב, כא) "וְאֵרַשְׂתִּ֥יךְ לִ֖י לְעוֹלָ֑ם וְאֵרַשְׂתִּ֥יךְ לִי֙ בְּצֶ֣דֶק וּבְמִשְׁפָּ֔ט וּבְחֶ֖סֶד וּֽבְרַחֲמִֽים". ופרש"י, "בצדק ובמשפט. שתתנהגו בהן". הרי שהצדק והמשפט הם מעשים שלנו. והבאתי לפני מרן שליט"א את דברי רש"י הנ"ל ואמרתי שלפי"ז יש לומר דנוכל להשאיר כאן את נוסח האר"י והספרדים, ונכוין שהשי"ת ימלוך עלינו בחסד וברחמים - בזכות הצדק והמשפט שעשינו ושאנחנו מבקשים לעשות, ובפרט שברכה זו מדברת על השבת שופטינו וכו'. ושו"ר כעין הנ"ל בביאור רבי יהודה בר יקר על התפלה, והסמיך זאת ע"ד חז"ל בתנחומא (פ' משפטים פ"ה) "אם יש דין למטה אין דין למעלה".
ו. אך לרבינו שליט"א לא היה ניחא כלל בזה, ולא פריש לן טעמיה, ושוב ראיתי כי בקושטא הפשט לא יופשט דכל הבקשה היא על הנהגת ה', וממילא קשה לפרש "בצדק ומשפט" על מעשים דידן, ולא בכל מקום יש לפרש כמו המקור שממנו הציטוט, ובפרט שאין כאן אלא ב' מילים מתוך הפסוק, וא"כ הפחד במקומו עומד, מה גם דמי יאמר זכיתי לבי בצדק ובמשפט, וחזרה חנה לשחרוריתה. ודו"ק.
ישנם "חרדים" שהם שונאי ה'
ז. ופעם סיפר רבינו שליט"א שכעין זה היה עם ר"י פוניבז' הגאון הנורא הרא"ם שך זיע"א שאמר שהוא מפחד כשאומר בברכת המינים "וכל אויביך וכל שונאיך מהרה יכרתו", כי אולי הוא אויב ושונא ה'. וראה מקור הדברים בשיחת רבינו שליט"א שנדפסה בס' "יפרח כשושנה" ח"ג (עמ' ריד והלאה) באריכות.
ח. וז"ל רבינו יונה ב"שערי תשובה" (שער ג אות קס), וענין שונאי השם נמצא לפעמים גם באנשים שהם עושים המצוה ונזהרים מכל עבירה במעשה ולשון, אם נפשם רעה ובקרב לבם יקשה להם כאשר חבריהם עוסקים בתורה, וירע ביניהם בהיות בנ"א עובדים את ה' ויראים מלפניו, כאשר תאמר על האיש אשר לא יחפוץ שיכבדו בני אדם את המלך ושיעבדוהו, כי הוא שונא את המלך, כ"ש אם הוציאו מחשבתם אל הפועל, שהם מניאים את לב בני אדם מעסק התורה ומן המצות, כי הם שונאי ה'. וכן האנשים אשר עינם צרה בכבוד ת"ח הישרים והצדיקים, ושונאים עטרת תפארתם, או ירע לבבם אם עדיהם תאתה ובאה ממשלת הדור, וכן כתוב (שמואל א ח, ז) "כי לא אותך מאסו כי אותי מאסו ממלוך עליהם", וכ"ש אם יבקשו כבודם לכלימה או ישפילו. וכן אם יאהבון כבוד הרשעים ומשלם על עפר, כי אלה באמת שונאי השם, ואין רצונם בקיום עבודתו, ולא יחפצו בהדרת קדש יראתו, ואשר ירבון מאד עבדיו ויראיו. עכ"ל. והדברים נוקבים.
ט. וראה מש"כ רבינו שליט"א בס' "מי מרום" (עמ' ז, ח) לתלות בפלוגתת הגירסאות הנ"ל את פלוגתת מרן והרמ"א בענין אם חוזר על ברכת השיבה בעשי"ת היכא דאמר "מלך אוהב צדקה ומשפט" במקום "המלך המשפט". [ולאור האמור מלשון רש"י בהושע יש לדון קצת בזה. וי"ל. וכבר כתבנו שאין הכרח לפרש כאן עפי"ד רש"י ואתה תחזה].
רחמים בדין
י. ושמא יש לפרש נוסח הספרדים "ומלוך עלינו וכו' בחסד וברחמים בצדק ובמשפט", דאמנם מוכרח שהקב"ה יעשה דין "צדק ומשפט", ובקשתינו היא שישתף בתוך הצדק והמשפט את ה"חסד והרחמים". ולכן הקדים חסד ורחמים לצדק ומשפט, הגם שבפסוק בהושע נאמר צדק ומשפט קודם חסד ורחמים, דהתם מיירי בשבחו של מקום, וכעין הא דכתיב "צדק ומשפט מכון כסאך", אבל אנן עניים מבקשים חסד ורחמים ברישא וכמבואר. ועמש"כ בזה מרנא שליט"א בס' "מנחת קדש" (עמ' קיג).
והרבה יש להרחיב בהני מילי, תן לחכם ויחכם עוד, ולא באתי אלא לעורר במעט את חשיבות הימים הנוראים שאנחנו נתונים בהם, ולהשתתף בפריטי דעניי עם אימת הדין הנוראה שנמצאת באויר הקדש דמרנא ורבנא אור העולם מופת הדורות האחרונים שליט"א.
בברכה רבה
יקותיאל דטבריה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.