רשימת הבלוגים שלי

יום שישי, 20 בנובמבר 2026

מבהיל: התשובה שהופיעה ברוח הקדש כפשוטו בבית מדרשו של מרן הגר"ד קוק שליט"א

 

השאלה הפלאית

שבאה לפתחו של מרן החד"ה קוק שליט"א

וענה עליה ברוח קדשו על אתר

 

בחדש אדר תשפ"ה לאחר שחזר רבינו החד"ה קוק שליט"א מבית הרפואה והוא מיוסר בצער גדול מניתוח מורכב שעבר ב"אגן", ואמר לי רבינו שליט"א שמרגיש בפועל את מה שאמר דוד המלך ע"ה "לולי תורתך שעשועי אז אבדתי בעניי", וכמה פעמים ביקשני לשאול ממנו שאלות חדשות כדי להסיח דעתו מעומק היסורים שאפפוהו.

 

באחת השיחות שאלתי את רבינו שליט"א שאלה שאי אפשר לשאול שום אדם בעולם חוץ ממנו, שאלה שהיא בבחי' (ב"ב כג ע"ב) "על דא אפקוהו מבי מדרשא", אך ידעתי ברבינו שליט"א שלא יוציאני מביהמ"ד, ואדרבה הוא שמח בכל שאלה וככל שתהיה קשה ופלאית יותר כך שמחתו גדולה יותר, ובפרט לעת כזאת בהשגת "לפום צערא" דיסוריו, וזה תוכן השאלה:

 

קיימא לן (יבמות ז ע"א) "עשה דוחה לא תעשה", ומקובל בעולם לומר זאת בר"ת "עדל"ת", וראה זה פלא שהפסוק (ויקרא יט, טז) "לא תעמוד על דם" [רעך], הוא ג"כ "עדל"ת".

 

וידוע שראשי התיבות כוללים את כל התיבה, וכפי שאמר הבעש"ט ברמז הפסוק "ופתח התיבה בצדה תשים", ואם כן לנו לדעת מה הקשר הפנימי בין איסור לא תעמוד על דם רעך, לסוגיית עשה דוחה לא תעשה.

 

הוספתי לומר, דע"פ רוב קיום מצות ל"ת הוא של התורה הוא ב"שב ואל תעשה", כגון אל תגנוב ואל תאכל מאכל איסור, [וא"כ אין אדם עובר על הל"ת אלא אם כן עושה פעולת איסור], וכאן באיסור "לא תעמוד על דם רעך" התורה אומרת שיש לאו על המצב של "שב ואל תעשה", כגון שרואה את חבירו טובע במימי הנהר ואינו מצילו, וזה תוכן הענין של "עשה דוחה לא תעשה", שה"עשה" אומר לך שלא תנהג כעת ב"שב ואל תעשה" כלפי הלאו, וזה ממש בחי' "לא תעמוד על דם" שאל תהיה במצב של שוא"ת, אלא תקום ותעשה פעולה, והדם הוא הנפש שצריכה לקיים את העשה גם במחיר דחיית ל"ת.  

 

סיימתי קמיה רבינו, שהדברים הנ"ל פשוטים מדאי, ואם יוכל רבינו להסביר לן איך הקשר בפנימיות הדברים בין סוגיית עדל"ת לדין "לא תעמוד על דם רעך".

 

רבינו שליט"א חייך טובא בחדותא  דאורייתא, ובתחילה אמר בענות קדשו: עד כדי כך אתה נותן לי לפרוט צ'ק כזה כבד...

 

אמרתי לרבינו: אני יודע שעדיין לא הגעתי לקומה זו, וחסרים לי המון ענינים בתורה עוד לפני הענין הזה שאינו שייך כלל ועיקר בקומה הנמוכה שלי, אבל רבינו כן הגיע לקומה זו, ובתר הנשאל אזילנא.

 

הזכרתי לפני רבינו, ששאלתיו לאחרונה אודות יוסף שנקרא "נזיר אחיו", והנזיר אסור בתגלחת וטומאת מת ושתיית יין, ותלתא מילי הללו עשה יוסף, דכתיב ביה "ויגלח" וכתיב "וישכרו עמו" וכתיב ביה "וקברתני", ורבינו שליט"א אמר ביאור נורא איך יוסף הנזיר עשה תלת מילי שהם איסורי נזיר, וברור לן שאלו הדברים מנובלות חכמה דלעילא דשריין עליה מן שמיא.

 

לאחר מחשבה של 10 שניות

פתח רבינו שליט"א ואמר:

 

אבאל'ה אבאל'ה ואבאל'ה...

 

סתם בכללות... המילה אדם מחולקת לשנים, א' ו"דם", האלף - זה "אנכי ה' אלהיך", [כנגד נשמת האדם שהיא חלק אלוה ממעל], ו"דם" זה ה"ברוטו"... מה זה דם? כל ה"ברוטו"... "בשר ודם"... כל "ד' כנפות הארץ"...

 

נקודת ה"אחד"... א' זה אנכי, ואילו הד' זה ד' כנפות הארץ שהם גדר ההתפשטות וההעלם, זה דם דאדם, [ד' כנפות יש להם התפרטות נוספת ונעשה מ"ארבע" "ארבעים", והיינו אותיות ד' ומ' שלאחר מכן], כל זה כלול ב"אדם".

 

יש "דם" ד"אדם" ויש [את האות] "אלף" דאדם, א' דאדם זה א' דאנכי... ודם דאדם זה הפסולת שלעומת ה"אלף"...

 

זה ידוע... רק אני אומר בסגנון מסויים...

 

עכשיו יוצא ש"אנכי" זה שייך ל"מצות עשה" [שהוא עשה פרטי כמ"ש הרמב"ם (פ"א מיסוה"ת ה"ו), והוא מקור לכל עשין שבתורה כמבואר בעומק בזהר חדש (פ' כי תשא, דמ"ד ע"א). וע"ש], ואילו ה"דם" שייך ל"לא תעשה", [והיינו "לא יהיה לך" שלאחמ"כ כנגד "לא תעשה" בפרטות ובכללות כהנ"ל, ע"ש ברמב"ם ובזהר חדש, ובביאור הגר"א לשיר השירים (פ"א פסוק ב). ע"ש], כל הפסולת כל ד' כנפות הארץ, כל הפיזורים האלה...

 

"לא תעמוד על דם" רעך... כלומר... אומרת לך התורה, אל "תעמוד" על ה"דם" – על ה"איסור" הזה... [אל תסתגר רק על מצב השמירה מ"לאוין", כי עדיין עבודת הקדש פתוחה לפניך לעילא ולעילא], לפעמים צריך שיפרוץ ה"אלף" את ה"דם", ויהיה "אדם" – ואכן יתקן אותו... עזוב את ה"אסור אסור אסור"... אני פורץ, קח את הא' תעשה "אדם"...

 

שאלתי את רבינו שליט"א אולי יש להרחיב ולהוסיף על דבריו, שהרי "דם" זה כנגד ה"נוקבא", [כמ"ש בנדה (לא ע"א) שהאבא נותן לובן שממנו עצמות וכו', והאמא נותנת אודם שממנו דם וכו', וגם עיקר גדר פסולת מצאנו באשה כמ"ש בשבת (קנב ע"א) חמת מלא צואה ופיה מלא "דם"], ולאור דברי רבינו שליט"א יש להוסיף ד"זכר" [משפיע – שורש הכל] בחי' "עשה", ו"נקיבה" [מקבל – גדר התפרטות הנ"ל] בחי' "לא תעשה", ונמצא דעשה דוחה לא תעשה היינו גבורת החסד כנגד דינא קשיא.  

 

ואמר רבינו שליט"א: בטח שזה קשור... מקובל ככה... עשה ול"ת כנגד אהבה ויראה, [כידוע מהרמב"ן (פרשת יתרו) שפי' בזה הטעם דעדל"ת כי האהבה גדולה מן היראה, וע' בירושלמי שלהי ברכות], וגם בעשרת הדברות יש קשר לזה [צד אחד של הלוחות בחי' אהבה וצד שני יראה, ועמש"כ רבינו שליט"א בס' "רני ושמחי" (עמ' קעט). ואכמ"ל בזה כי קצר המצע].

 

ואמר רבינו שליט"א: אבל זה כבר מורחב יותר מדאי, וחבל לאבד את ה"ברק" של הדברים שנאמרו כאן...

 

תדע שאפשר לפרוץ גם... תזהר מאד מהאיסורים, ברור שכך זה, אבל תדע גם שאפשר לקדש יותר ממה שאתה חושב... לא להיות עבריין כמובן, אבל תדע מה מונח... מה זה כח של תורה...

 

תדע מה הכח שלך, אתה לובש ציצית שיש בה כלאים, אתה יהודי ויש בך כח לפרוץ, כמובן לא מעצמך, אלא רק מה שהתורה אמרה...

 

יה"ר שישפיעו דברי הפלא והחיזוק הללו כח למתק הדינים מעל רבינו יצ"ו ע"י "פלא עליון" וכו' בעגלא ובזמן קריב אכי"ר.

 

בברכה רבה

יקותיאל דטבריה

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.