מושיק קוברסקי: גדי איזנקוט במילותיו שלו
חובת הקשבה
אין צורך ללכת לארכיונים כדי להבין את הלך רוחו של המועמד לראשות הממשלה גדי איזנקוט. יש לנו מסמך מלפני ימים בודדים שבעזרתו ניתן לקבל תמונה מה חושב הנ"ל על הנושא הקיומי ביותר למדינת ישראל: הביטחון. ובפרט על 3 החזיתות העיקריות: עזה, לבנון ואיראן.
הפודקאסט של נדב פרי מיום 4.10.2026 הוא באורך של כ-80 דקות.
שלפתי עבורכם את הקטעים בהם נשאל איזנקוט על הדברים הללו. זה לא היה הרבה. לעזה הוקדשו כ-6 דקות, ללבנון כ-3 דקות, ולאיראן 4 דקות תמימות. בסך הכל פחות מ-20% מהשידור. מה כללו ה-80% הנותרים? אתם יכולים לנחש: הרבה מאד השתלחויות בנתניהו ויועציו, סיסמאות חבוטות על אחדות ותיקון, והרבה מלל סנטימנטלי על ההחלטה הקשה והיושר הבלתי נגמר של המועמד הטרי.
אבל בסופו של דבר, הנושא החשוב מכל, כפי שאמרתי, הוא הביטחון. וכאן מתגלה תמונה מפחידה. צירפתי לכם את קטעי הוידאו כדי שתוכלו להתרשם באופן בלתי אמצעי. הקרדיט המלא ל"פודקאסט של נדב פרי" ב-All-in הבית של הפודקסטים.
בואו נתחיל.
עזה:
באופן מדהים, איזנקוט מלא ביקורת כרימון לממשלה על הנקודה שהביאה אותנו אליה. הוא לא מעומת כלל עם העובדה שהוא וחבריו חתרו מתחילת המלחמה לעיסקה שהייתה מעמידה אותנו במצב גרוע יותר לאין ערוך. אבל למרות הביקורת על "בינאום" הסכסוך הוא חותר, שימו לב, לדבר הדמיוני הבא: "צריך להוציא כוח של 19-20 אלף עזתים, שאינם אנשי חמאס, למצרים, לאמן אותם, שב"כ אמור לאשר שם-שם, ולתת לזה אישור וצריך להיכנס כוח שלטוני שיהיה תחת ממשלת הטכנוקרטים".
יש עוד הרבה דברים מדהימים באותן 6 דקות אבל בעיקר צרם לי הקטע בו נדב פרי מציג לו את ההצלחה של עיסקת החטופים האחרונה באוקטובר 2025 שבעקבותיה שוחררו כל החטופים והצבא שולט על מעל 50%. שימו לב לשפת הגוף: איזנקוט לאלץ לומר ש"זה הישג שהוא נותן לממשלת ישראל" אבל במקביל הוא עושה תנועת יד מזלזלת ומיד עובר להתנפל על "התקיפה הבעייתית בקטר המצביעה על חוסר שיקול דעת", אבל אז הוא אומר שהאמריקאים בעקבות התקיפה "דחקו את נתניהו לפינה" (לא את חמאס... מ.ק.) ואכפו עליו 20 תנאים ואנחנו צריכים להוקיר תודה לטראמפ. ואז שוב "וגם לממשלת ישראל שהרימה את היד, או קיי" עם תנועת יד מזלזלת. לפעמים לומדים על בן אדם מתנועותיו. אגב, שום מילה על החלק העצום בהישג שחרור החטופים לחיילי צה"ל שהחלו לכבוש את העיר עזה ובכך יצרו לחץ עצום על חמאס שהלך לעיסקה.
לבנון:
כאמור – 3 דקות בלבד.
איך מפרקים את חזבאללה על פי איזנקוט? שימו לב: כוח רב לאומי, אירופאי בעיקרו, בפיקוח אמריקאי. ההשוואה לכוח ה-MFO האמריקאי הנמצא בסיני היא הזויה בכל קנה מידה. שם מדובר במשקיפים חצי אזרחיים שלא בנויים כלל ללחימה. ואז מגיע הקטע של "חיזוק צבא לבנון", שוב עם אירופאים בפיקוח אמריקאי.
שוב, שום מילה על ההישגים המדהימים של צה"ל, פירוק תשתיות הטרור שאיזנקוט כרמטכ"ל העלים מהן עין. וכמובן הפרחת בדיות על מיליארדים שאיראן במצבה היום מעבירה עדיין לחזבאללה. אני לא יודע מהיכן מקבל איזנקוט את המודיעין שלו אבל נראה שהוא תקוע אי שם בנקודה שבה הוא נטש את הממשלה.
ואחרונה, איראן (4 דקות תמימות):
המילים הראשונות: "האיראנים הרבה יותר חזקים ממה שאנחנו מדמיינים". שוב, תנועת היד המזלזלת כשהוא משבח, מן הפה ולחוץ, את האופרציה המרשימה במבצע שאגת הארי. אבל אז הוא יוצא כנגד מי שחשב שאפשר להביא בעזרת כוח אווירי להביא להחלפת השלטון האיראני. הוא מזכיר את הידע שלו על האיראנים כי הוא, שימו לב, מלווה את האיום האיראני מאז שהיה מזכיר צבאי ב-1999. נזכיר כי בשנתיים וחצי האחרונות, מאז עזב את הממשלה, אין לאיזנקוט שום גישה למודיעין מעודכן על איראן ועדיין הוא מרשה לעצמו להתבטא בצורה כזו.
אז מה הוא מציע?
הוא מספר ששמע מנהיג איראני (לא יודע את מי הוא שומע) שאמר לפני שבוע שבועיים שהורמוז יותר חשובה מ-8 או 10 פצצות אטום. מכאן מסיק איזנקוט שצריך לעשות הכל באמצעות הפעלת כוח או "באמצעות הוצאה ופירוק" שזו האפשרות האחרת... בקיצור, כלום ושום דבר.
לסיכום:
ההתרשמות שלי שמדובר באדם שהמטען האינטלקטואלי שלו, המעוף והחזון צרים כעולם נמלה. הוא שבוי בידי יועצים שמונעים ממנו להגיד מילה טובה על הישגי המלחמה. הוא לא מכה בחטא, אפילו במעט, על ההתנהגות שלו בתחילת המלחמה את חתר להסכם שמשמעותו כניעה. ואם, חס וחלילה, הוא יהיה זה שיוביל את המדיניות הביטחונית בעשור הקרוב אנו עומדים בפני קטסטרופה. אני לא רוצה לחשוב מה יקרה מול טראמפ שבז לאנשים חלשים. מחסום השפה יהיה הבעייה הקטנה ביותר. יש שם בעיות חמורות הרבה יותר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.