למי אצביע?

 

למי אצביע?

כשהייתי נער הייתי קורא על עקרונות החירות של ג'ון סטיוארט מיל ומתרגש. חירותם של עמים ובני אדם תמיד נגעה בי. אולי זה קשור לכך שאני אדם שיש לו שורשים, ושהסיפור המכונן שלנו כעם הוא סיפור היציאה מעבדות לחירות.

לכן, כנער שיש לו שורשים והוא גם ליברל, תמכתי בליכוד של מנחם בגין - בכל זאת, מפלגה לאומית ליברלית. פקדתי את הכיכרות בהדר הכרמל כשבגין הגיע לנאומיו הסוחפים בבחירות הסוערות של 1981.

עם השנים, ועם ההשתלבות באליטות הישראליות, הקשר שלי עם הליכוד התקרר. בבחירות של 1988 לא הצבעתי, אבל עמוק בפנים שמחתי שהליכוד הצליח. ואז 8200, הפקולטה למשפטים בעברית, הרווארד, האקדמיה הישראלית, קריית טבעון, ערוץ 2 - שמו אותי במקום ברור בשמאל, אם כי בשמאל המתון.

כשהציעו לי בשנת 1994 להצטרף כעורך דין לאגודה לזכויות האזרח, התלבטתי. כליברל, הנושא של הגנה על זכויות האזרח נראה לי מאוד מעניין, אבל כאדם לאומי, המקום הזה היה רדיקלי מדי בשבילי. חרף זאת, אמרתי "כן". בשלב מסוים פנו אליי כדי שאכתוב חוות דעת על ההתאמה של חוק השבות לעקרונות של זכויות האדם. כתבתי חוות דעת שמצדיקה את חוק השבות במונחים האלה, והיו רבים באגודה שלא אהבו את מה שכתבתי. אבל אז היו שם כמה שעוד האמינו בלאומיות. היום זה גוף לא ציוני מובהק.

כשאני שואל את עצמי כיום למי להצביע, אני פורש את עקרונות היסוד שאני מאמין בהם, בסדר הלקסיקלי הבא:

1. דמוקרטיה – העם הוא הריבון ולא השופטים.

2. ליברליזם – לכל אזרח במדינה יש זכויות יסוד שיש לכבדן, ויש לפעול על פי עקרון השוויון בפני החוק.

3. לאומיות – אני מאמין בשורשים שלנו בארץ המובטחת כחלק מהברית של עם ישראל עם אלוהיו.

4. בעקבות הזוועות שחווינו בשבעה באוקטובר, אני תומך בגישה ניצית ביטחונית, גישה אקטיביסטית, אם כי בגבולות המוסר ומבלי לחצות את הקו של פשעי מלחמה.

נראה לי שהמפלגה שהכי קרובה לעקרונות שציינתי למעלה היא מפלגת "הליכוד". וזה לא שזו מפלגה נטולת פגמים. אני מאוד לא אוהב את כל מפקדי הארגזים בליכוד, שפוגמים ביכולת של המפלגה לשקף את ההעדפות של כלל מצביעי המפלגה. אני גם הייתי ביקורתי לגבי אופן ניהול הרפורמה המשפטית, כי חשבתי שהיא הלכה רחוק מדי בנקודות מסוימות, בניגוד לסטנדרטים המקצועיים שאני מכיר בדמוקרטיות ליברליות. וכי ההתנהלות למימוש הרפורמה היתה כשל "פיל בחנות חרסינה". 

אבל כיום, לאחר כמה שינויים שבוצעו ברפורמה המשפטית, העמדות של הליכוד הן סבירות בעיניי בתחום הדמוקרטי. הליכוד גם תומך בהגנה על זכויות האזרח ובמימוש עקרון השוויון בפני החוק, שנפגע באופן אנוש על ידי היוריסטוקרטיה הישראלית. זו מפלגה שחותרת לממש עקרונות של לאומיות עברית כאן בארץ המובטחת. וניהול המלחמה על ידי ראש הממשלה נתניהו מאז השבעה באוקטובר הוא מופת בעיניי להתנהלות שקולה, נחושה ואמיצה, שתעצב עבור הדורות הבאים שלנו מקום בטוח על פני כדור הארץ.

התמיכה הזו איננה ללא תנאי. אם אראה שהליכוד סוטה מארבעת העקרונות שאני מאמין בהם, אני לא אמשיך לתמוך בו. נקודת המוצא שלי היא עקרונות היסוד שלי, ולא מחויבות למפלגה כלשהי. אבל כרגע, אם אנחנו תאבי חיים, ואם אנחנו רוצים לסיים את המלחמה בניצחון חד משמעי על איראן, זו האופציה היחידה הריאלית שעומדת על הפרק.

ולכן, לאחר התלבטות רבה, החלטתי לשלשל את הפתק "מחל" לקלפי בעוד עשרה ימים.

משה כהן אליה