כאשר דברנו לפני כמה חדשים עם מרן החד"ה קוק שליט"א על "מזקיפי הנחשים" הידועים ב"הודו", שיושבים ליד נחשים מסוכנים ביותר ומזקיפים את הנחש לפי הניגון שמנגנים לידו, ודבר פלא הוא, ובקשנו מרבינו שליט"א לבאר את סוד הדבר על פי המהלך הרוחני, שאין לך דבר בעוה"ז שאין כנגדו ברוחניות והכל בבחי' "משל ונמשל" כנודע.
ביקש רבינו שליט"א לראות במחשב את פעולת מזקיפי הנחשים, ובעת שראה את התיעוד אמר: "פחד... זה נחש שהורג בן אדם [בהכשה] תוך 40 דקות... איזה פחד זה... לנגן בפני כזה נחש... אמא אמא...פחד זה... אם הוא מפסיק רגע אחד הוא הורג אותו במקום"...
ושוב אמר רבינו שליט"א: אני אומר... הרי ידוע ש"נחש" בגי' "משיח", הרי לפנינו ש"משיח" יכול לתקן "נחש", וחזקיה חסר לו שירה, [כמ"ש בסנהדרין (צד ע"א) עה"פ "למרבה המשרה ולשלום אין קץ" וגו', אמר רבי תנחום, דרש בר קפרא בציפורי, מפני מה כל מ"ם שבאמצע תיבה פתוח, וזה סתום [לםרבה], ביקש הקב"ה לעשות חזקיהו משיח, וסנחריב גוג ומגוג. אמרה מדת הדין לפני הקב"ה רבונו של עולם, ומה דוד מלך ישראל שאמר כמה שירות ותשבחות לפניך - לא עשיתו משיח, חזקיה שעשית לו כל הנסים הללו ולא אמר שירה לפניך - תעשהו משיח? לכך נסתתם], ולכן בגלל החסרון הזה של תיקון נחש משיח הנ"ל, לא נעשה משיח, אמנם חזקיהו אמר (ישעיהו לח) "ונגינותי ננגן על בית ה'", אבל כנגד הנחש [אולי] היה חסר את הניגון...
ושאלתי את רבינו שליט"א למה נשתלשל הדבר שדוקא ב"הודו" מצויים מזקיפי הנחשים, ואמר רבינו שליט"א שיש בתהלים כ"ו פעמים הודו, כנגד זמן מתן תורה שהוא כ"ו דורות מבריאת העולם כידוע, ו"אלפיים תוהו" [היינו כ"ו דורות הנ"ל] זה מקום גילוי המשיח, והעיתוי של אלפיים תוהו הוא ב"נחש" כנודע, ואומרים זאת ביום שבת קדש, ובכל יום כשאומרים את הפרק "הודו לה' קראו בשמו", יש לכוין על כ"ו הודו כנרמז בהודו ל"הויה" [מנין כ"ו הנ"ל], ובשבת קדש כבר אומרים את כל הכ"ו באתגליא ממש.
ואמר רבינו שליט"א שיש לומר רמז בפס' דמגלת אסתר "מהודו ועד כוש", ד"הודו" היינו "כ"ו דורות" כמבואר לעיל בדרוש "הודו לה'" וכו', ד"כוש" מתחלק לב', כ"ו הרומז לשם הוי"ה, ואות ש' רומזת לשושנה דאית בה י"ג עלין [כידוע מהזוה"ק], ונמצא במילה כוש חיבור שם הוי"ה עם י"ג מידות, והקשר בין י"ג עלין שהם י"ג מידות [כידוע] כיון ש"מרדכי ואסתר" עולה י"ג פעמים "ויעבר", [ושורש הענין בפס' "ויעבר מרדכי" כנודע], ונמצא פירושא ד"מהודו ועד כוש", כי הודו באלפיים תוהו עד מתן תורה, וכוש היינו תיקון שם ה' שמכפר באלפיים תורה ע"י י"ג מידות.
ואיתא בשבת (פח ע"ב) ואמר רבי יהושע בן לוי, מאי דכתיב "לחיו כערוגת הבשם" - כל דבור ודבור שיצא מפי הקב"ה נתמלא כל העולם כולו בשמים. וכיון שמדיבור ראשון נתמלא, - דיבור שני להיכן הלך, הוציא הקב"ה הרוח מאוצרותיו, והיה מעביר ראשון ראשון, שנאמר שפתותיו שושנים נוטפות מור עבר, אל תקרי שושנים אלא ששונים. ע"כ. הרי לנו שורש שושנה בעיתוי גילוי אלפיים תורה הנ"ל.
בברכה רבה
יקותיאל דטבריה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.