יריעת סיפורים מרתקים על מרן החד"ה קוק שליט"א
כח התורה מול גאוות אנשי משטרה
א. סיפר לי ידידי היקר ר' שי סילם שליט"א, מעשה שהיה לו עם רבינו הגדול החד"ה קוק שליט"א לפני מעל 20 שנה, רבינו שליט"א אמר לו שנחוץ לו להפגש עם מרן הגר"ע יוסף זצוק"ל, ואכן סודרה הפגישה ליום מסויים בשעה 9 בערב בביתו של הגרע"י.
באותו יום הגיע שי סילם לבית מדרשו של רבינו שליט"א ותוכנן שמיד לאחר סיום תפלת ערבית [בימות החורף לערך בשעה 7] רבינו יעלה לרכבו ויגיעו בשעה המיועדת, אך רבינו שליט"א האריך למאד בתפלתו ולא היה אפשר לעוצרו מרוב התלהטותו בדביקות הידועה לכל, סוף דבר שיצאו בשעה מאורחת באופן שאי אפשר על פי טבע להגיע בזמן לפגישה עם הגרע"י.
שי סילם מספר שנסע במהירות ובזהירות ככל האפשר, ורבינו שליט"א ישב רכון על תלמודו כדרכו בקדש, ולא חלי ולא מרגיש בנעשה סביבו, ובהיותם באמצע כביש הבקעה עצר אותם שוטר, וביקש מהנהג להוציא רשיונות וכו', רבינו שליט"א ניגש אל השוטר ואמר לו, "אני מבקש ממך לעזוב אותו לנפשו, אנחנו ממהרים מאד לפגישה חשובה", השוטר החציף פניו כלפי רבינו שליט"א ואמר לו, לך מיד לרכב בחזרה, אני השוטר ואני אתן לו דו"ח כבד ואין לכם לאן ליסוע כעת...
רבינו שליט"א שב אל הרכב, הוציא את הגמרא והניחה בידיו על דלת הרכב והחל לומד בעמידה תוך כדי שעיניו צופיות מידי פעם על מעשיו של השוטר, השוטר החל לזעוק לרגע "הוא הורג אותי, הוא הורג אותי"... ורבינו שליט"א שומע את הדברים ולא זז ממקומו, ושוב זעק השוטר, "מי זה המלאך הזה, למה הוא מסתכל עלי ככה, מה הוא עושה לי, הוא חונק אותי"...
השוטר אמר לשי סילם אני מבקש שתלך מיד לרכב בחזרה ותעזבו אותי לנפשי, הבן אדם הזה פשוט עושה לי משהו ואני בסכנה ממשית, שי סילם צעד לכיוון הרכב תוך כדי שהשוטר מלווהו ומבקש ממנו לומר לרב שימחל לו, רבינו שליט"א חזר לשבת במקומו כשהדלת סגורה, ולא אבה לדבר עם השוטר רק נופף לו בידו לאות שלום, והיה ניכר מדברי רבינו שליט"א שהנהגת השוטר החצופה אינה ראויה כלל, ולא זו הדרך.
סוף דבר שהגיעו לפגישה בדיוק בשעה היעודה, וזה בגדר נס כפשוטו, שלמרות שיצאו באיחור ניכר והיה עיכוב עם השוטר, הגיעו בזמן.
ב. שאלתי את רבינו שליט"א על מה דברו ביניהם הוא וחכם עובדיה זצ"ל, ואמר לי שבאה שאלה לפניו בעניני יוחסין, ולא רצה להורות לבדו, אא"כ יסכים עמו הגרע"י, ואכן הגרע"י הסכים עמו בפה מלא, ואף ציטט לו מדברי סבו הגאון ר' רפאל קוק זצ"ל שכתב בענין זה ודעתו להתיר. ואמר רבינו שליט"א שלאחר מכן ברכו הגרע"י באריכות ברכות היוצאות מן הלב, וסיים רבינו שליט"א, לא היתה בינינו היכרות כל כך, אמנם אהבה עזה אהבתיו אותו ואת תורתו ופעילותו הכבירה, אך לברך כך מעומק הלב באריכות למי שאין לך קשר חזק עמו זה סימן ומופת לאהבת ישראל עצומה, שהיא יסוד ושורש העבודה בכל הענינים הרוחניים כנודע.
ג. מעשה נוסף ידוע בטבריה שפעם אחת באו שוטרים לחקור איזה נושא שאירע בעיה"ק טבריה, ובקשו את רבינו שליט"א לדבר עמהם כדי לדלות ממנו מידע מפני שהוא רב גדול בעיר ומסתמא יש לו איזה מידע בנושא הנחקר, ולא רצה רבינו שליט"א לענות להם מפני כמה סיבות, ואז עמדו פתאום בפחד נורא כיון שניסו לכתוב והעט לא הוציא דיו, ושוב ניסו בכמה עטים ושום עט לא כתב, והבינו כי הצדיק הזה הוא צדיק יסוד עולם אשר הקב"ה חפץ ביקרו, ונשקו את ידיו והלכו בפחד גדול.
ד. זכורני פעם אחת עובדא שראיתי בעיני, כאשר עצרו מאן דהוא בסמוך לבית מדרשו של רבינו שליט"א על לא עול בכפו, ומיד הודיעו זאת לרבינו שליט"א, ויצא ממקומו החוצה אל השוטר העטור בכמה וכמה עיטורים והוא יליד ענק ופניו חמורות סב, ובלי כל הקדמה ביקש רבינו שליט"א ממנו להוריד מיד את האזיקים מידיו של הנ"ל, השוטר אמר לרבינו שליט"א בכבוד, "כבוד הרב, אני מפקד, ואני יודע למה עשיתי זאת", רבינו שליט"א אמר לו, "תוריד את זה מיד, ואם לא גוזרני עליך שיתייבשו ידיך ברגע זה", מיד הלה הוציא את האזיקים ושחרר את הנ"ל לחיים טובים, תוך כדי שמבקש את סליחתו של מרן שליט"א ודמעות נצצו מעיניו.
ה. פעם אמר לי מרן שליט"א, יש שתי מוקדי גאוה במדינה של גיהנם זו המכונית מדינת ישראל, והם: "התקשורת והטלויזיה" וכו' שמשם הם שולטים על מוחות בני האדם הרדודים אשר הם רובא דעלמא, וה"משטרה" אשר דרכה הם מכריזים שהם בעלי הכח בכל דבר ודבר לאכוף ולהסתולל כפי רצונם, ובעזרת ה' הכל יעקר במהרה כדמצלינן בברכת למינים ולמלשינים "ומלכות הרשעה מהרה תעקר ותשבר ותכלם ותכניעם במהרה בימינו".
בברכה רבה
יקותיאל דטבריה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.