הפרופסור משה כהן אליה:
הבגידה הגדולה
תמצית: מה התנאים שוינטר נדרש לעמוד בהם כדי להוכיח נאמנות למחנה?
הפסיכולוג החברתי ג'ונתן היידט מציין את מרכיב "הנאמנות" לקבוצה כאחד ממרכיבי המוסר שמאפיינים אנשים בימין. תכונה מוסרית כזו איננה קיימת בשמאל, שם הנאמנות היא לעצמי ולא לקבוצה. די לראות את העובדה שמאז קום המדינה בימין הפוליטי היו ארבעה מנהיגים בלבד, ואילו בשמאל מחליפים מנהיגים כמו גרביים.
מבחינה סוציולוגית, הציונות הדתית היא נקודת עוצמה וחולשה בימין הפוליטי. מצד אחד, זו קבוצה ערכית, איכותית, שהחליפה את הימין האשכנזי הרוויזיוניסטי שהנהיג את הימין (ונתניהו הוא הנציג האחרון שלה). מכינת עלי היא קיבוץ בית השיטה של פעם, מבחינת הקורבנות שקבוצה זו מוכנה להקריב למען עם ישראל. מצד שני, כאליטה, היא מתנשאת מעל ה"בבונים", קרי: המזרחים.
רוב היהודים הם מזרחים, ו-70 אחוזים מהמזרחים תומכים בימין. כלומר, כיום הבייס בימין הפוליטי הוא מזרחי, וההנהגה בימין עד וכולל נתניהו הייתה אשכנזית, חילונית ורוויזיוניסטית, וכיום היא אשכנזית סרוגה, והיא ממתינה לתורה להנהיג את הימין לאחר נתניהו. כיום נתניהו הוא הנציג של המזרחים, כי הליכוד היא מפלגת העם שרוב ברור של תומכיה הם מזרחים. לא סתם ברדוגו כינה את נתניהו ראש הממשלה המזרחי, כי להבדיל מאיזנקוט, המזרחי אתנית, שהוא אידיוט שימושי של הדיפ סטייט, נתניהו פעל כדי לייצר את המוביליות החברתית המשמעותית ביותר למזרחים מאז קום המדינה – הן ברמת ההשכלה והן ברמת ההכנסה (מזרחי דור שני כיום מרוויח 8 אחוזים יותר מאשכנזי דור שני, על פי נתוני מכון אדווה).
הציונות הדתית האשכנזית מתחלקת לשתי קבוצות: החרד"לית והמפא"יניקית. המפא"יניקית ידועה בחנופתה לאליטה של מפא"י ההיסטורית. שם אפשר לשייך את סולברג, עיתון מקור ראשון וכמובן נפתלי בנט. זו קבוצה שהלב שלה עם מפא"י. אלו הם מה שינון מגל מכנה "רקדני מה יפית" של הציונות הדתית. הם חנפנים וחסרי ביטחון עצמי בזהות שלהם. ובמילים אחרות: סמרטוטים חסרי עמוד שדרה.
הקבוצה החרד"לית היא יותר משיחית, ועל פניו עופר וינטר הוא חלק ממנה. הרי היה מי שאמר עליו שהוא "לא משיחי, אלא שהוא חושב שהוא המשיח". מה שמעניין ברשימה שהוא הקים הוא שהוא מנסה להתנתק מהזהות החרד"לית שלו ולצבוע את עצמו בצבעים כלל-ימניים, כדי לייצר תשתית להנהיג את הימין לאחר נתניהו.
השאלה הגדולה היא האם הדרך אצה לווינטר, כמו לבנט המפא"יניקי, בניסיונו להדיח את הנציג של המזרחים (נתניהו) ולהמליך את הכיפה הסרוגה על הימין הפוליטי?
כי אין תכונה שהימין הפוליטי מתעב יותר מבגידה. לא סתם בימין רווחות תיאוריות בגידה סביב השבעה באוקטובר. כך גדעון סער היה צריך לנצל את השריון שהובטח לו בליכוד כדי שלא לבחון את מידת הסובלנות של המזרחים בליכוד כלפי המעבר שלו לממשלת השינוי וביחס למינוי בהרב-מיארה. וכמובן בנט, שלעולם לא יסלחו לו בימין על הבגידה הגדולה.
ולכן וינטר נדרש להוכיח את נאמנותו מפני החשדות שהוא משתף פעולה עם ליברמן. ועליו לעשות זאת בשתי דרכים: ראשית, בהצהרה בקולו שיקרא לנשיא להטיל את המנדט על נתניהו, מנהיג הימין, בכל תנאי, ובשום מקרה לא יחבור לליברמן, איש הדיפ סטייט. ושנית, להביא ערבויות בנוגע להרכב הרשימה שלו, שחייב לכלול אנשים שהם בוודאות מחויבים לגוש ולנתניהו, ולא לווינטר האיש.
כל עוד וינטר לא פועל כך, כל מי שתומך בו הוא אידיוט שימושי בשירות הדיפ סטייט הרקוב והמושחת של ישראל, שליברמן הוא סוכן מרכזי שלו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.