האשליה הלאומית: עופר וינטר הוא הסכנה הגדולה ביותר לימין
המערכת הפוליטית בישראל רגילה למשיחי שקר, לטרנדים חולפים ואישים שרואים בעצמם מושיעים תורנים. אך התופעה התורנית, תא"ל במיל' עופר וינטר, מסמנת עליית מדרגה מדאיגה ומסוכנת במיוחד עבור המחנה הלאומי והימין האידיאולוגי.
מתחת למעטה הלוחם העז, הכריזמה הצבאית והרטוריקה האמונית, מסתתר המוקש הפוליטי הגדול ביותר של העשור הנוכחי – פצצת זמן פוליטית שעלולה לפרק את גוש הימין מבפנים ולהעניק את השלטון על מגש של כסף לשמאל.
ההיסטוריה הציבורית והפוליטית של מדינת ישראל מוכיחה כי הטרגדיות הגדולות ביותר של הימין הגיעו תמיד מתוך הבית. "האידיוטים השימושיים" מהציונות הדתית ומהמחנה השמרני, שנוהים בעיוורון אחרי תארים צבאיים ומילים גבוהות, עומדים ליפול שוב באותה מלכודת פתחים ישנה. הפעם, המלכודת הזו נושאת את שמו של וינטר.
שיגעון הגדלות והנפיחות: האיש שמדבר עם אלוקים בכל בוקר
כדי להבין את עוצמת הסכנה של עופר וינטר, יש לנתח קודם כל את המבנה האישיותי והפסיכולוגי שהוא מביא עמו לשדה הציבורי. וינטר אינו פוליטיקאי רגיל, הוא אינו בא לשרת – הוא בא לגאול. הוא מגיע לזירה עם רמת גאווה נפיחות עצמית שאינה מכירה במגבלות המציאות.
מי שזוכר את "דף המפקד" המפורסם שלו ממבצע צוק איתן, שבו עירב תפיסות תיאולוגיות פרטיות בתוך פקודות מבצעיות של צבא עם ממלכתי, מבין שלא מדובר באירוע חד-פעמי אלא בשיטת עבודה. וינטר פועל מתוך תחושת שליחות משיחית עמוקה וכמעט עיוורת. הוא מתנהל כאדם שבטוח לחלוטין כי השכינה מתגלה אליו בכל בוקר מחדש, וכי הוא מחזיק בקו ישיר לריבונו של עולם.בפוליטיקה, שילוב של גאווה עצומה יחד עם תחושת שליחות דתית-משיחית הוא מתכון בטוח לאסון. אדם שמשוכנע שכל החלטה שלו מונחית מלמעלה אינו מסוגל לפשרות, אינו מסוגל להקשיב לשותפים פוליטיים ואינו מסוגל לראות את התמונה האסטרטגית הרחבה. עבור וינטר, המציאות היא משחק סכום אפס שבו הוא הגיבור הראשי, וכל מי שאינו מיישר עמו קו – טועה או מחבל במשימה האלוקית."גרוע מבנט": המודל של ההונאה הפוליטית הבאההחשש הגדול ביותר בימין הוא שווינטר משחזר, צעד אחר צצעד, את המסלול ההרסני של נפתלי בנט. אלא שבמובנים רבים, וינטר עלול להתגלות כמסוכן וגרוע בהרבה.
בשעתו, בנט הציג את עצמו כאיש ימין מובהק, שמרן ואוהב התיישבות, אך ברגע האמת, כשתאוות השלטון והאגו ניצחו, הוא לא היסס להקים ממשלה עם השמאל הקיצוני ועם התנועה האסלאמית, תוך הפניית גב מוחלטת לבוחריו.
וינטר מחזיק באותו פוטנציאל הרסני, אך עם שכבת הגנה מסוכנת עוד יותר: ההילה הצבאית והאותנטיות הדתית.
בעוד שבנט נתפס תמיד כאיש הייטק פרגמטי, וינטר נתפס בעיני רבים בציונות הדתית כ"צדיק במדים". מדובר בסוס טרויאני מושלם. השמאל הישראלי, שמתוחכם פי כמה מהימין הנאיבי, מזהה את נקודת התורפה הזו בדיוק. בשמאל יודעים היטב שווינטר, עם האגו המנופח ותחושת הנרדפות שלו מול הממסד הצבאי והפוליטי הנוכחי, הוא השותף האידיאלי למהלך הבא.
התוכנית של השמאל ברורה: לתת לרוח הגבית התקשורתית להעצים את וינטר, לעזור לו לנגוס מנדטים יקרים מתוך גוש הימין, ואז, ביום שאחרי הבחירות, לנצל את תחושת הייעוד שלו כדי להעביר אותו צד.
השמאל יודע שווינטר יתרץ כל הליכה עם השמאל כ"פיקוח נפש לאומי" או כ"שליחות לאחדות העם", ובטוח שבכך הוא ממלא את רצון האל – בעוד שבפועל הוא ישמש הקבלן המבצע להפלת שלטון הימין.
הציניות של השמאל והעיוורון של "האידיוט השימושי"
מדוע המחנה הדתי-לאומי והימין ממשיכים ליפול פעם אחר פעם באותן מלכודות? התשובה נעוצה בנאיביות וברצון העז להתקבל ולקבל הכרה.
הציונות הדתית סובלת מסינדרום קבוע של הערצה ללובשי מדים בעלי חזות אמונית. ברגע שקצין בכיר חובש כיפה מדבר בשפה של "אמונה" ו"ניצחון", המערכות הביקורתיות של המגזר קורסות.זהו בדיוק הסטטוס של "האידיוט השימושי". הימין השמרני הולך שבי אחרי הרטוריקה החיצונית ולא קורא את המפה הפוליטית הקרה.
השמאל פועל בציניות מוחלטת: הוא שונא את האידיאולוגיה של וינטר, הוא לעג לתפיסות העולם שלו כשהיה במדים, אך כעת הוא מחבק אותו ומכשיר אותו תקשורתית. למה? כי וינטר הוא המכשיר היעיל ביותר לפיצול הגוש הלאומי. כל קול שילך לווינטר הוא קול שייגרע מהימין היציב ויעבור לקבוצה שיכולה להתנדנד בכל רגע לפי גחמות האגו של מנהיגה.
שבירת גוש הימין והפלת המחנה הלאומי
הסכנה המיידית של ריצת וינטר לפוליטיקה היא יצירת תתי-מפלגות ואובדן קולות מתחת לאחוז החסימה, או לחלופין – הקמת סיעה עצמאית שתציב דרישות בלתי אפשריות. פוליטיקה היא אמנות החיבורים, הבריתות והוויתורים הטקטיים למען המטרה האסטרטגית.
אדם שמגיע עם נפיחות וגאווה, המשוכנע בצדקתו המוחלטת, אינו מסוגל לנהל קואליציה. הוא יפוצץ כל שותפות מימין אם לא יקבל את מלוא תאוותו, וימצא מיד את הצידוק המוסרי ללכת עם הצד השני.
הימין האידיאולוגי חייב להתעורר מהתרדמת הציבורית שלו. אסור לקנות חתול בשק רק בגלל שהוא נושא דרגות תא"ל ומצטט פסוקים.
עופר וינטר מייצג את הפוליטיקה של האגו, המשיחיות האישית וההרס המערכתי. אם הימין לא ידע להוקיע את התופעה הזו בזמן, הוא ימצא את עצמו שוב באופוזיציה, מביט בבכי על עוד מנהיג "ימני" שהוביל להקמת ממשלת שמאל במסווה של שליחות אלוקית.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.