‏פריימריז לכולם

 

הפרופסור משה כהן אליה:

‏פריימריז לכולם

‏תחשבו לרגע, תומכי הליכוד (ובעצם תומכי כל המפלגות בישראל) שבמקום להגיע ביום הבחירות לקלפי, לקחת פתק "מחל" ולהצביע לרשימה שמישהו אחר כבר סידר עבורכם, הייתם יכולים לסמן על אותו פתק גם עד 12 מועמדים שאתם רוצים לראות בכנסת.

‏זה לא היה פשוט יותר? זה לא היה משקף הרבה יותר טוב את רצונם של מצביעי הליכוד? הרי בסופו של דבר מיליוני מצביעים נותנים תמונה טובה הרבה יותר מקבוצה קטנה יחסית של מתפקדים.

‏לפני זמן מה בחור צעיר בשם דני רובין מטעם "ישראל 2050" הגיע לפגוש אותי בבית קפה יחד עם סטודנט נוסף מהטכניון וסיפר לי על היוזמה שלהם לשינוי שיטת הבחירות. והרעיון שלהם הוא פשוט: אתם מצביעים למפלגה, אבל באותו פתק גם משפיעים על זהות חברי הכנסת שלה. במקום שמישהו אחר יקבע עבורכם את סדר הרשימה, אתם מצביעים למשל למחל, ואלה האנשים שאני רוצה שמחל תשלח לכנסת.

‏תחשבו כמה בעיות זה פותר בבת אחת. קודם כול, זה מחסל במידה רבה את תעשיית הדילים בפריימריז. פחות קבלני קולות, מפקדי ארגזים, רשימות חיסול ופחות בוכלטריה של "אתה תביא לי את האנשים שלך ואני אביא לך את שלי". ואני מניח שגם לא מעט חברי כנסת ישמחו מאוד להיפטר מהמערכת המתישה הזאת ולהקדיש את הזמן שלהם לציבור במקום לאלפי טלפונים למתפקדים.

‏שנית, זה פותר את אחת האנומליות המוזרות של שיטת הפריימריז: אנשים יכולים להתפקד לליכוד, להשפיע על הרשימה שלו, וביום הבחירות להצביע בכלל למפלגה אחרת. אבל החשוב מכל: זה משנה את מבנה התמריצים. חבר הכנסת כבר לא חייב את הקריירה שלו לראש המפלגה, לקבלן קולות או לקבוצת מתפקדים מאורגנת. הוא חייב אותה למאות אלפי הבוחרים שיכולים לסמן את שמו ביום הבחירות. 

‏במדינות שונות באירופה קיימות גרסאות של רשימות פתוחות או חצי-פתוחות, שבהן הבוחר מצביע למפלגה ובמקביל מסמן מועמד אחד או כמה מועמדים מועדפים מתוך הרשימה. 

‏אני מניח שראשי המפלגות החרדיות יתלהבו פחות, משום שאצלם הרשימות נקבעות על ידי הרבנים. אבל דווקא כאן אפשר לחשוב על מודל שמאפשר למפלגות לבחור אם להצטרף לשיטה, לפחות בשלב הראשון.

‏כי אם אנחנו סומכים על הציבור לבחור מי ינהל את המדינה, אין שום סיבה שלא נסמוך עליו לבחור גם מי יהיו חברי הכנסת שלו. וכך במקום פריימריז שבהם הפוליטיקאים עובדים בשביל המתפקדים, הגיע הזמן לשיטה שבה חברי הכנסת עובדים בשביל המצביעים.