מאת הרב ישראל אהרן קלצקין
יום חמישי לפרשת דברים חזון, ב' תמוז תשפ"ו.
לידידיי ומכריי קוראי ומתענגי הגליון 'מעדני הפרשה'.
יש פתגם עתיק באידיש (ואתרגם אותו) שאומר: 'גם אכל את הדגים המקולקלים וגם נזרק מהעיר' ובהמשך המאמר יובן למי זה רלוונטי בימים אלו.
מידי שנה בערב 'שבת חזון', אני משתעשע במחשבה כי יתכן וזו השנה האחרונה שאנחנו מקוננים על החורבן ולכן, כדאי לנצל את ההזדמנות האחרונה הזו ולזכות בהטבות שחכמינו הבטיחו לנו בתמורה: 'כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה'.
ואם כל שנה, המחשבה הזו עולה לנו, השנה שבעתיים.
מרוב שנים בגלות, התרגלנו ש'עולם כמנהגו נוהג' וככה זה מאז ולתמיד, מקוננים 'חזון', אח"כ מתעודדים ב'נחמו' וחוזר חלילה.
אבל יש לזכור שביאת המשיח זה לא איזו אגדה או משל, זה 'דאורייתא', פסוק מפורש בתורה 'עד כי יבא שילה' והרבי בחיידר לימד אותנו את הטייטש בהטעמה 'ביז משיח וועט קומען'.
כשיצא השיר של מב"ד ורדיגר 'משיח משיח משיח, איי איי איי איי איי איי', היה המגיד הירושלמי ר"מ דרוק אומר: הם חושבים כנראה שביאת המשיח זה משעשע, הם לא יודעים שהמציאות תהיה, שאנשים יתחבאו בנקיקי הסלעים מרוב בושה.
קיבלתי את דבריו בפשטות, לא חיפשתי את המקור לדבריו ומאז היה לי רגשות מעורבים לגבי הגאולה, מצד אחד, כציבור, אנו כל כך מייחלים ומצפים לו ומצד שני, כיחיד, הבושות יהיו איומות.
לפני מספר שבועות מישהו אמר לי, ששמע בשם הרבי מבעלזא זיע"א, שכשמשיח יבוא, הוא יתבייש להסתכל בפנינו, על שנאלצנו לעבור כל כך הרבה סבל, עד שסוף סוף הוא הגיע לגאול אותנו.
חשבתי על 2 כיווני המחשבה האלו, אנחנו נתבייש, או שהוא יתבייש?
אלו ואלו דברי אלוקים חיים. בפשטות, יש הבדל כאשר הוא ייפגש עם הבעלזער רב זי"ע או איתנו, אבל בהמשך המאמר תגלו עוד תירוץ.
השבת אנו קוראים את ההפטרה של 'חזון ישעיהו בן אמוץ' וזה הפרק הראשון של ספר ישעיהו, מיד אח"כ, בא הפרק השני בספר, עם תיאורים עילאיים ומרוממים איך ייראה ביאת המשיח 'וכתתו חרבותם לאתים' ושם גם נאמר הענין של המחבוא בנקיקי הסלעים, שם לא כתוב ענין של בושה, רק שנתחבא 'מפחד ה' ומהדר גאונו'.
ומה מיוחד השנה?
בגדול, העולם מתקדם לפי התוכנית, הרבה מהנאמר בפסוקים על 'אחרית הימים' כבר מתרחש לנגד עינינו, תיאורי חז"ל על מה שצפוי לנו מתממשים אחת לאחת, חלק מההבטחות של הנחמה ג"כ מתגשמים כבר, 'עוד ישמע בהרי יהודה ובחוצות ירושלים קול חתן וקול כלה' 'עוד ישבו זקנים וזקנות' וכו' ולעומת זאת, גם ה'חוצפא יסגי' ו'האמת נעדרת' וכל השאר מתגלים זה לעומת זה.
הבירור הגדול, מי לה' אלי ומי לבעל מתרחש כאן ועכשיו, כל העולם מקצין ל-2 הצדדים, הגיע מצב שכל אחד צריך לבחור צד, או שאתה בצד של 'כולו זכאי' או בצד של 'כולו חייב' ובית המשפט והרשע הישראל, מסייע לכל אחד בארץ להכריח ליטול צד, גם הדת"ל נאלצים להחליט ולהצטרף לבירור לכאן או לכאן.
גם הטכנולוגיה שמגיע לשיאים שכלל לא היה ניתן לשער עד לא מכבר, קרמה עור וגידים, אלא שהזוהר הקדוש כבר צפה זאת לפני 2000 שנה וחז"ל כתבו מפורש שבעת הזו נוכל לראות ולשמוע מסוף העולם ועד סופו, מה שהיה נראה בגדר דמיון וחשבנו שזה יהיה באופן רוחני, התברר שזה גם באופן גשמי, כפשוטו וכן הלאה.
השבוע שוב התחילו מהלומות ליליות על איראן אבל יש שינוי מהותי, טוויסט בעלילה, בבחינת 'מלאכתן נעשית על ידי אחרים' ומתברר שהאיראנים מעדיפים את תקיפות האמריקאים ורק לא את הישראלים.
ואם תאמר: למה הם מפחדים מהם? כי הישראלים חזקים? כי יש להם רמטכלי"ם חכמים וצבא מתוחכם?
תאמינו לי, כשאני מתבונן בראשי הצבא הישראלי, אני משתומם.
הרמטכ"ל האחרון הרצי, איזנקוט וגנץ ורונן בר וגם הנוכחי, עלינו להגיע למסקנה, כי כל הנצחונות היו 'לא בגלל, אלא למרות'.
וידידי הר' אורי הולצמן ביקש ממני היום שאקליט לו פסוק מפרשת השבוע בניגון של 'מגילת אסתר', וכאשר ננגן בשבת את הפסוק 'איכה אשא לבדי' בניגון של איכה, יש להוסיף משקל נגד של פסוק בנגינה עליזה, וזה הפסוק: 'היום הזה אחל תת פחדך ויראתך על פני העמים תחת כל השמים, אשר ישמעון שמעך וחלו ורגזו מפניך'.
וכעת לתחילת המאמר:
הגמ' בתחילת ע"ז מתארת סצנה רצינית שתתרחש בעת הגאולה, כל האומות יבואו לפני הקב"ה ויטענו שגם להם מגיע חלק בחגיגה, עשינו גשרים ושווקים ומלחמות והכל לא עשינו, אלא בשביל ישראל.
והקב"ה עונה להם: שוטים שבעולם, כל מה שעשיתם, לא עשיתם אלא לצורך עצמכם.
ונשאלת השאלה: וכי בשופטני עסקינן? הם עומדים לפני מלך מלכי המלכים, בוחן כליות ולב והכל גלוי וידוע לפניו, עומדים מולו ואומרים לו שכל מה שעשו היה בשביל ישראל, כאשר מולם נפרס מסך ענק שמראה את תאי הגזים ואת המשרפות ואת מרתפי האינקוזיציה והתליות והאנטישמיות וכל ההיסטוריה הרוויה בדם בני ישראל?
הבריסקר רב, שואל את אותה השאלה בניסוח שונה: מה הקב"ה אומר להם 'שוטים שבעולם', עליו לומר להם 'שקרנים שבעולם'?
הוא מקשה והוא מתרץ: כשמשיח יבוא, תתגלה האמת וכולנו נראה, שכל מה שהם עשו, באמת היה בשביל ישראל, הכל היה חלק מתוכנית גדולה ומקיפה שעם ישראל יעבור את כל מה שמתוכנן ולבסוף תבוא הגאולה ונגיע לשלימות ומול כל הפסיפס הענק הזה, יעמדו הגוים ויטענו, הנה, התוכנית התגלתה זה עתה כעת לפני כולם והאמת היא אכן שעשינו הכל בשביל ישראל, גם אם לא חשבנו בשעת העשיה את המחשבה הזאת.
והקב"ה יענה להם: אצל גוים הולכים בתר מחשבה גם לרעה, לכן לא משנה מה עשיתם, משנה מה חשבתם.
אכן, הגויים יצטרכו להתחבא מפחד ומבושה. ואנו בני ישראל, שפופי הכתף, הנושאים על גבינו 2000 שנות גלות ורדיפות ועינויים ומיתות אכזריות, נוכל לזקוף את גבינו ולעמוד מול משיח צדקנו בקומה זקופה עם טלית ותפילין בידינו, עם מצות וד' מינים ואוצר ספרים של 200 אלף ספרי קודש, והוא יהנהן בראשו ויזמין אותנו לסעודת שור הבר והלוויתן.
אלא מאי?
כל דברי חז"ל אמת ויציב ושערה לא תיפול ארצה.
תמהתי לפני מס' חדשים, אמנם אומות העולם יבואו לומר 'לא עשינו אלא בשביל ישראל' והם יגורשו בבוז, אבל נראה שיש אחד חריג, הלא הוא הנשיא האמריקאי הנוכחי שנלחם באויב שביקש להשמידנו ועמד כתף בכתף עם אלא המכנים עצמם 'ישראל'.
ואז הגיע הרגע, כאשר האינטרס האישי שלו השתנה והאגו קפץ לו למוח ובבעיטה גסה הפך את הקערה על פיה ושפך את כל החלב והדבש שהצטבר שם ואיבד את הקלף הזה שהיה בידו.
אבל זה לא נגמר שם, לא לקח כלל זמן רב, עד שגילה את הדבר הפשוט שאין עם מי לדבר ולעשות הסכמים והוא נאלץ לחזור למלחמה בגלל האינטרס האישי שלו וכעת, נשאר רק להחיל עליו את המשפט שבו התחלנו את המאמר: 'גם אכל את הדגים המקולקלים וגם ייזרק מהעיר' בקרוב במעמד הגאולה כפי שתיארנו מהגמ'.
maadoney@gmail.com
נ.ב. * ב'שיר של יום' שאנו אומרים מידי בוקר, יש בפסוק הפותח שם ה' פעם אחת או פעמיים או שלש, ובשמות שונים, מה העומק בזה?
* למה מדגישה התורה שהמלחמות נגד סיחון ועוג היו רק 'כאשר תמו כל אנשי המלחמה למות'?
* למה היה צריך משה להמית את עוג, דוקא בהכאה בקומתו מעל 30 אמה?
כל אלו ועוד בתוככי הגליון המצורף בזה יראו ישרים וישמחו, טעמו וראו כי טוב.
בברכת שבת שלום ומבורך:
ישראל אהרן קלצקין
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.