מעשה נסים...
מעשה היה לפני כמה שנים בעיר קדשינו טבריה, שניגש אחד למרן קדוש ישראל ר' דב קוק שליט"א, וביקש ברכה עבורו, ואמר לו רבינו שליט"א "מה שמך", והשיב, "מקסים"... מיד אמר לו רבינו שליט"א, "אתה נסים... לא מקסים"... הנ"ל הלך לאמו הזקינה ע"ה, ואמר לה את אשר אירע לו עם הרב קוק, ואמרה לו אמו, "בני... בברית שלך באמת קראנו לך נסים... רק אחר כך שינו לך האנשים למקסים כמו שם של חיבה"...
נסים ז"ל נפטר לאחר מחלה ממושכת בהיותו לערך בן 60, ולאחרונה נולד בן לבתו, ונפש ההורים לשאו'ל הגיעה, שהם מבקשים לקרוא לבנם "יגל נסים", [וכן לקרוא לו בפועל בשם זה, ולא כהחתמת כרטיס בברית בלבד], ועלה הספק בלבם שמא לא טוב לקרוא לו נסים ע"ש הסבא דאיתרע מזליה ונפטר מן המחלה הקשה. [ע"פ בקשת רבינו שליט"א הראו לו את תמונת המנוח ז"ל שעל שמו נסוב הדיון].
ואמר מרן שליט"א: נסים זה נס, אין שום חשש לקוראו בשם זה, ואפילו אם יקראוהו כך בלא תוספת "יגל" זה מצויין, כיון שלא נתפס גדר איתרע מזליה בכגון דא.
מצ"ב מכתב ארוך שכתבתי בס"ד לפני כמה שנים כל מה ששמעתי מרבינו שליט"א בסוגיא זו, ומסקנת הדברים, שאם הנפטר שעל שמו מבקשים לקרוא את שם הילד, נושא שם מקורי, כגון אברהם יצחק יעקב וכן מאיר שמעון וכיו"ב, אין חשש לקרוא אחריו גם אם מכוונים על שם המנוח, כיון שהשם נתפס ונשאב אל מקורו למעלה בקדש ובזה אין כל חשש מצד המזל.
בברכה רבה
יקותיאל דטבריה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.