מאות בשנים היהדות מתמודדת עם הכרעות של רבנים שנגדו זה את זה, ומאז מלחמת מתנגדים בחסידים המצב היה חמור פי כמה, ולא שהחסידים או המתנגדים היו בתוכם מאוחדים, כל אחד בתוכו היה מסוכסך, רשימת המחלוקות שבין הרבנים היא גדולה ובהרבה נושאים, והסדר היה כל רב אדון בעירו ובמקומו, וזו גרמה שבעניינים ציבוריים היכן שחייבים אחדות אחרת אין כל סיכוי להצליח, היא זו שהכריעה לדלג על המחלוקת ולהקים אגודה שבה יהיו כולם וכך הוקמה אגודת ישראל
עקרון יסוד להקמתה היה 'נהרא נהרא ופשטי'' מכבדים זה את זה למרות שאנו חלוקים, כל אחד ינהג ויעשה על פי אבותיו ורבותיו, אבל בענייני ציבור היכן שצריכים עמדה אחידה של כלל היהדות ולפחות האורטודוקסית, ההחלטות יתקבלו ברוב. לשם כך הקימו את 'מועצת גדולי התורה' שבה היו חברים מכל החוגים האשכנזים באותם שנים באירופה, והחליטו החלטות בהסכמת כלל הרבנים. ברור היה כי לא תהיה הכרעת יחיד, ולא תהיה כפיית דעת יחיד על הרבים
גם בארץ ישראל אגודת ישראל נהגה בדרך הזו, באותן שנים הכניסו ל'מועצת גדולי התורה' רבנים גדולים באמת, לא מדדו אותם על פי מספר המתפללים בבתי מדרשיהם, וגם לא כמה תלמידים יש להם בישיבה, המודד להיות חבר היה הגדלות שלך, ככה הם זכו להערצת הכלל שקיבל כל החלטה מתוך כבוד גם אם זו סתרה את דעת הרבי או הראש ישיבה שלהם
במשך השנים הדברים השתנו הכניסו ל'מועצת' על פי נציגות של קהילות וישיבות, וכאשר אגודת ישראל התפלגה, באגודת ישראל החסידית הכניסו רק אדמורי"ם של קהילות גדולות, וזה גרר אותנו לחורבן ממש, מפני שהתחרות בין האדמורי"ם הייתה גדולה, והנטיה הייתה במיוחד של קהילה אחת להחליט ולהוביל, וכאשר זה לא התאים עם דעתם הרסו את הכל. מאז תשמ"ט היו תקופות שהתכנסו והיו הרבה שנים שלא התכנסו, על ה'מועצת' השתלטה חסידות גור שאם היו רבנים שסברו אחרת מדעתם, הטריק היה לא לכנס את ה'מועצת'. רק כאשר הבטיחו כי ההחלטה תהיה כמו שהם רוצים כינסו את ה'מועצת'
השיטה של גור להשיג רוב ב'מועצת' היא היום על ידי שמזמינים לחופה ומכבדים בברכה. שיטה אחרת היא קשר פוליטי ואינטרסנטי, כך שזה שנים חלק מחברי ה'מועצת' אומרים אמן למה שאומר נציג גור הם לא מחפשים צרות. כאשר פעם אחת האדמו"ר מבויאן לא הסכים לדעת הרבי מגור מאז לא מזמינים אותו יותר לחופות בגור
אחת הבעיות של גור הייתה, שה'מועצת' אינה עוד אחידה, ישנן שלשה כאלו, והרבי מגור ביקש לכפות את דעתו גם על גדולי 'דגל התורה' שהם עצמאים ואינם מן האוהדים הגדולים שלו, הם מזמינים לבתיהם את מתנגדיו, וכאשר פרצה המחלוקת בענין 'חוק הגיוס' הרבי מגור ביקש להכשיל כל יוזמה על מנת להפיל את הממשלה וככה להביא נדוניה לשמאל ובתמורה לקבל הרבה כסף וחוקים שיפטרו אותו ממיליוני שקלים של מיסים, הוא הורה לפרוש מן הממשלה, וביקש לגרור את כולם, ואכן בשלב מסויים זה הצליח מפני שחשבו שיוצאים רק לכמה שבועות. מעשית עד היום רשמית כל החרדים באופוזיציה אבל לא התנתקו כליל מן הקואליציה
האדמו''ר מגור ביקש להעביר החלטה ב'מועצת גדולי התורה' שתהיה פגיעה אישית בגדולי רבני הליטאים העובדים על חוק גיוס ומאמינים כי יצליחו להשיג את הטוב שאפשר במצב שנוצר, ואין זה פלא שרוב החברים ב'מועצת' לא הסכימו לפגוע במרנן הגר''ד לנדו והגרמ''ה הירש והסכימו עם דעת הרבי מבעלזא שלא מחליטים החלטה כלשהי כפי שביקש הגר"ד לנדו עד שלא יעלו להידבר עמו. האדמו"ר מגור תבע שקודם תהיה החלטה ואחר כך שידברו עם הגר"ד לנדו, אבל בענין זה הוא נכשל וההחלטה הייתה שקודם מדברים עם הגדולים הליטאים
מטרת ההצעה של הרבי מגור לכפות את דעתו על דעתם. עתה לאחר שהאדמורי"ם מצאנז וממודזיץ נפגשו עם הגר"ד לנדו והגרמ"ה הירש והבינו כי אין סיכוי להצעה משותפת וכי הם בעד חקיקת החוק בכל מצב, ביקש הרבי מגור לכפות את דעתו שוב ולפרסם החלטה למרות שכל הגדולים האחרים סבורים היו כי יש להמתין ולא להיכנס למצב של מלחמה בהם. ומה שברור שפרסום החלטה עכשיו יגרום לפירוד גדול בציבור החרדי. האדמו''ר מבעלזא לא איפשר זאת בשום אופן ונלחם בכל כוחו למנוע פרסום החלטה, והרבי מגור נאלץ היה לפרסם החלטה מלפני שנים שעסק במסית אביגדור ליברמן ולא בהחלטה הנוכחית שאמורה הייתה לפגוע בהגר''ד לנדו
כמי שיושבים במפלגה אחת 'יהדות התורה' ההגיון חייב ששתי המועצות היו צריכות להתכנס ולהחליט החלטה אחת משותפת. אבל הרבי מגור לא הסכים כי הוא רצה 'קבלו דעתי' להפיל את הממשלה ולמכור את החרדים לשמאל. הגדולים אמרו לו עד כאן, ובינתיים פרצה מחלוקת קשה באגודת ישראל שתגרור כנראה פילוג בבחירות הקרובות
חיים שאולזון
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.