עבורי כל יום טוב הוא ענין גדול אני אוהב אותם, ממתין ליום טוב כל השנה וכשזה מגיע אני מאושר, והשנה יותר מכל שנה, ולא רק מפני שמדובר בחג הסוכות שמגיע אחרי הרבה זמן, אנו אחרי ראש השנה ויום כיפור, ועבורי אישית עדיין אין שלשים יום מאמי ע"ה. על פי הלכה השלושים עבר בערב ראש השנה אבל למעשה במספר הימים רק בי"ט תשרי ימלאו השלושים, ועדיין לא התאוששתי מן המצב הזה. בגילי בדרך כלל כשמאבדים הורים המרחק בין שבעה אחת לשניה לא כל כך הרבה שנים כפי שזה קרה אצלנו, ארבעים וחמש שנה הבדילו בין שבעה לשבעה, וכאשר אמרו לי כי אין גיל ליתמות קשה היה להבין מפני שבגיל שלי לכאורה מתכוננים לימים כאלו אף אחד לא חי לעולם, ובכל זאת להיפרד בגיל הזה קשה
נכנסים אנו לחג שמחייב שמחה, ולכאורה מדובר בחג שיש בו כל כך הרבה מצוות, והשמחה צריכה לבא מעצמה, אבל אין זה כך, המצב הכי קשה הוא לשמוח בחג אין זו מלאכה קלה. בכל השנים יום טוב משמח אותי ובמיוחד בסוכות ועל כולם ביום טוב שני, זה הזמן הכי שמח שלי בשנה, ואני מקווה שגם השנה זה יהיה כך, מפני שאני צריך את השמחה הזו לחזור למסלול ולשיגרה
השמחה היא החיים, מבינים זאת רק כאשר עוברים תקופה שהשמחה קשה בה, אז יודעים להעריך את הימים הטובים באמת, וכאשר אני מתכונן לעוד כמה שעות לסגור את הכל ולשכוח מן העולם ולהתרכז אך ורק בחג, אני מסתכל על השעון עוד כמה זמן יש לכניסת חג הסוכות
בסוכה אתה נכנס כל כולך למצוה ולחג, נכון שלאחר השקיעה אתה כבר מרגיש חג, אבל כאשר כל מציאותך בחג כשאתה נכנס לסוכה אתה מודה לה' על שהביאנו לזמן הזה עוד שנה של טעם החיים האמיתיים והמתוקים
מאחל אני כאן לכל קוראינו ולכל בית ישראל חג שמח
חיים שאולזון
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.