הרב יחיאל ברנד רב דק"ק מחזיקי הדת סרסל כתב מאמר על בואו של הרב ינוקה לצרפת, המכתב שלו עושה הרבה רעש ואנו מביאים אותו - תרגום מצרפתית
הקדמה
1. ביקשתם ממני את התרשמותי לגבי האירוע של הרב ינוקה. דעו כי אינני רואה את עצמי מוסמך לשפוט אדם זה. מי אני שאשפוט אדם שחי רחוק ממני? מי אני שאשפוט מישהו שאני מכירו רק ימים ספורים, בקושי יודע עליו משהו, כמעט אך ורק משמועות, ואיני יודע את הרקע והפרטים?
כיוון שמדובר באדם שמקיים מצוות, לומד תורה, מקרב אנשים לתורה ונותן עידוד ונחמה ליהודים רבים — כל מעשה כזה הוא מצווה, והאדם העושה אותה ראוי לכבוד.
כאשר יש ספק בכוונתו של אדם, יש עלינו מצווה לדון אותו לכף זכות, כפי שמצווה ההלכה. בערב יום הכיפורים, בית הדין והכהן הגדול היו בוכים על כך שנאלצו להשביע את הכהן.
אני מבקש מהשם שיעזור לי לא לכתוב דבר אסור, לא לפגוע בכבוד התורה ובכבוד האדם ובוודאי לא ביהודי שמקרב אחרים לתורה.
בוודאי יש בארץ ישראל אנשים שמכירים את הרב טוב ממני, וייתכן שיש להם דעות אחרות. אני כותב רק לפי המידע המועט שברשותי.
2. אני מנסה להביע כאן את התרשמותי מביקורו הקצר של הרב בצרפת. מזה זמן הופצו בציבור מודעות רבות שהכריזו כי רב מיוחד במינו יגיע מצרפת לחזק את היהדות. המודעות היללו אותו מאוד נאמר שהוא "יודע את כל התורה", "עושה ניסים" ושתפילתו נענית תמיד. עדויות שונות מארץ ישראל חיזקו זאת.
נערכו כינוסים גדולים, והציבור הגיע עם ציפיות שונות. גם אני השתתפתי באחד הערבים, וקיבלתי דיווחים על אירועים אחרים. הנה התרשמותי:
מפגש של אלפי יהודים למען התורה חימם את לבי. למרות שהנאום המרכזי היה קצר, שירת שירת הים שנאמרה בריכוז על ידי הקהל כולו הביאה נחת רוח רבה. יהי שם ה' מבורך.
3. במהלך הערב נערכה התרמה שקיבלה תגובות נלהבות. אך עלה סימן שאלה לאן יופנו הכספים?
נאמר שבחדרו של הרב ישנם כשלושים ספרים שכתב, אך חסרים לו אמצעים להדפיסם, ולכן ההתרמה נועדה לממן את ההדפסה. בנוסף, הרב סיפר על תוכנית להקים בניין שיאכלס את המוני האנשים המגיעים לביתו כמעט בכל שעות היממה. הוא אמר שהבניין חיוני למילוי שליחותו.
עוד הוסיף כי חלק מהכספים ישמשו לשכירת לוחות פרסום כדי להחליף מודעות לא צנועות בתכנים חיוביים.
העזרה לעניים הוזכרה בקצרה בלבד.
אך עלו תהיות: עלות הדפסת ספרים כיום נמוכה בהרבה מהסכומים שנדרשו. בצרפת בלבד, בלי לקחת בחשבון ערים נוספות, נדרשו כאלף אנשים לשלם סכומים של 52, 120 או 520 יורו בחודש במשך שנתיים.
בנוסף, באתר של הרב נמכרות "מקומות תפילה" במחירים גבוהים מאוד סכומים שמכסים כבר את הצורך. נוסף על כך, נאמר שהרב הגיע בטיסת מטוס פרטי והיטב אפשר היה לממן את הספרים בכסף זה במקום בטיסה שכזו.
לגבי הבניין מדובר רק ברעיון, כמו גם בשכירת לוחות הפרסום, שלא הוסברו די הצורך.
ובזמן שבארץ ישראל ישנן אלמנות, יתומים, עניים וחולים הזקוקים לעזרה מיידית, קופות הצדקה נאנקות תחת עומס הפניות. בתי הספר, הישיבות והכוללים מתקשים לעמוד בצרכים.
4. בערבים אלה ניכרה התלהבות עצומה, גם במפגשים פרטיים לעשירים שתמורת השתתפות נדרשו סכומים גדולים. ייתכן שחלקם התרשמו לטובה, אך אחרים חשו אי־נוחות.
ההתלהבות נבעה בבירור מהמסרים המדהימים לעיתים דמיוניים שנפוצו על "קדושתו הגדולה של הרב".
סופרו סיפורים על ניסים, כגון ילד אילם שפתאום דיבר לאחר ברכת הרב, או תינוק שנולד בריא לאחר שנאמר שיוולד פגוע, בזכות "פתק" (פֶּטֶק) שכתב הרב מראש ובו ניבא את פרטי הלידה בדיוק.
5. על ניסים באופן כללי:
ישנן גישות שונות לגבי ניסים. יש המאמינים שכל אדם ירא שמיים יכול לחולל ניסים, ויש הסבורים שרק מי שהוכר על ידי חכמים קדמונים כאדם צדיק יכול לעשותם.
ביהדות אנו מאמינים בניסים של משה רבנו והנביאים שכן נכתבו בתורה ובנביאים ואומתו על ידי הדור. אך לייחס ניסים לאדם ללא בירור הלכתי והוכחות הוא דבר חמור.
6. ישנם גם צדיקים שאינם נביאים אך מתפללים ומתרחשים ניסים בזכותם. אך גם אז הצדיקים נזהרים שלא לפרסם זאת. ניסים אמיתיים נעשים בצנעה.
7. קיימים גם אנשים שאינם צדיקים אך ניחנו בכוחות מיוחדים כגון אינטואיציה חזקה או תחושת ניבוי, אך הם עלולים לטעות. רק נביא אמיתי אינו טועה. לעיתים אנשים כאלה חושבים שהם "שליחי אלוהים", וזה עלול להוביל לגאווה ולדמיון עצמי מסוכן.
8. כאשר סביב אדם כזה נוצרת הערצה — הוא עלול להאמין שהוא באמת קדוש. הוא מתחיל "לשחק תפקיד" שאינו שלו, ומרגיש פגוע מכל מי שמפקפק בו. בהמשך גם אחרים מנצלים את פרסומו לרווח כספי. מהתחלה אולי לא חיפש כסף אך עם הזמן הוא מתרגל לכך, ומתרחש ניגוד טרגי בין דמותו הרוחנית למציאות.
9. לגבי הרב המדובר יש לדונו לכף זכות, אך אי אפשר להתעלם מהבעיות.
אין הוכחות לאף אחד מה"ניסים" שסופרו לא לילד האילם ולא לפתק. אין מסמכים רפואיים, אין עדויות או תאריכים. הרב פשוטמצפה שהציבור יאמין.
והכסף? למרות שהוא אומר שאינו מחפש כסף, גויסו מיליוני יורו תוך ימים אחדים.
אפשר אולי להניח שכוונתו הייתה לחזק אמונה, אך מדוע לפרסם את הדברים לציבור? הצדיקים האמיתיים נזהרים להסתיר ניסים. אילו לפחות הכסף היה מוקדש ליתומים ואלמנות היה בכך מידה של הצדקה.
10. באשר לטענות על "גדלותו בתורה" אני מאמין שאין להן בסיס. ייתכן שרבנים שיבחו אותו רק כדי לעודד אחרים להתחזק בתורה, ולא משום שבדקו את רמתו. כמו שאמרו חז"ל, מותר לשבח חתן בפני כלתו כדי לשמח, אף אם לא כל הפרטים מדויקים. גם כאן המטרה היא לעודד יהודים, לא להעיד על קדושה או גדלות אמיתית.
אני מאחל לרב ינוקה כתיבה וחתימה טובה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.