ימי בין המצרים – כשחומה נסדקת בלב
לפנינו שלושה שבועות של התבוננות
שיעורו של הרב אליהו ניסים כהן יועץ חינוכי תלמוד תורה חניכי הישיבות אשקלון בנשיאותו של מרן ראש הישיבה הגאון הגדול הרב יצחק ברדא שליט"א ראש ישיבת יצחק ירנן
ימי בין המצרים - בין י"ז בתמוז לתשעה באב - הם תקופה של זיכרון, צער ותיקון.
לא מדובר רק באבל היסטורי על חורבן בית המקדש, אלא גם בקריאה אישית להתבוננות פנימית. לא סתם מציינים חז"ל ששלושת השבועות הללו מיועדים ל“מי שמתבונן ורואה מה חסר לו, ולא רק מה נאבד”.
הובקעה העיר - הובקע הלב
בי"ז בתמוז הובקעה חומת ירושלים - לא החורבן עצמו, אלא הרגע שבו מתחילה הנפילה.
החומות שנבנו במשך שנים - נסדקו, לא ביום אחד, לא בבת אחת. והמסר הוא: השבר מתחיל מבפנים.
כך גם בנפש האדם, כך גם בחברה, בכיתה, במשפחה. כל התרופפות מתחילה מסדק
זעיר. לעיתים זו עצלות קלה בתפילה, ויתור קטן על אמת, על יושר, על שמירת
קדושה.
ואז, כמעט בלי שנרגיש - זה מתפתח לשבר עמוק.
הזמן לעצור - ולתקן
ימי בין המצרים קוראים לנו לעצור. לבדוק את הסדקים, לשוב ולהחזיר עטרה ליושנה - עוד לפני שהחורבן מושלם.
וזהו ההבדל בין מי שמרגיש - לבין מי שמתעורר רק כשכבר מאוחר.
לכן חז"ל אמרו: "כל המתאבל על ירושלים – זוכה ורואה בשמחתה."
מי שכואב את הסדק - הוא זה שיזכה לראות את התיקון.
הצעה חינוכית: לבנות חומה מחדש
פעילות לתלמידים - "מה בונה אותי?"
- חלקו לכל תלמיד ציור של חומת אבנים.
- בקשו מהם לכתוב על כל לבנה: מה שומר על החומה הפנימית שלי? (לימוד, תפילה, קשר עם אבא/אמא, עזרה בבית, שמירת הפה, קביעות בעשיית חסד).
- לאחר מכן, בקשו לציין לבנה אחת שהם חשים שנחלשה - והצעה איך לחזק אותה שוב.
אפשר לפתוח בדיון:
– איפה יש לנו סדקים קטנים?
– האם שמנו לב מתי משהו התחיל להשתבש?
– מה יכול לעזור לנו לחזור ולחזק את עצמנו?
לסיום - תקווה ואור
ימי בין המצרים אינם רק ימי חשכה. הם ימי בנייה פנימית. בתוך הכאב - בוקעת תקווה. בתוך הסדק - מתחילה תשובה.
וכפי שנאמר:
"ציון – בדין תפדה, ושביה – בצדקה"
נזכה כולנו להיות מהבונים, מהמרגישים, מהמתקנים

אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.