היכן הוא הר סיני?

 

היכן הוא הר סיני? / אלי' וולף

כשד"ר משה עלה על ההר שייתכן והוא הר סיני, חש אכזבה עמוקה. לא קולות ולא ברקים, משה לא הרגיש שום תחושה מרוממת מיוחדת. כלום.

אחרי שיצא מהמדבר ושב לביתו, משה העלה את תחושתו הקשה על הכתב, ושלח את המכתב לרבי מליובאוויטש.

*

חג השבועות, היום בו בורא העולם ירד על הר סיני והעניק לנו את התורה.

היכן הוא הר סיני, מה המיקום המדוייק שלו?

בתורה אין נקודת-ציון מדוייקת מי מכל הרי המדבר זה ההר עליו ניתנה התורה, ומאז אותו יום מרומם לפני 3,337 שנה כמעט ואיש לא פקד אותו.

החוקרים חלוקים בדיעותיהם לגבי זיהוי ההר המקראי: ג'בל מוסא, ראס ספספה, ג'בל הילאל ועוד. איש אינו יודע לומר בהחלטיות מי אכן הר סיני.

*

בתחילת שנת תשי"ז, 1956, מצרים סגרה את מיצרי טיראן לתנועת כלי שייט ישראליים ושיתקה את נמל אילת, במקביל מצרים הלאימה את חברת "תעלת סואץ" שהיתה בשליטת בריטניה וצרפת, רכשה נשק רב בצ'כסלובקיה - מה שגרם לבריטניה וצרפת לדחוף את ישראל לצאת למלחמה נגד מצרים.

מדינת ישראל הצעירה יצאה לקרב המוכר בשם 'מבצע סיני', או בשמו 'מבצע קדש', במהלכו כבשה את חצי האי סיני, פגעה בתשתיות הצבא המצרי והשמידה קיני מחבלי הפדאיון ששרצו באיזור.

כשחייל צה"ל כבשו את חצי האי סיני, הם הגיעו גם אל ההר שלדעת החוקרים מזוהה עם הר סיני. אחד מאותם החיילים היה ד"ר משה בהרב.

ד"ר משה היה נרגש לדרוך במקום בו אולי עמדו אבותינו לפני כשלושת אלפים שנה. ייתכן והוא עומד היכן שהעם היהודי החל להיות עם, במקום בו משה הראשון, שאת שמו הוא נושא, קיבל את התורה.

"ויעל משה אל ההר". ד"ר משה עלה אל ההר בלב פועם בעוצמה, הנה הוא עומד על ההר, הר סיני...

אולם בניגוד לציפיה שיחוש התעלות רוחנית, התרוממות רוח מופלאה - משה לא חש במשהו מיוחד. הוא התאכזב עמוקות. אולי זה לא באמת הר סיני.

אחרי שחזר לביתו, ד"ר בהרב שלח מכתב לרבי בו ביטא את תחושותיו לגבי זיהויו של ההר.

הרבי החזיר לו תשובה, וניתן לראות את המכתב המלא ב'אגרות קודש' כרך יד, עמוד תצה. 

ייחודיותו של ההר - כתב לו הרבי - היא בכך שקיבלנו עליו את התורה. המשמעות העיקרית צריכה להיות מופנית ל"מה קיבלנו" ולא "איפה קיבלנו".

התורה נקראת "תורת חיים", היא נקראת "תורת עולם". התורה הינה מורת-דרך לחיים, לחיי היום יום שלנו, והמסרים וההוראות שלה הינם נצחיים, בכל דור ולכל אדם. 

בהר סיני נעשינו לעם, כך שכיון שהתורה היא "תורת עולם", הרי כאשר נשמור על הכתוב בה - נהיה גם אנחנו "עם עולם".

תובנה נוספת העולה מהעובדה שנעשינו כעם בעת קבלת התורה על הר סיני: כל יהודי, יהיו אורח חייו או תודעתו ככל שיהיו, כיון שיהודי הוא, הרי שמחובר הוא בנפשו פנימה עם התורה. היהודי והתורה הינם אחד. עיתים והדבר כלל לא ניכר, אבל עמוק בפנים, בנקודה מוארת בעומק נשמתו, מאוחדים הם.

הרבי הוסיף וכתב במכתבו: כיון שהיהודי מעצם היותו בן לעם ישראל מחובר הוא עם התורה, הרי שקיום מצוותיה אינם תוספת חדשה חיצונית עליו, אלא ביטוי של התוך הפנימי האמיתי המוסתר שלו.

*

כך שאם נשאל פעם את עצמינו איפה המיקום המדוייק של הר סיני, נוכל להצביע עליו בבהירות: הנה בדיוק כאן, במרכז הלב, במקום בו הנפש שלי, שלך, של כולנו, קשורה עם התורה.

אבל אחרי שנצביע, נזכור שלא די בכך ש"הר סיני" יישאר שם, בלב פנימה - עלינו להביא אותו לעולם המעשה, להנהגה יום-יומית שלנו. התורה היא "תורת חיים"!