התחלתי כאן כתיבה בשאלה איך אפשר לגבש דעה, כשאין נתונים לפניך וכלה הגיליון, עוד לפני שנגעתי בנקודה עצמה. אשלים איפוא עכשיו.
נקח
לדוגמה את הנושא של המו"מ על החטופים. ישנם הרבה 'בעלי דעה' במדינה שבטוחים
שהממשלה לא עשתה הכל כדי לשחרר את החטופים. משל היתה בידם אפשרות לשחררם והם בחרו
שלא ישתחררו (ולשאלה 'הרי ביבי הכי מעוניין שישוחררו כי ברגע שישוחררו מי שינשא
שמו בראש חוצות יהיה ביבי המצליחן?' אין כרגע תשובה).
מהצד השני יש הבטוחים שביבי עושה הכל כדי לשחרר אותם – זאת במסגרת האפשר והאחראי, כמובן.
אף אחד משני הצדדים אין לו שמץ מושג מה קורה בחדרי המו"מ. ידוע בקווים כלליים שהחמאס רוצה הפסקה טוטאלית של המלחמה וחזרה לשלטון, כולל ערבויות שישראל לא תתקוף אותו אחרי שהחטופים יחזרו ו'ביטוח חיים' לכל ראשיו, וידוע שביבי סבור שהסכמה לזה פירושה הסכמה למתקפה הבאה. עד כאן מה שידוע.
נחשוב רגע. נניח שאתה מנהל מו"מ עם מישהו על משהו, לא משנה על מה. הוא דורש ממך 4 איקס ואתה מציע לו 2 איקס והמו"מ תקוע. מי אשם בהיתקעות המו"מ? מן הסתם אין צד אחד ש'אשם', כי שני הצדדים לא הגיעו לעמק השווה. אם מישהו יאשים צד אחד, משמע או שידועים לו פרטי המו"מ ושמי שתוקע אותו זה צד א' או שיש לו עמדה מראש שצד א' צריך להסכים לדרישותיו של צד ב' ואם לא הסכים, הרי שהוא האשם.
אם אתם בעד מו"מ, משמע סבורים אתם שיש לייצג עמדה נגדית לעמדת החמאס. אבל, אם בסופו של תהליך תאשימו צד א' על אי ההגעה להסכם, משמע סבורים אתם שצריך לקבל את דרישות החמאס ללא מו"מ. אם כן, למה לשלוח נציגים למו"מ? למה שלא נשלח להם מסמך חתום ושימלאו הם את הכתוב?
ומה תגידו, אם ישראל אכן תשמע לדרישתכם ותודיע שכל דרישות החמאס מקובלות עליה. למה שהחמאס לא יאמר שבעצם הם חשבו עוד פעם והגיעו למסקנה שהם רוצים עוד משהו? הרי גם אז נחזור לאותה עמדה שאנחנו הסרבנים ומונעים את חזרת החטופים?
הנורא מכל הוא שמאשימים את הדואגים לעתיד חיי היושבים בארץ (ואינם מוכנים להפקירם תמורת מזומני החטופים עכשיו) כאילו לא איכפת להם מהחטופים. עד כדי התבטאות שמי שנגד עסקה-בכל-מחיר גורס שלא כל ישראל ערבים זה לזה.
אבל המדהים מכל הוא שרוב מוחלט בהחלט של בעלי הדעה, אין לו קצה מושג מה נידון בכלל בחדרי המו"מ. אין לנו שמץ מושג מה דרישות הצדדים ובכל זאת יש לנו כבר עמדה שצד זה או אחר צודק והצד השני רשע מרושע.
סקרן להבין איך אנשים יכולים להצדיק נקיטת עמדה, מבלי שכל הנתונים לפניהם. מה יש בה בעמדה כזאת מעבר לאמירה שאני בעד מחנה כזה או מתנגדו??
עכשיו נעשה
סיבוב עם המבט. מה אתם חושבים? שרק 'הם' מגבשים דעה על נושאים בלי שיש להם בכלל
יכולת לגבש עמדה? האם זו תופעה שקיימת רק אצל אחרים, או שגם אנחנו מגבשים דעות,
מבלי שיש לנו בכלל היכולת להבין על סמך מה אנחנו מגבשים את דעותינו??
(בשביל
להקל על הקורא המצוי – ומן הסתם גם בשביל לשחרר קצת רעל שכלוא במעי, אביא דוגמא של
'הם' שהם 'אנחנו' במובן מסוים. מה אתם חושבים חושב חסיד בכת הטרור והנדל"ן על
גור-תורה? ומה הוא חושב על חסידותו-הוא שעושה כל שביכולתה כדי לקרוע משפחות
ולהפריד בנים מאבותם?? זה עובר בכלל איזשהו תהליך של בדיקה או ביקורת? האם רק חסידי
הכת המדוברת הם כאלה ואילו אנחנו שונים?)
חרדי בעולמו
- - - - - - - - --
לא מוגה
להערות והארות ללא צרופות
וללא לינקים:
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.