נתניהו - שינוי במגמה

 מאת עמית סגל

אל שלושת התיקים הפליליים שמתנהלים נגדו בבית משפט בירושלים הצטרף כתב האישום החריף על 1200 הרוגים ביום אחד. לאורך הסתיו נראה היה שנתניהו הוא שילוב של ניקסון וצ'מברליין. שניהם, כידוע, לא שרדו.

ולפתע – שינוי במגמה. נתניהו מתאושש בהדרגה בסקרים. הפער מול בני גנץ כמעט נסגר. בהתאמה לראשות הממשלה נתניהו כבר מנצח בסקר האחרון את כל יריביו. הקואליציה שלו עוד רחוקה מניצחון, אבל לפי כל הסקרים האחרונים היא כבר משיגה תיקו: בזכות השיטה הפוליטית בישראל, היא מונעת מהצד השני אפשרות להרכיב ממשלה, בדרך אולי לעוד סיבוב בחירות ועוד אחד.

איך זה קרה? כי עוד לפני שנתניהו היה "מר ביטחון" הוא החל את דרכו בשנות התשעים כ"מר ימין", האיש שיוצא נגד הסכמים מסוכנים עם הפלסטינים. ולשם בדיוק הוא חוזר עכשיו. האבסורד בדעת הקהל הישראלית מאז שבעה באוקטובר הוא שהציבור מצד אחד רוצה את הימין ומצד שני מאס במנהיגי הימין. אבל כל עוד נתניהו הוא החלופה היחידה של המחנה לראשות הממשלה, רוב מצביעיו יחזרו אליו, מי בהתלהבות ומי בלית ברירה, כ lesser of two evils.

לכן נתניהו מוביל את הקו של "ניצחון מוחלט", אל מול חברי קבינט המלחמה משמאל. לכן הוא מתנגד פומבית ל"פתחסטן או חמסטאן" גם במחיר עימות עם שר הביטחון שלו. לכן הוא מתעמת עם נשיא ארצות הברית ביידן גם אל מול צו מעצר בינלאומי. אם כתב אישום פלילי מקומי חיזק אותו, בוודאי שצו מעצר בינלאומי בגלל שמירה על המדינה יעשה אותו דבר.

הישראלים גם מתגמלים עימותים מול מנהיג המעצמה החזקה בעולם כאשר הם רואים אותו כמי שפוגע באינטרס הלאומי. כך היה עם אובמה, כך עכשיו עם ביידן.

מצבו של נתניהו עדיין רחוק מלהיות מזהיר, בלשון המעטה. זו אחת הסיבות שהוא עושה הכל כדי לשמר את ממשלת הימין. אבל באופק מנצנצת תקווה: Remember, Remember, the 5TH of November. איש בירושלים לא יודה בכך, אבל בלשכת ראש הממשלה מחכים לרגע שבו ייבחר שוב דונלד טראמפ. כן, הוא תקף את נתניהו בבוטות, וכן, הוא משמיע כל מיני התבטאויות סותרות. אבל בסיס תומכיו אינו כולל תומכי חמאס ממישיגן אלא מעריצי ישראל מרצועת התנ"ך. תמונת השניים לוחצים ידיים כיכבה על השלט הכי גדול בכביש הכי מרכזי בתל אביב כתעמולה מטעם הליכוד, אין סיבה להניח שמשהו השתנה.

הסקרים מלמדים גם על דבר מה מעניין: יש סיכוי שמי שיתחרה בנתניהו הוא מפלגת אול סטארס ניצית חדשה של כמה דמויות שיחברו, ויתקפו את נתניהו על ותרנות יתר. אם נתניהו יפסיד, מי שיחליף אותו יהיה אולי יותר ביבי מביבי. גם מי שמספיד את נתניהו, מוטב שלא יספיד את האידיאולוגיה שלו, ובכל מקרה זה מוקדם לשניהם. מאז שבעה באוקטובר, הרבה אנשים עוצרים אותי ברחוב ושואלים אם זו הקדנציה האחרונה של נתניהו. בהחלט, אני משיב להם, וזו העמדה העקבית שלי כבר ארבע קדנציות ברציפות.