מאת הרב ישראל אהרן קלצקין
ערב שבת פר' ויקרא - זכור תשפ"ד.
לידידיי ומכריי קוראי ומתענגי הגליון 'מעדני הפרשה'.
חשבתי לעשות השבוע 'קטע' לכבוד שבת זכור ופורים הסמוך לה, ולשלוח את הגליון 'מעדני הפרשה' בלי המאמר ושפעם אחת יאלצו להיכנס פנימה ולראות מה הם מפסידים כל שבוע כשמסתפקים רק במאמר.
לדוגמא: כתבתי, שהעומק של מה שאמר המן שה'קומץ מנחה' של בני ישראל דחה את העשרת אלפים שלו. כי יעקב היה עם קומץ אנשים ונתן לו מנחה ועל ידה גבר על עשו זקנו של המן.
ואז, בהבזק שניה, עלה בדעתי לחשב כמה הגימ' של כל פריטי המנחה (בכתיב מלא) וכמה זה יצא? ניחשתם? 10.000 בדיוק (עשרת אלפים), כמנין הסכום שהמן ביקש לשקול לאחשוורוש בתמורה לגזירת הכליון. מדהים או לא?
אבל אז, במחשבה שניה, אמרתי שזו גזירה שאין רוב הציבור יכול לעמוד בה והתאמצתי להתיישב לשרבט משהו. וכן, לא שכחתי שאני עדיין חייב חוב של הסיפור עם בני וההשגחה פרטית המיוחדת שנקרתה בדרכו.
אשתדל בשבוע הבא בל"נ בעזהי"ת.
כל שנה חוזרים על השאלה, מדוע היה צריך לתלות את כל העשרה בנשימה אחת?
והתירוץ: שלא יספיקו לרוץ לבג"צ, לערער על ההחלטה שבטוח שהיא תתקבל...
אבל היום, כשעברתי על המגילה (להיות מוכן לקריאה בפני הקהל בזריזות), שמתי לב למשהו מעניין, שמתחבא בין השורות של המגילה ומי שחי את השנים האחרונות בפרשיות והשערוריות בארץ הקודש, אמור לפתח חושים ולהבחין שמשהו שם מריח לא טוב ושווה תחקיר עיתונאי רציני ואולי אפילו ועדת חקירה ממלכתית.
במגילה אנו מוצאים שהמן יוצא במסע שכנוע מול אחשוורוש, להסביר לו מדוע עליו להסכים לגזירת השמד, הוא אומר לו שהם 'עם מפוזר ומפורד' ולמלך אין שווה להניחם, חז"ל מוסיפים שהשתמש בדברי הסתה, שאנחנו עם עצלן, כל שני וחמישי אומרים 'שבת היום' 'פסח היום' וכו', מתחמקים ממיסים, לא מתגייסים (טענות מסוג זה ניתן למצא היום לצערנו בכל מדיה בארץ הקודש) .
זה מאוד תמוה, למול דברי הגמ' במס' מגילה שמביאים משל של בעל חריץ (בור) ובעל תל, בעל החריץ רוצה למלאות את חריצו בעפר, בעל התל מבקש לפנות את תל העפר שלו ולהתפטר ממנו וכל אחד חושב איך יסדר עניינו, לימים כאשר פגשו זה את זה וכל אחד גישש בעדינות מה דעת חבירו על הבעיה, ואז גילו שהפתרון ייטיב עם שניהם, כך המן ואחשוורוש היו מלאים שנאה ליהודים ואחשוורוש שמח על ההזדמנות להשמיד את ישראל לא פחות מהמן.
לפי"ז קשה, למה כל המסע שכנוע? הרי שניהם באותו רעיון? כל מה שצריך זה לחיצת ידים, חתימה וזהו.
כמו"כ יש להבין, מדוע הוא אומר 'אשר אמר המן לשקול', משמע, לדבריו רק אמירה היתה כאן, למרות שהמן לא אמר אלא עשה, ככתוב 'ועשרת אלפים ככר כסף אשקול' ולפי"ז הנוסח הנכון היה לומר לה 'אשר ביקש המן לשקול'?
ואם כבר התחלנו את התחקיר, נטיל את הפצצה: מרדכי שולח לספר לאסתר סיפור של ואת 'פרשת הכסף' אשר אמר המן, מה ענין פרשה לזה? היה צריך לכתוב 'ואת הכסף'? משהו מריח פה כמו 'פרשת המעטפות' של אולמרט?
ולסיום התמיהות נתמה: איך קמצן פרסי כאחשוורוש, יוותר על סכום כסף רב כזה של 10.000 ככר כסף?
המסקנות ברורות: באמת חפץ היה אחשוורוש במיתת היהודים וביזת כספם בדיוק כהמן, אלא, שהכל צריך להיות 'פוליטקל קורקט' ויש להיזהר שזה יראה חוקי והגון, תוך הסתרת שנאתם האישית ולהציג הדברים לציבור ולעולם כאילו זה לטובת האנושות ושהדברים יתנהלו כהליך חוקי.
לכן הביאו את כותבי החוקים שיכינו פרוטוקול מסודר שבו יוצגו הטענות, מדוע יש צורך לעשות הגזירה הנוראה הזאת, כי אין שוויון בנטל וברגע שיקבלו את אהדת הפרוגרסיבים, אוטומטית יחסכו את ביקורת כותבי העתים וכל התקשורת והעיתונאים יהיו לצידם.
כל זה היה אמור להיות טוב ויפה ותפור מכל הכיוונים, עד שהתפוצצה 'פרשת הכסף' מתיק 10.000.
מתברר, שמה שאמר אחשוורוש 'הכסף נתון לך', היה רק מול המצלמה והעיתונאים, כדי שלא ייראה כאילו היה כאן קבלת שוחד והליך מזוהם, ולכן כתיב 'אשר אמר המן', רק לצורך הפורטוקול.
ומסתבר, שאחשוורוש לא ויתר כלל כל הכסף, היינו, שאחר שיצאו כולם מן החדר ונותרו שניהם לבד, קיבל אחשוורוש את הכסף לעצמו ואף אחד לא היה אמור לדעת מזה, אבל מתברר שהיתה כאן הדלפה מה שגרם מהומה של 'ואת פרשת הכסף', היינו, מה שבסוף אחשוורוש כן קיבל את המעטפה.
ובגלל זה יצא הקצף של אחשוורוש, שהרי חוץ ממנו ומהמן אף אחד לא היה נוכח כשקיבל הכסף, ואיך התפוצצה 'פרשת הכסף'? אין זאת אלא שהמן עצמו הוציא החוצה סודות מן החדר ביניהם, וזה גרם לו להבין כי המן חותר תחתיו ומעוניין להפילו ולהפלילו.
מה שאחשוורוש לא ידע ולא שיער, כי מרדכי ידע את 'פרשת הכסף' ברוח הקודש, במושגים שלו אין מושגים על טבעיים, לך תבין את הדתיים עם האמונות שלהם.
כל זה נראה מוכר מאיזה שהוא פלנטה, אה? maadoney@gmail.com
הכל כתוב בתורה, מה שהיה הוא שיהיה, ומה שנעשה הוא שיעשה ואין כל חדש תחת השמש.
חשבתם שאני מדומיין?
החסם סופר אומר את עצם הרעיון דלעיל של 'פרשת הכסף'
אני רק הלבשתי את המילים של הסלנג של 2024
נ.ב. כשם שמשנכנס אב ממעטין וכו', מה הקשר? אין לאדר סיבה מעצמה להיות בשמחה?
'ויצא המן ביום ההוא שמח וטוב לב', מה הענין המיוחד של ה'ביום ההוא'?
ומה הקשר לעוד פעמיים 'ביום ההוא' בתורה שקשורים לזה?
'שיתסר ושיבסר' היכן מרומז בחומש?
למה בפורים אומרים הרב את 'ריבנו' (כוללים את עצמנו) ובחנוכה רבת את 'ריבם'?
שבוע שעבר עשיתי סוג של טסט, בסוף הגליון הבאתי קטע מענין על מלחמת גוג ומגוג עם הפניה,
שמי שרוצה לראות את המקור יפנה אלי לאישי, והיה לי הרבה פניות וזה הוכיח לי שאינני יגע לריק.
תודה לכל הפונים וכשם ששימחתם אותי, ישמחוכם מן השמים.
בברכת שבת שלום ומבורך
וחג פורים שמח
ישראל אהרן קלצקין
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.