גירסת הגבאים במחלוקת בבית הרב שכטר

 גירסת הגבאים במחלוקת בבית הרב שכטר

הגרי"מ שכטר מוכר וידוע לכל חסיד ברסלב, ולכל ירושלמי בוגר, כאיש שמסמל איש אמונה ודבקות לבורא ית' שמו, ולמרות הקשיים בביתו, מאישה שאינה בקו הבריאות, ועד צער גידול בנים בגשמיות, התחזק, והפעיל כל יכולת רוחנית, והשתדלות פרקטית למענם, ובו בזמן פעל והפעיל והקים את קרנה החיובי של מסורת חסידות ברסלב השמרנית.

בתוך כך חיזק רבים, והציבור צבא על ביתו, ומשכך ראו לנכון מס' עסקנים ירושלמיים, לפנות לחסידי ברסלב, ולמסד את זמני הקבלת קהל בביתו, ובתוך כך להביא הרווחה כלכלית לביתו, והדבר קרם עור וגידים, בהסכמתו וברצונו המלא של הגרי"מ שליט"א.

הגבאי הראשי, נחמן הירש, פעל במסירות אין קץ, לבסס את ההכנסות, ולקנות עבורו דירה חדשה, ויכולת התכלכלות פרטית מורווחת, ואף לצרכי המשפחה המורחבת דאז, הפעיל אינספור עסקנים ואנשי מקצוע לבנות בית בית מתוך הנכדים שהיו זקוקים לתמיכה ועזרה, ובכך הקים בידיו את הדור הבריא הבא, בין הירש לחלק מבני המשפחה, היו מתחים, בעניין התלות בחדי ותמיכת האב/סב, אך הוא הפעיל את הוראות הגרי"מ שלא לתת להם להיתלות בו, כי אם להיבנות עצמאית, וזה התנהל בעוצמה, אך בקרבה והיכרות אישית, לכן הכעסים התאזנו בחסדים ולהיפך (הוסכם בינו לבין הרב כמה מתחלק ההכנסות, ואין לשום גורם חיצוני יכולת להתרעם על ההסכם שהיה ביניהם), ברבות הימים, שמו של הגרי"מ גדל לממדים אדירים, וצרכי הקהילה גדלו אף הם, ומשסירב לערבב בין הקופות של בית הגרי"מ לקופת הקהילה, הודח מתפקידו, (בין הייתר,בפני הגרי"מ הועלתה הטענה על קשיים לציבור בכניסה חופשית לברכות ללא תרומות) ללא כל פוליטיקה ומריבות, מאחר וכבודו של הגרי"מ היה בשני הצדדים.

מחליפיו של הירש, קיבלו לידם ניהול חצר, והמשך מימון צרכי משפחה, אך ללא היכרות פרטית ורגשית, ומשכך התנהל ביתו של הגרי"מ ללא בני המשפחה המתבגרים, שלכאורה יכלו כבר לקחת חלק בחצר הסבא, וכל זה לא משנאה ומידור בני המשפחה, אלא מהמשך התנהלות וותיקה, ללא שקלול מחדש את המניעים לכל דרך פעולה, בתקופה זו הגבאים שהגדילו את ההכנסות ביססו את מפעלי המוסדות באמצעות העמותות, ובמקביל תמכו ביותר מבני המשפחה שהתרחבה וגדלה משנה לשנה כ"י, בסכומים גדולים מאוד, בהתחשבות לכך שמימנו חצאי דירות, ולאחרים אף דירות שלמות, כ"א לפי הקריטריונים שהיו לנגד עיניהם.

ברם, תמיכות חודשיות קבועות השתדלו למעט, וזאת מתוך מדיניות שלו להתלות את הנכדים בתמיכות צדקה, בו בזמן שבידם ללמוד (עם בונוס לאלו הראויים ללימוד) או לעבוד (עם בונוס עזרה בהתמקצעות – הגרי"מ תומך מאוד שמי שאינו מסוגל להיות לומד תורה, שיתמקצע כדרכה של תורה, ויעבוד עבורה הראויה להתכבד בה ואכמ"ל) אך אלו הזקוקים לתמיכה קבועה, מינו לכך אדם מיוחד, שניהל ליווי ושיקום של למעלה מ30 נכדים, בטוב טעם, למשך יותר מ15 שנים.

בדורו של משיח, הָאֱמֶת תְּהֵא נֶעְדֶּרֶת. נְעָרִים פְּנֵי זְקֵנִים יַלְבִּינוּ, זְקֵנִים יַעַמְדוּ מִפְּנֵי קְטַנִּים, קנאת בכור הנכדים עלה באפו, וביקש לטעון לכתר, ומאחר וראה שבונים בנין אדיר בירושלים, שיבסס את מעמדם של הגבאים ומנהיגי הקהילה, לאחר 120 של סבו הנערץ, ובא בטרוניה כנגד אותם ששנים ליוו ותמכו בו ובמשפחתו, והיו אנשי אמונו של סבו הנערץ, וביקש להשתלט על ניהול הבית והחצר, ובמשך של למעלה משנתיים דחק רגלם, והפריע להם במהלכים שונים ומשונים, ואותם גבאים נאמנים דאגו לשמור הכל בסוד, הרחק מעיני הציבור, וזאת מתוך מטרה לשמור את כבודו של הגרי"מ שליט"א.

עד שבה' חשון תשפ"ב נעל בפניהם את דלתות הבית, והבהיר להם שיש להם 3 ימים ליישר קו מולו, בדרישות שלו, שזה: א. לקבל 25% מכל הכנסה שמגיעה באמצעות הסב, (לטובת ניהול מטעמו את תיקי המשפחה, ולפי קריטריונים שהוא רואה לנכון (שונה ממה שהיה במשך השנים – קופה לפי צרכים ולא לפי אחוזי הכנסה מוסדית). ב. צירופו כמשקיף על דרך ניהול הכספים בעמותת המוסדות, ע"מ לפקח אישית על היכולת לגבות את האחוזים שדורש מתוכם. ג. הכנסתו או מי מטעמו כמורשה חתימה בניהול קופת הקהילה, שבאם לא יסכים להליך כלשהו יוכל לבלום את ביצוע הדברים באמצעות מעמדו החדש. – 3 דרישות אלו הינם נטו תאוות בצע, וסחיטה, שבאם לא ימומשו, יהרוס את כל המערכת הקיימת, גם לי וגם לך לא יהיה.

הגבאים שראו פעולה זו כפעולה מטורפת ומסוכנת, בצר להם התייעצו, והמענה המשותף לרוב היועצים היה להפוך את המשוואה, וזאת בהסתכלות, שלכאורה הטירוף מצידו של הנכד הטוען לכתר, לא יהיה שובר שוויון, שהרי גם לי וגם לך לא יהיה, לא כדאי להפעיל מיידית, ואולי יצליחו ליישב דעתו, אבל הם לא ציפו לשני אנשים קרובים אליהם, שנתנו לנכד תמיכה רחבה, וכוח להמשיך במאבק.

אותם נכדים בנו היטב נרטיב פלסטיני, של ההתקרבנות, ומנעו מכל שאר בני המשפחה לעלות לבית הסב, כל עוד והם לא יכולים לעלות ולבצע את המאבק מתוך בית הסב, והצליחו מהר מאוד להביא את הגרי"מ למצב גופני מסוכן, הגרי"מ ביקש להתאוורר, אבל קרוב לירושלים, ובכך עלה הרעיון להשתמש בדירת הקיט של הגרי"מ ששימש אותו בעשור הקודם ליציאות מנוחה, בבית שמש, - לא מדובר בקרוון סודי, אלא בדירת נופש ששייכת רק להגרי"מ ובכל העשור שלא הגיע לשם, לא שימש שום אדם זולתו.

המציאות עולה על כל דמיון, ובח' טבת תשפ"ג הגיעו מס' נכדים, בראשותו של הטוען לכתר, בשעה 4 לפנות הבוקר, פרצו את החלון, היכו את הגבאי, והקימו את הגרי"מ ממיטתו בברוטאליות, ובתוך קח לקחוהו מתוך פחד ובלבול, לירושלים, (בדרך היציאה עדיין לא ידעו להיכן להובילו, אבל בתוך כך א' הנכדים שיש לו דירה נאה, הציע לזמן מה להביאו לביתו).

הגרי"מ שהיה כאוב עד מאוד במצב שהיה, שמח מאוד שנכדיו כן מעוניינים להיות איתו בקשר, וכל זה העפיל כנגד הגבאים, בכך שאותם נכדים טענו בפניו שהמניעה לקשר בינו לבין המשפחה בחודשיים האחרונים, היה כביכול מצד הגבאים. (ברשות הגבאים ועוזריהם, אינספור הקלטות ותיעודים בכך שביקשו מהנכדים להגיע ולהמשיך הקשר, וסורבו ע"י הנכדים, בגלל איומי הטוען לכתר).

הגרי"מ שאוהב את שני הצדדים, ביקש לעשות שלום, אך הנכדים שהרגישו שידם על העליונה, סרבו שוב ושוב, בטענות ודרישות שהגבאים לא יכלו לעמוד בהם.

הציבור הכללי, ובצדק, צידד בצד הנכדים, כברירה הטבעית, אך נתעלם בעיניו העובדות, שמדובר בהשתלטות על מוסדות הציבור, שלא ברצון הציבור, מה שבאורח פלא היה תמוהה לציבור, שאין אפי' אחד מכל בני הקהילה שערק לצד הנכדים.

אך כל זה לא סיפק ביד הנכד הטוען לכתר, וביקש מבית המשפט יחד עם דודתו, אפוטרופסות על הסב, בטענה שהסב דמנטי, וזקוק לסיעוד, צירף לכך חוו"ד שנחקרת כעת בבית המשפט ע"כ שהיא מגמתית ומזויפת, הגבאים בסיוע אחד מבני הרב התנגדו לבקשה, בטענה שהרב צלול בדעתו ואינו זקוק לאפוטרופוס, לאחר חוו"ד של רופא מטעם בית המשפט, ושני מפגשים של הרווחה עם הגרי"מ, הגישו תסקיר שתמציתו: הרב אינו זקוק לאפוטרופוס, הרב חפץ בשני הצדדים לצידו, הרב נתון ללחצים ומיצול מצד חלק מבני המשפחה, הרב מעוניין למסור שיעורים לבני קהילות, והרב סומך על גבאו הראשי בענייני ממון.

ומשכך, בית המשפט החליט שעל הגבאים לפגוש את הרב פעמיים בשבוע למשך 4 שעות בכל פעם, וזאת על מנת למנוע נזקים שלא ניתן לאמוד אותם, בכך שכל זמן שנותק מהגבאים, אותם הנכדים ממרידים את רוחו של הגרי"מ כנגד הגבאים – אנשי אמונו.

ביום רביעי האחרון, משעלו הגבאים לבית הגרי"מ, היה זה בנוכחות כלל הנכדים, ולאחר מסע טרור מצידם כנגד הסב, בעניין שת"פ עם גבאו הוותיק, ולכך הגרי"מ הבהיר שכעת אינו מעוניין לשוחח, והזמן להמשיך את השיחות הוא משתדעך האש.

לטעון שהמלחמה היא על כסף, אי אפשר לחלוק על כך, אבל ההבדל בין כסף שהגיע לציבור, לבין כסף שמגיע לכיס פרטי, זה שונה, מה גם שבכך פגעו קשות בקהילתו ופרי טיפוחיו של הסב.

אפשר להאריך אבל צריך זמן, כל טענה נגד או כל שאלה, יש לה תשובות.

============

לא לחינם אותם נכדים הפיצו סירטון ללא שעון מדוייק, כי שם רואים שהמשטרה הגיעה לפני כן מטעמם של מס' נכדים, והגבאים נטו הבהירו לשוטר שזכותם להגיע, ואף ביקשו שלא יעלה איתם, אך הנכדים התעקשו על כך שיהיה נוכח, אותם נכדים מתמקצעים לייצר נרטיב פלסטיני, של קורבנות. מדובר באנשי אמונו של הרב מעל ל30 שנה - וזה שהרב היה טעון, וביקש מועד אחר, אינו מגדיר את המצב שכביכול הרב נגד אנשי אמונו מזה למעלה מ30 שנה, אלא שאז לא היה המועד הנכון מצידו לקיים שיחה. - בל נטעה שכביכול מדובר בתביעה מצד הגבאים, מדובר בתהילך המשך של תביעה מצד נכד מסויים כנגד הגבאים, שהתהליך הגיע לשלב זה שהשופט הורה לאפשר את כניסתם של הגבאים, לאור 4 התבטאויות מצד הרב שמעוניין בשני הצדדים לצידו ללא המחלוקת.