הקב"ה ואברהם בעת מלחמה הצילו 'ציוני'!!!

הויכוח הזה חוזר שוב ושוב, נראה השקפיסטים וקנאים מגלגלים במילים ומתחמקים מן האמת והמציאות, כי לא שייך לבקש שהצבא יחטוף מפלה ויכשל, אבל שאף יהודי לא ינזק, דבריהם של אלו נחותים מדברי הבל, מפני שבשביל להציל יהודים מרצח, חייבים לנצח במלחמה הזו, זו מלחמה נגד היהדות ולא נגד ה'ציונות'. ראינו איך שהם רצחו בעינויים קשים מי שמתרחקים מן ה'ציונות' מי שאוהבים אותם וקוראים ל'שלום' עימם. עניינם הוא רצח של יהודים זה גאוותם וכל ישותם

ישנם מי שצועקים כי מאחר ומדובר ב'ציונים' אסור לסייע בידיהם. כאן צריך להבדיל בין מאבק אידיאולוגי בימים של מלחמה אידיאולוגית, לבין מלחמה פיזית. נזכיר כאן לטיפשים הללו, כי המלחמה עתה הוא נגד כל היהודים כולל מי שאינם 'ציונים', כך שהחשבון הזה כרגע טיפשי. אבל גם אם נקבל את דברי ההבל כי מדובר במלחמה 'ציונית', נזכיר למי שצריך שהתורה היא זו שמלמדת אותנו שכאשר 'ציוני' בצרה גדולה חייבים להצילו, ובואו וראו מקריאת הפרשה רק לפני כמה ימים ובשבוע שלפני כן, איך שאברהם אבינו כשהוא שמע ש'ציוני' בשבי הוא רץ להצילו, וכאשר הקב"ה הלך להפוך את סדום וידע כי יש שם 'ציוני' הוא שלח מלאך להצילו

בימים ההם היה 'ציוני' שרוף ושמו היה לוט, המאבק שלו עם אברהם אבינו היה על 'ציונות'. הוא טען כי מאחר והקב"ה הבטיח את המקום לאברהם אבינו, ומאחר ואז עדיין לא היה לו יורש ממילא הוא היורש, אז מותר לו להאכיל את צאנו ממה שעל פי הלכה גזל, הוא טען שזה שלו על פי נימוקו ה'ציוני'. אברהם אבינו לא נכנס עמו בויכוח אידיאי והלכתי, אלא אמר לו הפרד נא תבחר לך איזה מקום שאתה רוצה ואלך למקום אחר. לכאורה הם נפרדו ולא צריך יותר לעניין ממנו וממה שקורה לו

והנה, כאשר הוא נקלע לצרה גדולה, למרות שטענותיו היו 'ציוניות' אברהם אבינו מיהר להצילו, ומאוחר יותר כאשר הקב"ה הפך את סדום הוא לא עשה זאת עד שהציל את ה'ציוני', למרות שברור היה כי עתידו רע ולא טוב, הבנות שלו עשו מעשים חמורים עמו ומהם יצאו בני דודים עויינים מי שאפילו לחם ומים לא רצו למכור ליהודים במדבר. גם אם תטענו שאברהם אבינו לא ידע מה יקרה בעתיד, אבל מה שאין ספק כי הקב"ה ידע בדיוק במה ובמי מדובר, ורץ להצילו מפני שהיה ממשפחת היהודים של אז למרות שהיה 'ציוני'

אנו בעת מלחמה, וחובתנו להציל כל יהודי ובאיזה מצב שהוא. איש לא יחשוד בי שאני בעד השמאלנים. אבל כאשר יהודי בעת צרה, אהיה הראשון לרוץ להצילו. מי שמסוגל בימים כאלו לשמוח על שפיכת דם יהודי הוא גרוע מן הגויים ולא בטוח כלל אם הוא מזרע היהודים. על לפחות כמה מאלו שמפגינים יחד עם הערבים כשהם עם שטריימלים אפשר לקבוע כי ספק גדול אם הם מזרע היהודים. הראש שביניהם בכלל מגיע מקהילה בוושינגטון הייטס שהתקרב למנהיג ה'נדחים' של ויזניץ במונסי והפך למשוגע, כשהוא זועק כי הוא יודע את את 'על הגאולה ועל התמורה' בעל פה ישר והפוך, ולכן הוא ניצב לצד העמלקים מאיראן

אשרינו שרוב רובו של הציבור החרדי בעת מלחמה ניצב לצד העם היהודי, ולא משנה באיזה מצב רוחני הוא כרגע. ואילו הקנאים הללו הסיקריקים וגרוריהם ניצבים לצד העמלקים

חיים שאולזון