אחד הדברים הכי קשים בימינו היא האמונה האמיתית, אפילו זו הפשוטה לכאורה, 'אמונה תמימה' האם היא אכן אמונה אמיתית, או שהיא תוצר של אמונה אחרת, האם האדם מגיע לאמונה מהכרה אישית שלו, או מהשפעה אחרת. אחת העבודות הכי קשות של האדם היא להאמין באמת, אמונה מתוך הכרה, לא מפני שהוא תמים בטבעו, אלא מפני שהוא 'תמים במחשבתו והכרתו' הוא מגיע אל האמונה מתוך הכרה אישית ללא כל השפעה חיצונית
אחת השאלות הכי קשות בתורה, מדוע דווקא אצל אברהם אבינו הקב"ה לא נותן לנו סימן או הסבר מדוע בחר בו. בכל התורה נמצא סיבות מדוע הקב"ה בחר באדם. רק לפני שבוע למדנו על נח, שם נמצא הסבר ברור מדוע הקב"ה בחר בו, ככה כאשר נעבור על כל התורה כולל הנביאים נמצא הסברים מה היה היחודיות של האדם. אבל כאשר עוסקים אנו באברהם אבינו, הפרשה מתחילה 'ויאמר ה' אל אברם לך לך מארצך ממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך' מבלי שיש הסבר אפילו הקטן ביותר מי זה אותו 'אברם'
וההסבר האמיתי מדוע כאן לא שייך היה להסביר הסבר כלשהו לפני כן, מפני שבמקרה של אברהם אבינו, לא הקב"ה בחר בו, אלא אברהם הוא זה שבחר בהקב"ה, במשך של שבעים וחמש שנה החל מגיל 3 הוא חיפש את בוראו הוא עבד על זה כל כך קשה עד שזכה שבגיל 75 הקב"ה התגלה אליו ונתן לו את ההוראה של לך לך
וכאן נשאלות הרבה שאלות, מדוע מספרת לנו התורה את גילו של אברהם אבינו ומדוע ההוראה הראשונה היא לך לך מבלי שהוא אומר לו לאן ללכת, הוא אומר לך תעזוב את ארצך מולדתך ובית אביך. וההסבר לכך ניתן על ידי שאלה אחרת מדוע לקח להקב"ה 75 שנה עד שהתגלה אליו. בגיל 40 היה אברהם אבינו בשיא העבודה של ההטפה לאמונה אמיתית בהקב"ה, ומדוע היה עליו להמתין כל כך הרבה זמן עד שהקב"ה יתגלה אליו
אין מינימום של ספק שאברהם אבינו היה מאמין ברמ"ח ושס"ה, לא הייתה חסרה באמונתו כמעט כלום, אבל היה משהו אחד שבשלו הקב"ה המתין עד לפטירתו של תרח אביו. הקב"ה אומר לאברם, לך לך מן ההשפעות, תתחיל בקל, תפרוש ותבטיח כי אין לארצך כל השפעה עליך, אותו דבר גם לא מולדתך, והכי קשה בית אביך שזו ההשפעה הכי חזקה וקשה להיפרד ממנה, לעשות הכול בשביל שלא תהיה לה משהו מן ההשפעות עליך. רק אחרי פטירתו של תרח יכל הקב"ה לתת לאברם את העצה איך בונים יסודות לאמונה אמיתית והיא הבריחה מכל השפעה
שימו לב, הקב"ה לא אומר לאברם תעזוב את השפעת חרן ותעבור להשפעת כנען, אין כאן ענין של איזו השפעה טובה או לא טובה, האל"ף בי"ת והיסוד באמונה שהיא נובעת ממך מתוכך מבלי שהושפעת אפילו לא מהשפעה טובה
בשביל להבין זאת צריך להתבונן במה שאנו אומרים ומתפללים, אלוקינו ואלוקי אבותינו, אנחנו לא אומרים אלוקינו אלוקי אבותינו מפני שאז הפירוש הוא שהאלוקים שלנו מפני שהיה אלוקי אבותינו. אנחנו אומרים 'ו'אלוקי אבותינו שזה ענין אחר לגמרי, אנו פותחים ב'אלוקינו' ללא כל קשר ל'לאלוקי אבותינו', בלי שהייתה לזה כל השפעה עלינו, האמונה היא שלנו נטו, ללא כל השפעה אחרת
עם זה נבין את כל ספר בראשית, שמקורו ועיקרו הוא ה'אמונה' ונראה זאת בכל כך הרבה דברים, אבל נתעכב כאן על יצחק ויעקב, שהם היו מאמינים בה' לא מפני שהאבא היה מאמין. יצחק האמין מהכרתו שלו ללא השפעת אביו ולכן הוא התפלל 'מנחה'. אם היה הולך בדרכו של אביו היה משקיע ב'שחרית' כמו אביו. יצחק גם בנה יסודות אחרים ביניהם את ה'עבודה' למרות שאביו איש 'חסד'. וככה אצל יעקב שהלך בדרך אחרת מפני שהאמונה שלו הייתה בה' אחד על פי גישה ותפיסה אחרת מאביו וסבו. וזו הסיבה מדוע אנו אומרים 'אלוקי אברהם אלוקי יצחק ואלוקי יעקב, מדובר באותו אלוקים אבל כזה שכל אחד מן השלשה הכיר בה' לא בשל השפעה אלא מתוך הכרה אישית שלו, ולא מפני שהוא קוף ועושה כפי שאביו או החברה וההשפעה שהוא בסביבתה קבעה לו
זה גם יסביר מדוע ביום הכיפורים אנו אומרים בוידוי 'אבל אנחנו ואבותינו חטאנו', איך יתכן לומר על אבא שהיה צדיק גמור כי הוא חטא. כל מי שילמד את פרשת 'לך לך' יבין היכן היא הבעיה. אפשר להיות צדיק אמיתי אבל אם האמונה שלו באה מהשפעה ושתהיה איזושהי, כל התורה שלו וכל המצוות אינן כפי שצריך להיות, וכאן כולנו חטאנו, אנו מאמינים מפני שנולדנו יהודים וכל אחד בקהילתו בישיבה או אצל מורו ורבו קיבל, אלו השפיעו עליו, ומעולם לא לקח זמן להתבוננות למחשבה אישית להגיע למסקנה כי ה' אחד לא מפני שכך אמר הרבי או הראש ישיבה, אלא מפני שאני הגעתי להכרה הזו לבד גם בלעדי מה שהם לימדו אותי
פרשת 'לך לך' הוא יסוד היסודות באמונה בחיים בתורה ומצוותיה, רק עם העבודה הזו של לך לך מכל ההשפעות ותגיע להכרה אמיתית לבד אז אתה יכול להיערך לקבלת התורה, ולקיים את המצוות כמו שצריך. אתה יכול להיות המחמיר הגדול ביותר, ולהקפיד על קלה כבחמורה ולא סתם אלא להשקיע כל כך הרבה בכל מצוה, וערכו אינו מגיע לקרסולו של מי שהוא בעל אמונה אמיתית כזו שנוצרה ללא השפעות כזו שהיא אישית ופנימית ואינה תלויה, ומסוגלת לעמוד בניסיון
זה ההסבר מדוע זקוקים אנו לכל ספר בראשית בטרם מגיעים לקבלת התורה, בלי הלימוד איך להיות מאמין אמיתי, לא נוכל להגיע למינימום שבמינימום ההבנה בתורה ומצוותיה
נכון שמדובר בעניין מורכב מאוד מפני שצעירים במיוחד בגיל הטיפש עשרה אין להם עדיין את היכולת לחשוב לבד, הם זקוקים להרבה לימוד, אבל העבודה חייבת להיות כזו, שברגע שאתה מסוגל לחשוב לבד, לפרוש מהכול מכולם ולהגיע להכרה אישית שיש אחד ויחיד שהוא מעל כולם, ואילו הרבי'ס הראשי ישיבות וכל האחרים הם בבחינת משה עבדו
כאשר מקיימים מצוות אין זה בגלל 'דער רבי או ראש ישיבה האט געזאגט' (אמר) אלא בגלל שהקב"ה אמר ובשבילו אני עושה זאת, כאשר אתה מאמין אמיתי כל חייך משתנים, ואין לך צורך בעזרה של אחר מפני שאז הקב"ה יבא אליך
זה מה שהקב"ה עשה אצל אברהם, הוא ראה שיש אדם שמאמין באמת ומחפש אותו הוא בא אליו, הקב"ה לא רק שהוא אוהב מאמינים, זה היסוד היהודי והאנושי, וכאשר יש לך את זה אתה לא צריך אף אחד כי ה' איתך. רק מי שחלש באמונה – למרות שהוא משוכנע כי הוא מאמין גדול - זקוק לפנות לאחרים לבקש שיתפללו עליו ויברכו אותו, מי שאמונתו אמיתית הקב"ה עמו בכל מצב
עם זה גם נרחיב קצת ונסביר מה קרה לעם ישראל מיד אחרי יציאת מצרים, ואיך הדברים השתנו בתקופת פורים. אחרי יציאת מצרים התורה ניתנה בכפיה – כפה עליהם הר כגיגית – ולאחר שניצלו בפורים, קיבלו את התורה ברצון ובאהבה
כאשר יצאו ממצרים ראו ניסים ומופתים כאלו ששפחה על הים ראתה מה שלא ראה יחזקאל בן בוזי, לא היה אחד ויחיד שלא הכיר במציאות קיומו של הקב"ה, אבל היה אז חסרון אחד וגדול, האמינו כי משה רבינו הוא זה שהביא את הניסים, גם אם ידעו שה' אחד והוא עשה את הניסים אבל משוכנעים היו כי בלעדי משה זה היה בלתי אפשרי. ולכן, כשהוא איחר לשוב, חטאו בעגל. היה פגם באמונה שאין עוד מלבדו ואינו תלוי באיש. רק בפורים כאשר לא היה אחד ויחיד שכולם האמינו בו, מרדכי למרות גדלותו היה רצוי רק לרוב אחיו ולא לכולם, האמונה הייתה ישירות בה' אחד ואין עוד מלבדו, קיבלו את התורה מאהבה ובעיקר מתוך הכרה אישית, וזה גם מסביר מדוע זכינו מיד אחרי זה לבית שני, האמונה הכל כך חזקה הביאה לכך שגם בלעדי שזעקנו הקב"ה בא אלינו הוא שגאלנו להחזיר אותנו לארץ ישראל
יסוד היסודות בכל נושא וענין הוא האמונה האמיתית זו שיש בה הכרה אישית שאינה תלויה באיש. ולא שחלילה אסור להעריץ מישהו, ההיפך, זקוקים למנהיגים שינהיגו בדרך שיחזקו בתחומים רבים שבלעדי החיזוקים קשה יהיה לעמוד בהם. הענין הוא ההפרדה, חייבים לדעת להפריד בין אמונה בה' אחד לאמונה בבשר ודם
רק כאשר מאמינים בה' ויודעים כי המנהיגים הם בבחינת משה עבדו אפשר להאמין באמת. במצב של זמנינו שאנו מאמינים בה' בשל השפעת ה'בית אביך', אמונה כזו אינה חזקה מספיק בשביל שהקב"ה יבא ויגאלנו. רק חינוך לאמונה אמיתית היא אשר תביא את הגאולה ובמהרה כמו שהיה אחרי פורים שהאמונה הייתה בה' אחד שאינו תלוי באחרים, וזכינו לבית שני
חיים שאולזון
קיצור מתוך קונטרס שכתבתי על אמונה אמיתית והשפעתה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.