למרות החלוקה - מלחמת האחים בויזניץ נמשכת

ברגע הראשון הפיצו כאילו פרץ השלום בויזניץ וכי האדמורי"ם האחים נפגשו בסודיות בארבע עיניים והסכימו על חלוקה, הקיטל יהיה ביום הראשון של ראש השנה וביום כיפור אצל ר' ישראל, וביום השני של ראש השנה ובהושענא רבה אצל ר' מנדלי. חשבו כי הנה סוף סוף הגיעו לשכל, אבל התקשו להבין מדוע לקח להם 11 שנים להגיע לשכל הזה כי עדיף להסתדר ולחיות בשלום, הם העדיפו 11 שנות מחלוקת, ושהקיטל יהיה בכספת מאשר שיוכלו להשתמש בקיטל יקר זה

מתברר כי הבוחשים בעניין לא הסכימו לכל פשרה, ובכל שנה חזר הויכוח מה יקרה עם הקיטל. היו בויזניץ של ר' ישראל שביקשו מהאדמו''ר לצפצף על ר' מנדלי ולהשתמש בזה ללא רשותו, אבל ר' ישראל חשש מקפידא בתפילותיו ולא הסכים עד שיהיה הסכם בענין. בסופו של דבר ר' ישראל בעזרת איש סוד יחד עם איש סוד של ר' מנדלי נפגשו והציעו כל מיני הצעות שלא התאימו לצדדים. הייתה הצעה שזה יקבל שנה והאחר בשנה האחרת, הייתה הצעה אחרת שבראש השנה זה יהיה אצל אח אחד וביום כיפור והושענא רבה אצל האח האחר, לא יכלו להגיע להסכמות, אז הסכימו שכל צד ימנה דיין, ושניהם יפגשו וינסו להגיע להצעת פשרה, וזה מה שקרה, הם הציעו כי בראש השנה שזה היה עיקר המחלוקת, יום אחד לזה ויום לזה, ומאחר ור' ישראל מבוגר יותר אז הוא יקבל ביום הראשון וביום השני ר' מנדלי. אבל בזה הענין לא נגמר, כי השאלה הייתה מה עושים ביום כיפור והושענא רבה, בסופו של דבר הדיינים הסכימו ביניהם - אומרים שהם עשו גורל על החלוקה, הדבר לא ברור מפני שמדובר בעניין שנעשה ללא גבאים ומדליפים, ור' ישראל יקבל אותו ביום כיפור ור' מנדלי בהושענא רבה

נו, אז חשבנו כי הנה סוף סוף יש הסדר שבהסכמה וכולם ישמחו ויגילו ויאמרו כי הנה ימות המשיח הגיעו יש שלום בין האחים. מתברר שכאן פרצה מלחמה של ממש בין הצדדים, כל צד טוען כי הם אלו שויתרו, אנשי ר' ישראל טוענים כי הם ויתרו על ראש השנה, ולא מספרים כי הייתה מלחמה על יום כיפור וכי ר' מנדלי הוא זה שויתר על יום כיפור, הצד של ר' מנדלי טוען שלא הייתה שום הגרלה אלא הסכמה מצידו של ר' מנדלי, הוא זה שויתר על יום כיפור למען השלום, וכמובן ההשמצות של אלו על אלו לא פוסקות בעקבות ההסכם שלא טוב לאנשי ר' ישראל שביקשו שהקיטל יהיה כולו שלהם, למרות שר' מנדלי טוען כי על פי הצוואה של אביו הקיטל הזה שייך לו, וכי חייבים לקיים את הצוואה

מעניין, אותם בויזניץ שסייעו לסדיגורא בני ברק לצעוק צריכים לקיים צוואה, בענין הקיטל שעל פי הצוואה זה שייך לר' מנדלי כאן לא צריכים לקיים צוואה

ישנם מי שמרוצים שסוף סוף גמרו עם הפריט הזה שהיה שנוי במחלוקת 11 שנה, ומקווים כי זה יוביל לרגיעה בין הקהילות. אסור לשכוח שבכל עת שר' מנדלי מגיע לויזניץ שיכון, הצעירים של ר' ישראל מתנפלים עליו מחרפים ומגדפים אותו, ור' מנדלי הוא זה שאוסר על חסידיו לענות להם, הבעיה היא שבשני הצדדים ישנם מי שרוצים לעשות סוף למחלוקת אבל ישנם מי שחוששים שמא יהיו מי שיפנו לר' מנדלי ולכן הם עושים הכל להבאיש את ריחו ואלו לא יפסיקו וימשיכו במחלוקת

חשבנו כי הנה סוף סוף שלום ובמיוחד שפותחים את השנה בשלום בויזניץ זה נראה ונשמע כמשהו טוב ומבורך, אבל לצערי מתברר כי ישנם מי שמפחדים משלום ומעדיפים את המחלוקת על פני השלום, וטענות הצדדים על הפשרה הזו יוכיחו

חיים שאולזון