מאת הרב ישראל אהרן קלצקין
ערב שבת פר' פינחס תשפ״ב.
לידידיי ומכריי קוראי ומתענגי הגליון 'מעדני הפרשה׳
בקרית ספר, עיר התורה, יש קודים שונים לכל דבר, ״תורה׳דיגע מושגים״, הסלנג שונה והשיח עדין יותר, כיאה לבני תורה.
מסופר שקופת חולים ידועה, רצתה לפתוח מרפאת שיניים בקרית ספר. פנה האיש האחראי על כך לידידיו וחיפש שם מקורי שיהלום את השירות שניתן לבני התורה.
לאחר שהתייעץ עם מומחים לשפת בני תורה, הזמין האיש שלט גדול ׳ברוכים הבאים למרפאת: ׳חניכי הישיבות׳...׳
לימים, החליטה הקופה המתחרה אף היא לפתוח מרפאת שיניים בעיר, וחיפשו שם מוצלח שלא יבייש את הפירמה מול המתחרה שלהם.
לאחר התייעצויות קדחתניות, תלו שלט ענק על המרפסת מעל הכניסה למרפאה: מרפאה לבני תורה: ׳הוצאת שן רע׳...
נזכרתי בבדיחות הללו בשבוע שעבר, כשטסתי למקסיקו לסידרת טיפול שיניים אצל רופא ישראלי (המחיר 80 אחוז פחות מאשר בארה״ב) ובמסגרת הטיפולים נאלצתי להישאר בשבת שעברה במקסיקו.
אדם כמוני, שהתגורר רוב ימי חייו בארץ ישראל ובארה״ב, שם השחיתות מוחבאת עמוק עמוק בצמרת, בעיקר בפרקליטות ובמשטרה, כפי שכל אחד שעוקב אחרי משפטי האלפים יכול להיווכח, אך היא אינה רשמית ברחוב. משעשע להגיע למדינה כמו מקסיקו ולגלות את השחיתות על כל צעד ושעל, בגלוי כאילו זה החוק.
לדוגמא: שוטר עוצר אותי על אין לי מושג למה, אני מראה לו את הרישיון, והוא אומר לי באנגלית רצוצה שעלי לשלם לו 100 דולר במזומן ואקבל את רשיוני בחזרה, התחלתי להתמקח, טענתי שיש לי רק 20 דולר עלי, בסוף התפשרנו על 30 דולר קעש והוא עזב אותי לנפשי.
דוגמא נוספת: אני ממלא דלק בתחנה גדולה, אני מכניס למכונה את הכרטיס אשראי, הזבן אומר לי שהכרטיס לא עבר (דעקליימד), אני מתפלא למה לא עבר, אבל לא מתווכח ואני מגיש לו כרטיס אחר שאכן עבר, אני מגיע למלון ובודק אונליין ומגלה שחוייבתי בשני הכרטיסים את מלא הסכום.
איך מסתדר יהודי כמוני במקסיקו לשבת? בשביל זה יש את רשת בתי חב״ד הפרוסים ברחבי המדינה הזו ומושכת אליה כמגנט הרבה תיירים, אך גם טיפוסים מעניינים.
חשבתי לשהות בקנקון, היא העיר המרכזית במחוז, קרוב לשדה התעופה וכו׳, אך ביום חמישי אני פוגש בבית חב״ד חבר קרוב, שיש לו עסקים במקסיקו והוא מציע לי לשהות עימו בשבת בעיירה ׳טולום׳, זה מקום מעניין, יש שם הרבה רוגע ומיסטיקה הוא אומר וגם מבטיח שאיהנה שם. פלוס, אזכה להשלים מנין בבית חב״ד המקומי.
בתחילה זה לא משך אותי, לא השעתיים נסיעה בין המושחתים הללו, גם לא בטוח שיהיה מנין שומרי שבת, ובעיקר, הנוחות של נוות ביתי תחי׳.
אבל מה׳ מצעדי גבר כוננו, נסענו לשבת לטולום, המלון היה סביר, אבל... אין כביש אספלט להגיע למלון החמוד, שבנוי משילוב של חושה עשויה קש בשילוב אבנים מקורזלות, הרכב קירטע על השבילים עם חורים ענקיים באמצע השביל, אבק ועפר, אבל חמוד ושונה.
ליל שבת, התפילה והסעודות נערכים בחצר הגדולה והאוורירית בחזית הבית חב״ד והמזג אויר חם ונעים, מאווררי ענק מערבבים את האויר החם, התאספו כמנין וחצי, רובם טיפוסים שרוצים להיות עם עצמם ומחפשים שקט, חלקם אנשי עסקים מקומיים שהחנו את הרכב או האופנוע קצת רחוק כדי לכבד את הדת, הערכתי את הבחור עם הקוקו והעגילים שעשה את הסלולרי על רטט וכש׳נאלץ׳ לענות (רח״ל) יצא במהירות מחוץ למתחם, לעומת בחור אחר ש׳רק׳ התכופף מתחת לשולחן לענות בטקסט קצר.
זה לא קל עבורי המחזות הללו, השליחים הם אנשי מסירות נפש, אני לא זכיתי להגיע לדרגה הזאת וזה צורב וצורם לי, אבל ׳זה מה יש׳ איך שאומרים, אני כאן ואין מנוס.
אחר התפילה, שרו כולם יחד שלום עליכם בהברה ספרדית, קידוש, נט״י, השליח אמר ווארט מהרבי על הפרשה וקשר את ג׳ תמוז שזה עתה חלף, אח״כ כיבדני לדבר, הסתבכתי כשהזכרתי על הרבי ז״ל, השליח הסביר לי שז״ל אומרים על מי שנפטר. אבל, יאמר לזכותו, שגם אותי הוא כיבד יפה ולא רק את היהודים שהוא מחפש לקירוב.
ועדיין תהיתי מה זה היה חסר לי כל ה׳טולום׳ הזה?
לקראת סוף הסעודה נכנס לרחבה בחור גבוה, נראה טיפוס אירופאי, במבט ראשון כשראיתי אותו, חשבתי שהשליח נותן גם לגויים להיכנס מפני דרכי שלום, הבחור מתיישב בקצה השולחן ומוזג לעצמו כוס יין וממלמל משהו, מתחיל לאכול, לא מדבר עם אף אחד, נראה תקוע בתוך עולמו מבלי פתח חרך לחדור את השריון.
כשהגישו את המנה האחרונה, אמרתי לחבר שבגללו באתי לכאן, שיצטרף אלי לשיר קצת זמירות, שנרגיש קצת ׳שבת׳, התחלנו ׳י-ה רבון עלם ועלמיא׳ של תוא״י, ניסיתי להיכנס ל׳מצב׳, להצית את הברען כמו שר׳ מיילך שר את זה לפני ההדלקה במירון, עוצם עינים ומתקדם ל׳שבחין אסדר׳ וממשיך לסלסל את ׳רברבין עובדך׳ וכשאני מגיע ל׳עמך די בחרת׳ וידיי מונפות אל על בתנועת כמיהה לנותן השבת, לא תאמינו, פתאום אני שומע קול נוסף שר איתנו בערגה עם הברה חסידית גליצאית, אני פותח את העיניים ורואה את הבחור הגבוה עומד ומתנועע, עיניו עצומות וידיו מתנענעות אילך ואילך ונראה בעולם אחר לגמרי ממה שמראה בגדיו המרושלים והמרופטים משדרים.
אשתי מיד לוחשת לי: הוא בלגי בטוח, זה ניב מיוחד לאנטוורפנ׳ער גליציינ׳ער.
לאחר שסיימנו את הזמירות ניגשנו אליו, בתחילה הוא לא שיתף פעולה, אבל לאחר כמה קומפלימנטים ומספר קליפות שקילפנו הוא נפתח ולפנינו נשפך לב כואב ודואב שאי אפשר לתאר, הבחור סיפר את סיפורו בדמע, הוא עובר תקופה קשה לאחר שגרושתו הסיתה את שלושת ילדיו נגדו וניתקה אותם ממנו, ליבו קרוע ושסוע ושותת דם, הוא הסביר לנו שנשא רבי׳שע שידוך, ורק לאחר החתונה, מאוחר מידי גיליתי שהרוע של גרושתי נובע מתוך המשפחה, מה כבר יכול לצאת מילדה שבבית רק שמעה כמה הדוד הרבי המתחרה, הוא פושע ואכזר שגזל את הרעביסטיווע מהסבא רבינו שליט״א.
המצב העגום גרם לו לברוח הכי רחוק, יש לו שיחות עמוקות עם עצמו ועם בורא עולם, הוא לא שומר כלום, רק על כשרות הוא מקפיד שמוחו לא יטמטם, ולכן הוא מגיע לאכול משהו בבית חב״ד, הוא לא חלם שהקב״ה ירדוף אחריו עם ה׳עמך די בחרת מכל אומיא׳ עד לכאן.
בילינו זמן רב, ליוויתי אותו לאכסניה עם הרבה דברי חיזוק משולבים בהימור. אשתי, כאנטוורפנ׳אית שמכירה היטיב את המנטליות ומכירה את כל המשפחה שלו, עשתה עבודה נהדרת, וכשהגענו למלונו, הוא נכנס ויוצא שוב עם הספר ׳מי השילוח׳ של הרה״ק מאישביצא זי״ע ומספר לי שזה הדבר היחיד שמדבר אליו.
חזרתי למלון וכבר בדרך דיסקסנו שכעת ברור לנו למה היינו צריכים להגיע לקצה העולם הנידח הזו, נפש הומיה וכמהה משוועת לקצת חום.
במוצ״ש הוא הגיע שוב לבית חב״ד והצטרף למלוה מלכה, ולפני שנפרדנו הוא סיפר לנו כי הוא עובר כעת ימים קשים במיוחד, הגעגועים לילדים שלו מטריפים את דעתו והוא תיכנן לשלוח יד בנפשו והוא עשה אולטימטום לבורא עולם עד השבת הזו, אם לא ישלח לו איזה מסר מעודד, וה׳קה רבון׳ שלח אתכם לחזק אותי, סיים.
ולמחרת, בשעת המנחה, כשאמרתי את הפרק בפרקי אבות, קיבלתי פירוש חי על המילים של המשנה: ׳אל תהי בז לכל אדם... שאין לך אדם שאין לו שעה ואין לך דבר שאין לו מקום׳.
נ.ב. זכה פינחס שהפרשה שעל שמו נקראת בכל חגי השנה, מדוע? ואיך כל הזמנים מרומזים בתוך שמו?
פינחס הכהן עולה לדוכן מדי יום לברכת כהנים, היכן מרומז בו ובשמו שלושת הברכות של ברכת כהנים?
י״ז תמוז ר״ת זית, מה הקשר?
בועז נשא את רות בליל י״ז תמוז, למה דוקא ביום זה?
זה ועוד הרבה חידושים ורעיונות בתוככי הגליון, הדפיסו והביאו עותק גם לבית הכנסת.
בברכת שבת שלום ומבורך:
ישראל אהרן קלצקין
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.